בידספיריט | מסמך היסטורי: הערותיו של הרב

מסמך היסטורי: הערותיו של הרב הראשי רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ”ל על חוקת מדינת ישראל, עם הקמתה - 1949 - פריט מרגש ויחיד במינו! - מסמך היסטורי, מופלג בחשיבותו, הנוגע לחוקה במדינת ישראל הצעירה, בסמוך להקמתה. לפנינו מכתב ארוך מאוד (11 עמ'), בכתב ידו ובחתימתו של מרן הגאון האדיר רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ”ל, מרא דארעא דישראל. הראשון מבין פוסקי זמננו שעסקו בנושא הלכות שלטון ומדינה היה הגרי”א הרצוג, רבה של מדינת ישראל הצעירה. הוא נדרש בספריו לסוגיות בנושא זה. כאן לפנינו פריט היסטורי בעל חשיבות אדירה. הערותיו של הרב הרצוג, בכתב ידו ובחתימתו, על הצעת החוקה של ד”ר ליאו (פנחס יהודה) כהן. עד היום למדינת ישראל אין חוקה פורמלית, אך במהלך שנות קיומה נחקקו בה, בהתאם להחלטה שהתקבלה באספה המכוננת, חוקי יסוד אחדים, העוסקים בסדרי השלטון ובזכויות האדם, כתחליף לחוקה. במקביל למהלך זה הועלו במשך השנים הצעות רבות לחקיקתה של חוקה, אך הן לא מומשו. הראשון שהגיש הצעת חוקה, עם קום המדינה, היה ליאו כהן, יהודי דתי בעל תואר דוקטור למשפטים. המשימה הוטלה עליו בידי הסוכנות היהודית עוד בשנת 1947. לאחר שחיבר את הצעתו, שהתבססה גם על מקורות מהמורשת היהודית, היא התפרסמה בכרך אחד עם תגובתם של רבים וחשובים מרבני הזמן. ההצעה הוגשה בשנת 1949 לידי זרח ורהפטיג, היו”ר הראשון של ועדת החוקה של הכנסת. הוועדה למשפט וחוקה של המועצה הזמנית, (כאמור, עוד לא הוקמה וועדת חוקה חוק ומשפט), קיימה דיונים בהצעת החוקה הזו, אך בסופו של דבר ההצעה לא התקבלה. לפנינו מסמך היסטורי מהימים שלאחר פרסום הצעת החוקה של ליאו כהן. הרב הראשי לישראל, רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, קיבל עותק מהחוקה על מנת להעיר את הערותיו. לפנינו תשובתו של הרב, הכתובה בהערכה רבה למנסח החוקה, ויחד עם זו בתקיפות רבה. ניכר מסגנון הדברים ומצורת הכתב את התרגשותו הרבה של הרב הרצוג במהלך כתיבתו, הן מגודל המעמד ההיסטורי של קביעת החוקה העברית, והן מהסכנה הטמונה בסעיפי הצעת החוקה העומדת על הפרק. נביא כאן מספר קטעים מתוך המכתב: על דברי המחבר שכתב: ”שבת ומועדי ישראל יהיה ימי מנוחה רשמיים”, העיר הרב הרצוג בהרחבה רבה, וכתב: ”השבת והמועדים הם גורמים יסודיים חיוניים בחיי האומה, ביחידי ובציבור, והם מאלה הדברים הנותנים לאומה ולארצה את צביונה האופייני המיוחד. אפילו יהודי שיצא מן הכלל... מכיוון שהסתכל בשבת אמר שירה, שהיא כולה אומרת כבוד הוד והדר עוז...”. ”ואולם מה מגדיר את ”יום המנוחה”, כמה גמישה היא מילה זו, ואיזו ערובה היא נותנת לנו? וכל כך למה? הס כי לא להזכיר שיש תורה לישראל!”. ועל סעיף אחר העיר הרב הרצוג: ”נורא הוא העתיד, איום הוא, פילוג האומה לשתי אומות למרות האחדות המדינית, וסופו של פילוג זה מי ישורנו!”. בנוגע לפרק העוסק בבתי הדינים, העיר הרב: ”בתי הדין המהווים חוליא בשלשלת, הנמשכת והולכת ממשה רבינו עד היום, - היכן הם? אם תחפשם, תמצאם בשורה אחרונה, כשנכללים בנשימה אחת עם בתי הדין של העדה המצרית והמושלמית”. ”ברור לי שאם היה מושיב משאל עם בארץ ובתפוצות, היו מוצאים שהרוב הגדול של עם ישראל מתנגד בהחלט ליחס מביש ומחפיר כזה כלפי אותה התורה שהיא סוד נשמת ישראל ונצחיותו, ולמה היחס הזה?”. בסיום מכתבו כתב הרב: ”אני מוצא לנכון להעיר שאין לי כלום כנגד מחבר החוקה, ידידי הד”ר ל. כהן, אותו אני מעריץ, אך הוא היה מוכרח לקבל בתו מסגרת חילונית צרה, שהכתיבו לו מלמעלה...”. ומסיים הרב בתפילה: ”ארון הברית סוף סוף יתפוס את מקומו במדינת ישראל, עד כי יקויים כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, לא רק לישראל כי אם לכל יושבי תבל... ידידך מוקירך מאוד, יצחק אייזיק הלוי הרצוג”. 11 עמודים גדולים כתובים בכתב ידו של הרב הרצוג, עם מחיקות והוספות. 31 ס”מ.  מצב טוב.