בידספיריט | חסידות פולין ספרי האדמו”ר רבי
חסידות פולין ספרי האדמו”ר רבי יחיאל מאיר מגוסטנין - כרך ובו 2 ספרים חסידות וקבלה 1 ספר מרום הרי”ם כולל 3 חלקים 1 צוף הרי”ם חידושי תורה ושיחות מהאדמו”ר רבי יחיאל מאיר מגוסטנין ומרבותיו 2 בכי הרי”ם הספד על האדמור הנ”ל 3 קונטרס נצוצי זה”ר מרבי זעליג מק”ק שרענצק חובר ע”י רבי יעקב חיים זעליג גאלדשלאג אב”ד לובראנץ מהדורה זו אינה מופיעה בספריה הלאומית בשער הכיתוב כמו במהדורה ראשונה מצדו השני של השער השנה היא 1903 רבי יחיאל מאיר מגוסטנין בן רבי יעקב צבי ליפשיץ. חתן רבי יהודה לייב ליפשיץ הרב מאופטנשא. אביו נפטר בילודתו והוא גדל והתחנך בבית דודו בעל הדברי שמואל. קיבל בנגלה מאת הגאון רבי משה יהודה לייב מקוטנא בעל הזית רענן, לאחר נישואיו עבר להתגורר בגוסטנין.בהשפעת הרה”ק ר' מאיר מקוואהל הצטרף אל הנוסעים לקוצק. על פי הוראת הרבי מקוצק קיבל את רבנו העיר גוסטנין לאחר שרבה רבי שלמה עבר ממנה לשערדעז. לאחר פטירת הרבי מקוצק המשיך לנסוע כחסיד אל החידושי הרי”ם מגור. לאחר פטירת החידושי הרי”ם נסע אל הרה”ק ר' אברהם מטשכנוב ואף היה יוצא ובא בחצר הרה”ק ר' יעקב אריה מראדזימין. לאחר פטירת הרה”ק מטשכנוב נעתר לבקשת החסידים והחל לקבל חסידים בעירו גוסטנין, נודע בסגולותיו באמירת התהלים ועל שם כן התפרסם כבעל התהלים, גם היה ידוע בשמו כהיהודי הטוב מגוסטנין. על כס ההנהגה ישב עד לפטירתו ביום כ”א שבט תרמ”ח יום לפני פטירת רבינו ומנו”כ בגוסטנין. ד”ת רוכזו בספר מי הים. רבי זעליג משרענסק בן הרה”ק רבי יחיאל מיכל מראדזין זי”ע. הסתופף בצילם של רוב גדולי דורו, ואף היה מבני היכלו של ה'מגיד' זי”ע. רבותיו המובהקים היו הרה”ק רבי דוד מלעלוב והרה”ק רבי שמואל מקארוב זי”ע. לאחר הסתלקותם נסע אל הרבי הרה”ק רבי בונים מפשיסחא זי”ע, ואחריו אל הרבי הרה”ק הרה”מ מקוצק זי”ע . ד”ת ממנו קובצו בספר 'נצוצי זהר', שם מובא דברים ששמע מהמגיד מקוז'ניץ זי”ע, בפר' וירא מובא דא”ח ששמע מהמגיד מקוז'ניץ זי”ע. נסתלק ז' שבט תר”ז. הגאון רבי חיים יעקב זעליג גולדשלאג בן הגאון רבי יחאל מיכל אב”ד שעפס. החל משנת תרל”ו שימש כרבה של שטערווינסק, ממנה עבר לכהן ברבנות העיר לובראנץ. משם עבר לעיר ווארשא, בעת שבתו בווארשא עמד בראשות מעין כולל של אברכים שלמדו הלכה למעשה בכדי ללמדם הוראה, בעת שבתו בווארשא שימש אף כחבר בית הדין שפעל במקום רב לעיר גדולה זו. תאריך פטירתו כ”ח אב תרי”ב (1852) הסתלקותו הייתה באחוזת פעלניץ הסמוכה לווארשא. ספריו הם ויחי יעקב, ילקוט ירח למועדים, מרום הרי”ם, אף חיבר פירושים והגהות על ספריו של הרבי ר' יונתן מאייבשיץ חסדי יונתן, גבורת יונתן, דעת יונתן וברכת יונתן. 2 ספר עבודת בורא על ענייני השכמת הבוקר ותפילה על פי קבלה מהמקובל רבי שמעון עקיבא בער מוינה ווארשא תר”ס 1900 בדפוס ישראל ברוך הכהן רשימת חותמים גדולה מאדמור”י פולין ר' שמעון עקיבא בער ב”ר יוסף ר' העניכש, היה מגולי וינה, נודע כמקובל גדול חיבר את סדור 'עבודת הבורא' עם כוונות והנהגות ותקונים ויחודים, משנת ה'תמ”ב שימש כדיין בעיר צקנדורף במדינת באמברג, משם עבר לשנייטאך, בשנת התנ”ד מינהו קרובו ר' בערמן פרנקל לכהן כרב בגונצנהויזן, משנת התנ”ח מונה לתפקיד הנכבד דיין המדינה הוא קיבל תמיכה מלאה מהמושל מארכס מודל, נפטר ה' תשרי תפ”ה (1725) בגונצנהויזן ונקבר בבכהופן בשערי 2 הספרים חותמות וחתימות בעלות 2 הספרים כרוכים יחד בכריכה ישנה.מצב טוב מאוד
