בידספיריט | חכמי מרוקו הקדמונים - דף

חכמי מרוקו הקדמונים - דף שלם בכתב ידו של גדול פוסקי המערב רבי יעקב אבן צור ”יעב”ץ” - דף שלם בכתב ידו של גדול פוסקי ארץ המערב לפני שלוש מאות שנה.  דף שלם עתיק בכתב יד קודשו של פאר רבני המערב רבי יעקב אבן צור ”יעב”ץ” או ”מוהריב”ץ” מחבר שו”ת ”משפט וצדקה ביעקב”. מי שנחשב לגדול פוסקי יהדות מרוקו בהתקבלות פסקיו ובהשתרעותם.  לבד מכוחו בתורה ובמשפט קבע יתד בכמה מערי מרוקו החשובות בכורח הזמן בפאס, מקנאס וטיטואן דבר שאין לו אח ורע, בכל מקום שאליו הגיע התקבל במשרה הרמה והחשובה.  אל בית דינו של הרב באו להישפט אף מוסלמים, דבר שנותר ממנו עדות בכתובים.  דף בנושא מקוואות.  כתב יד חצי קולמוס - כתב רבני קדום.  29 שורה.  הדף כולל הגהה.  מצב בינוני טוב. מספר נקבי עש. כתמים. שיקום ישן מצדו הימני של הדף.  כמוהר”ר רבי יעקב אבן צור (היעב”ץ). (תל”ג - תקי”ג). נולד במקנס, היה רב, פוסק, מקובל, דרשן, משורר ופייטן, מחכמי מרוקו במאה ה-18 בילדותו למד תורה מאביו רבי ראובן. כבר בגיל צעיר התבלט בכישרונו בהעתקת כתבי יד נדירים. הפירוש ”מנחת יהודה” לרבי יהודה בן עטר נדפס על פי עותק שהכין רבי יעקב בגיל חמש עשרה. חייו האישיים היו קשים. נפטרו לו ששה עשר ילדים בחייו, ונותר רק בנו רפאל עובד, בגיל עשרים מונה לסופר בית הדין של רבי יהודה בן עטר בפאס. לאור ניסיונו בתפקיד זה כתב את הספר ”עט הסופר”. על נוסחאות של שטרות שונים והדינים הקשורים אליהם. בגיל שלושים ואחת נתמנה לדיין בבית הדין לצד רבי יהודה בן עטר ורבי שמואל הצרפתי. בתקופה זו למד רבי יעקב תורה מרבי יהודה בן עטר, רבי וידאל הצרפתי ורבי מנחם סרירו. לאחר פטירתו של רבי יהודה בן עטר ירש אותו רבי יעקב כאב בית הדין. בתפקידו זה הוכר כגדול הפוסקים בקרב רבני מרוקו. באותה תקופה כשהנהיג את קהילת פאס חיבר את הספר ”משפט וצדקה ביעקב”.