בידספיריט | ספורים יקרים מפז ומפנינים נבחרים

ספורים יקרים מפז ומפנינים נבחרים - ספר נצר תאנה ספורים יקרים מפז ומפנינים נבחרים 1 ספור רחב מאת רבנו שמשון השר מקוצי מבעלי התוספות 2 ספור נורא מה שאירע בלבוב בשנת תל”ט לאלף השישי 3 ספור יקר מבעל תולדות יעקב יוסף אשר לא ראה עדיין אור הדפוס והוא סיפור התקרבותו של בעל התולדות לבעש”ט הקדוש נעתק ויו”ל ע”י ש”ר (שמעון רבי) מטארנוו טארנוו תר”ס 1900 דפוס סטענסיל של מהדורת תרנ”ט 1899 ספר קטן ודק 16 דף   רבי שמשון בן שמשון מקוצי מרבני צרפת בשנות ד'תתק”ן (1190) לערך הוא שנודע בתואר השר מקוצי שנזכר בפוסקים שמו ותוארו זה בעקבות מעשה שהיה שר של העיר קוצי שקבלה מהמלך, אך נראה שהמעשה בדוי, ויתכן שנקרא כן כי לא רצו לכתוב את שמו: ר”ש מלשון רישות ועניות וכתבו איפכא בלשון כבוד: הש”ר רבינו שמשון. רבי שמשון היה תלמידו של ר”י הזקן בעל התוס', גיסו היה בעל הסמ”ג, דודו הוא רבינו יהודה מקורביל, ורבינו שמשון אביו היה בן דודו של רבי ידידיה ממלאון וכן היה בן דודו של רבי נתנאל מקינון וכולם הם נכדיו של רבינו יוסף טוב עלם. תלמידו הוא בעל ה'אור זרוע'.   רבי יעקב יוסף (תס”ה תקמ”ד - 1705 1784) נולד לאביו רבי צבי כ”ץ בשנת ה' אלפים תס”ה. כיהן כרב בשאריגראד אך נשלח משם בבזיון, משם הוזמן אל העיר ראשקוב על כס הרבנות שם ישב משנת תק”ח עד לשנת תקי”ג, אזי הוזמן לשמש כרבה של נעמירוב, משך י”ח שנים ישב על כס הרבנות שבה, ואילו את כס הרבנות בראשקוב העניק לבנו הרה”ק רבי יעקב שמשון אשר מילא תפקיד זה עד לשנת תקל”ז שנת העלייה החסידים הגדולה. באותם השנים גם התקרב אל הבעש”ט, והיה לאחד מחסידיו הקרובים ביותר, בספרו אשר הוא הספר החסידי הראשון נזכר למעלה ממאתיים פעם שמעתי ממורי הבעש”ט. תדיר השתוקק לעלות לארץ ישראל, והבעש”ט הפקיד בידו מכתב לגיסו הרה”ק רבי אברהם גרשון מקיטוב, המכתב אשר הפך לנכס צאן ברזל בתורת החסידות, בו נכתב: ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר. והשיב לי בזאת תדע בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותיך חוצה, מה שלמדתי אותך. המכתב פורסם בספרו 'בן פורת יוסף'. לאחר פטירת הבעש”ט היה ה'תולדות' לדמות המרכזית בחסידות, אמנם את המשך ההנהגה קיבל המגיד רבי דב בער ממעזריטש, בביקורו אצל המגיד ממעזריטש אמר: השכינה הקדושה נטלה את מקלה ואת תרמילה ועברה לדור במזריטש. בשנת תק”ל התבקש המוכיח מפולנאה לבית עולמו, ומאז הייתה מצודותו פרוסה גם על בני נעמירוב וגם על תושבי פולנאה. בשנת תקמ”ד ביום כ”א תשרי התבקש התולדות לישיבה של מעלה ומנו”כ בעיר פולנאה.