בידספיריט | תשובה הלכתית מרשכבה”ג רבי עקיבא

תשובה הלכתית מרשכבה”ג רבי עקיבא איגר זצוקלל”ה, בכתב יד קודשו ובחתימתו - לא נראה מעולם במכירות כדוגמתו - נדיר ביותר! - כולל בשורה על לידת נכדו רבי יהודה ליב (ליבל'ה) איגר זצ”ל, לימים האדמו”ר הראשון מלובלין - פוזנא [תקע”ה] - מכתב בכתב ידו ובחתימתו של רשכבה”ג רבי עקיבא איגר, אל ”ידידי חביבי בן אחי הרב המופלג... מו”ה משה נ”י” איגר זצ”ל. כתב יד קודשו של רעק”א הינו נדיר בתכלית, ובמיוחד תשובות הלכתיות ששלח לאחרים, שכמעט ולא השתמרו. יש להדגיש שמדובר כאן במכתב שנשלח, ולא בטיוטה כהכנה למכתב, ואף לא בהעתקה מאוחרת. תעיד על כך העובדה שבגב הדף רשם רעק”א את כתובת הנמען: ”לק' ווילעען [=בפוזנא], לב”א... המופלג, חרוץ ושנות, מו”ה משה איגר”. והוא מקופל בצורת מכתב. הבשורה על לידת נכדו רבי לייבל'ה איגר תוכן התשובה שלפנינו נדפס בספר ”תשובות רבי עקיבא איגר” (תשכ”ה), כשהוא מחולק לסימנים שונים (סימנים יז-יח-יט, וסוף התשובה נדפס בסימן לו), אולם לפי דברי עורך הספר בהקדמתו מתברר שהוא לא ראה את כתב היד שלפנינו, אלא העתיק את הדברים מתוך ”כתב ידו של השואל הגאון רבי משה, שהעתיק בפנקסו את התשובות שקיבל מדודו רבינו ז”ל ככתבן וכלשונן (אלא שלפעמים השמיט את התוארים), וגם מתשובות הנמצאות בפנקס התשובות של רבינו הכתובות בכתב יד סופרו של רבינו”. מסיבה זו נמצא בנוסח הנדפס שם שינויים קטנים והשמטות . כך למשל רעק”א מגיב על הערתו של בן אחיו מהספר ”אדני פז”: ”מעולם לא ראיתי ס' הנ”ל”, ובסוגריים מוסיף: ”ואולי אפשר להשאיל לי ---”. הוספה זו שבסוגריים אינה בנדפס. ההבדל המעניין ביותר הוא בין הנוסח הנדפס לבין כתב היד שלפנינו, הוא סופו של המכתב. אצלנו בכתב היד ישנו סיום חשוב ומעניין, שלא נדפס מעולם , אשר בו מבשר רעק”א לאחיינו על כך שלבנו, רבי שלמה איגר, נולד בן, הלא הוא רבי יהודה לייב איגר, לימים האדמו”ר ומייסד חסידות לובלין! רעק”א מציין: ”ונכנס לבריתו של אברהם אבינו ביום א' העבר”. מתוך המכתב שלפנינו ניכרת ענוונתנותו המפורסמת של רעק”א, שהיה אז זקן גאוני הדור, ועם זאת הוא משיב בכבוד רב לת”ח צעיר לימים, רבי משה איגר, בנו של אחיו הגאון רבי בונם איגר אב”ד מטרסדורף. רבי משה ישב על התורה והעבודה בעיר ווילעהן במדינת פוזנא, ובשנת תק”ץ נתקבל כרב בבית המדרש בהמבורג. הגאון רבי עקיבא איגר זצ”ל רבי עקיבא איגר (תקכ”ב-תקצ”ח). נחשב בדורו לגדול הדור והיה מגדולי התורה הבולטים בתקופת האחרונים. סמל של צדיקות וגאונות מופלאה. זכה רבינו עקיבא איגר שכל מילה ומילה אשר יצאה מפיו הקדוש נמדדת ונשקלת בפלס אצל מרנן ורבנן ותלמידיהון, כפנינה יקרה אשר כל חפצים לא ישוו בה. ביאוריו וסברותיו בתשובותיו נלמדים בכל היכלי הישיבות עד היום הזה. הגהותיו על הש”ס נדפסו בכל המהדורות, עד היום. לבד מהשפעתו העצומה על צורת לימוד הש”ס והראשונים, הייתה לרבי עקיבא איגר השפעה מכריעה בתחום ההלכה, והגהותיו הנדפסות על גיליון השולחן ערוך וכן פסקיו בספרי השו”ת שלו הם אבן יסוד בעולם הפסיקה היומיומית ובעולם הדיינות. אין קץ להערכתם של גדולי ישראל בדורות האחרונים לגאונותו הנדירה של רעק”א! רבי חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק החשיב מימרה של הגאון רבי עקיבא איגר ז”ל כמימרה של אחד מהראשונים. הרב מטשעבין התבטא שאם רעק”א מביא ראייה מגמרא, יש אפשרות לדון על ראייתו, אך אם כותב מסברא, אין אפשרות להתווכח על דבריו! מרן החזו”א התבטא: ”רעק”א היה יכול להיות בדורו של הרשב”א, אלא שהקב”ה ריחם עלינו ונתן לנו רבי עקיבא איגר בדורנו”. רעק”א כיהן במשך 24 שנים כרבה של העיירה מרקיש-פרידלנד. עיקר פעילותו הציבורית באה כאשר לאחר פעילות של חתנו המפורסם, החת”ם סופר, נבחר לשמש כרבה של עיר המחוז הפולנית פוזנא, משרה שבה החזיק 23 שנים, עד פטירתו. סיפורי מופת מסופרים על גודל ענוותנותו, שבאה לידי ביטוי גם ביומו האחרון: על מצבתו נחרט, על פי צוואתו, נוסח קצר: ”פ”נ הרב ר' עקיבא איגר, עבד לעבדי ד' בק”ק מ. פרידלאנד ובק”ק פוזנא”. רבי יעקב מאיר פדואה אב”ד בריסק כתב עליו: ”היה יחיד בדורו ממש בתורה וחסידות”. רבי חיים ברלין כתב: ”אנכי הנני מעיד בעדות נאמנה, שהגאון רעק”א מרום וקדוש היה בעיני מר אבי הגאון הנצי”ב ז”ל עד למאוד, ובכל עת שהזכירו היה מירתת כולא גופיה מגודל קדושת תורתו וצדקת ו, וספר תשובותיו לא פסק מעל שולחנו, ומרגלא היה בפומיה, שכל המעיין בספר תשובות רבינו עקיבא איגר ז”ל בעין חודרת, לא רק גדולות ונפלאות ימצא שמה, כי אם גם יראת ה' טהורה וענוה יתירה ימצא בכל שורה ושורה, ואין לך ספר מוסר גדול ממנו. כה היו דבריו תמיד. ותיבה אחת ממש מלשון רבי עקיבא איגר ז”ל היה מכריע בעיניו כמה וכמה דפין מפלפולי ספרים אחרים, ודעת רעק”א בהוראה להלכה אם להקל או להחמיר היה מכריע אצלו דעות כמה פוסקים. קיצורו של דבר, כי למלאך ה' צבאות היה נחשב בעיניו”. רבי יהודה ליב ”לייבל'ה” איגר (תקע”ה-תרמ”ח) אשר לידתו נזכרת במכתב שלפנינו, נכדו של רבי עקיבא איגר ותלמידם של רבי מנחם מנדל מקוצק ורבי מרדכי יוסף ליינר מאיז'ביצא, בעל ”מי השילוח”. בשנת תרי”ד החל לכהן כאדמו”ר בלובלין. מייסדה של חסידות לובלין. מצב: טוב. קרעים וחוסרים של מספר מילים. המכתב עבר שיקום מקצועי. חתימתו של רעק”א חסרה, ונותר רק הקצה שלה. גם בראש המכתב ישנה פגיעה במספר מילים.