בידספיריט | המכתב שהתגלה - השולח: פרנץ

המכתב שהתגלה - השולח: פרנץ ון דר הורן, מטולה, הנמענת: שרה ון גלדר, מחנה שבויים ביפן - הסיפור המרתק של קורות ישראל בדורנו – נדיר ביותר, מופלא! - הסיפור המופלא של הנוצרי שצעד ברגליו במשך שנתיים[!] מהולנד לארץ ישראל, קשר גורלו עם עם ישראל וארץ ישראל, נלחם בתל חי עם טרומפלדור, היה ידיד נפשו של אלכסנדר זייד וראשון חובבי הטבע בארץ, ושבעים שנה אחרי מותו התגלה, מה שלא ידע, שבעצם היה יהודי. תחילתו של הסיפור הוא – איך לא – אקראי. אספן של מכתבים קנה מכתב במכירה פומבית לפני זמן רב. המוכר ידע לספר שהמכתב ממוען למחנה שבויים וצירף חומר על מחנה זה. שום דבר לא נאמר על זהות השולח ועל הקשר שלו עם הנמענת. האספן הביא את המכתב לבית המכירות. כאן התברר שכותב המכתב הוא אחד מן הדמויות המרתקות ביותר בתולדות הישוב! כותב המכתב, פרנץ ון דר הורן נולד בשנת 1891 בשם פרנציסקוס יעקובס מרינוס ון דר הורן. הוא נולד בהאג שבהולנד כילד שני מתוך שמונת ילדיהם של וילהלמוס (שהיה ירקן) ומריה מגדלנה ון דר הורן. בנעוריו התחבר לשני הולנדים בשם חרארד פרפורס ואברהם מוסל (שהיה יהודי) ושלושתם היו חברים בתנועת האספרנטו ודגלו בצמחונות ובסוציאליזם. ב-1911 החליטו השלושה לצאת למסע רגלי לארץ ישראל וצרפו אליהם את מארי זוארץ (חברתו של חרארד). מסעם, שנמשך כשנתיים, עבר דרך וינה, קונסטנצה, איסטנבול, פורט סעיד, סודאן, ביירות ודמשק. בכל מקום שהו תקופה מסוימת והתפרנסו ממכירת תצלומים שהודפסו כגלויות, מהרצאות ומכתיבה עיתונאית. בסוף מרץ 1913 יצאו מדמשק דרומה, חצו את הירדן וב 2-באפריל הגיעו לצפת. מצפת החל מסעם דרומה דרך נצרת, ג'נין, שכם, ירושלים, יפו, רמלה עד הגיעם לרחובות שם גרו 5 חודשים ועבדו במושבה ובישובי הסביבה. בתקופת שהותו ברחובות היה פרנץ מעורב בתקרית זרנוגה בה כמעט נהרג כשניסה לפשר בין אנשי השומר במושבה לבין ערביי הכפר זרנוגה. ב-1914 נשא פרנץ לאישה את צילה רוז'שנסקי בת מטולה. לאחר נישואיהם של פרנץ וצילה עברה המשפחה לכפר גלעדי. ב-1920 השתתף פרנץ בקרב על תל חי, יחד עם טרומפלדור, שנהרג באותו הקרב. אחריו ננטשו ונהרסו היישובים תל חי, מטולה וכפר גלעדי והמשפחה נדדה לאיילת השחר. ב-1921 חזר פרנץ ומשפחתו לכפר גלעדי ובסיועו האישי של אלכסנדר זייד, שהיה ידיד נפשו חידש את המשק החקלאי במקום. בין השאר הקים רפת (אליה הביא, אישית, פרות מהולנד כדי להשביח את הגזע המקומי), הקים משתלה ושתל בוסתן עצי פרי שנקרא ”הגן הצרפתי”. בתקופה זו החל לעבוד בפיק”א שם הועסק כמדריך חקלאי בישובי האזור. ב-1924 עבר למטולה ורכש בית וקרקע עליה גידל גפנים ועצי פרי בעזרת הידע שרכש בזמן הקמת ”הגן הצרפתי” בכפר גלעדי. ב-1929 ייסד פרנץ אגודה של בני נוער בשם ”למען האשד”. חברי האגודה הכשירו את שביל הגישה אל מפל התנור, חצבו מדרגות באבן במו ידם ונטעו כ-700 עצי צפצפה שנתרמו על ידי פיק”א. אגודה זו היוותה, לאחר שנים, את הבסיס להקמת החברה להגנת הטבע. על קיר ביתו הציבה המועצה המקומית שלט: ”כאן עמד ביתו של פרנץ ואן דר הורן, הולנדי שהגיע לארץ כתרמילאי בשנת 1913, נשבה בקסמיה ונשאר. פרנץ שהיה אחראי על הכרם של פיק”א במטולה, שלח לברון רוטשילד ממיטב ענבי הכרם של כל שנה. הוא פיתח את אתר ”התנור” וחצב במו ידיו את המדרגות המובילות למפל.” לפני כשנה, קיבלה ויניפרד פרפורס, נכדתם של חרארד ומרי, ממשתתפי המסע ההוא את תעודת הלידה שלו מרישום האוכלוסין בהאג. היא גילתה שאמו של פרנץ, מריה מגדלנה, נולדה כשרה ון דלדן, והיתה יהודייה מומרת. נכדיו תוהים לפעמים אם זה ההסבר למה שכתב להוריו על הקרב הזהותי שהתחולל בקרבו, על ”חידת חיי, חידת אהבתי לארץ ישראל”. עד כאן חציו הראשון של הסיפור המרגש. אפשר למצוא אותו בהרחבה באתר של יד יצחק בן צבי, בכתבה יפה שנתפרסמה בעתון ”הארץ” בשנת 2011 ובמרשתת. החצי השני של הסיפור חשוב לא פחות. הנמענת גברת יוצאת הולנד במחנה שבויים יפני אי שם. לא ידוע לנו על מכתב נוסף שנשלח מארץ ישראל למחנה זה שהופיע במכירות. נדיר ביותר. מצורף חומר על המחנה ועל האישה מקבלת המכתב. פריט בולאי בלתי רגיל!!!  הטקסט בהולנדית. מצב בינוני-טוב, חורים, קרעים, ללא פגיעה בטקסט.