בידספיריט | כנסת הגדולה – יו”ד –

כנסת הגדולה – יו”ד – קושטא, תע”ו -יסוד ההלכה. - חיברו רבנו חיים בינבנישתי.בהוצאת הגביר המרומם הרב אברהם נתן.דפוס יונה בן יעקב [אשכנזי] מזלאזיץ.. מהדורה ראשונה.מצב טוב פלוס. מקרא:[1], ד-רמו דף. 29 ס”מ.כריכה עתיקה מפוארת וצבעונית. רבי חיים בן ישראל בֶּנְבֶנִשְׂתִּי (החבי”ב) (איסטנבול, ה'שס”ג– איזמיר,   ה'תל”ג, היה רב ופוסק הלכה באיזמיר, מחבר ספר כנסת הגדולה על ארבעה טורים. כיהן ברבנות בעיר טירה הסמוכה לאיזמיר, ולאחר מכן עבר לאיזמיר וכיהן בה כדיין וכראש ישיבה. לאחר מותו של רבה של איזמיר, רבי יוסף איסקפה, היה רבי חיים המועמד המוביל לתפקיד רבנות העיר, לאחר שהחל מתפרסם בעולם כפוסק הלכה בעל שיעור קומה. למרות זאת, החליטו פרנסי העיר, שלא הייתה דעתם נוחה ממנו, למנות במקביל שני רבנים ראשיים, האחד יפסוק בדיני איסור והיתר והשני בדיני ממונות. רבי חיים התמנה לרב הפוסק בדיני איסור והיתר, ואילו לתפקיד הרב השני התמנה רבי אהרן לפפה. אף על פי שרבי חיים בנבנישתי הסכים כביכול לפשרה זו, בליבו חש מרירות על נישולו מהתפקיד שהיה ראוי לו. המתיחות בין הרבנים לא ניכרה בחיי היום יום, והצדדים הקפידו להצניעה היטב. החיד”א מעיד ששמע שבספרו של רבי חיים, ”כנסת הגדולה”, האריך בדברי המחלוקת שבינו לבין רבי אהרן, והם הושמטו מספרו מפני כבודו.