בידספיריט | ספר האגודה - העותק של

ספר האגודה - העותק של הרה”ק בעל 'סידורו של שבת' זיע”א - ספר האגודה. קראקא של”א. מאת רבי אלכסנדר זוסלין הכהן זצ”ל. מהדורה ראשונה. בספר פסקי דינים על סדר מסכתות הש”ס. עותק חסר. העותק מתחיל בדף לא ומסתיים בדף רמה (במקום רן). הדפים החסרים הושלמו בכוונה מממהדורה אחרת. (יתכן וחסרים דפים בודדים נוספים.) הספר שלפנינו היה שייך לגאון הקדוש האדמו”ר רבי חיים טירר זצ”ל אב”ד טשרנוביץ מחבר הספר הקדוש 'סידורו של שבת', ומגדולי האדמו”רים בדורו. בדף הראשון בעותק שלפנינו רישום עתיק בכתב יד: ”הספר הלז שייך לה”ה הרב המאור הגאון הגדול [...] בוצינא קדישא חסידא ופרישא נזר ישראל ועטרה [...] שמו מפואר ומהולל מ' חיים טיראר אב”ד דק' טשערנוביץ וה[---] ואב”ד דק”ק באוטשאן מדינת מאלדאווא”. רישום בלועזית, כנראה מאותו כותב: ”in zernowitize… tiror kizerrabbinor”. קרע בדף עם חסרון ופגיעה ברישום הנ”ל. חתימות עתיקות נוספות בדף זה ובדף הבא. בדף הבא רישום: ”הספר הלז שייך לה”ה הרב המאור הגאון הגדול המפלא ומופלג כבוד מהור”ר יצחק אייזיק נר”ו חתן הרב הגאון מ”ה חיים אב”ד דק”ק אטושאן והספר הלזה היה מקודם של הרב מהר”ח הנ”ל ונתן אותו במתנה לחתנו מ”ה יצחק הנ”ל” . רבי יצחק אייזיק [היילפרין], מילא את מקום חותנו וכיהן כרבה של בוטשאן. לאחר מכן עלה ארצה והתגורר בצפת. תשובותיו מובאות בשו”ת תועפות ראם חלק אבן העזר. קרע עם חסרון בדף. על הנייר שהושלם במקומו נרשם הכיתוב הנ”ל וכן מופיעות חתימות עתיקות נוספות משנות הת”ק. תולדותיו האדמו”ר הקדוש רבי חיים (טִירֶר) מטשרנוביץ זצוק”ל (תק”ו בערך-תקע”ח) היה מגדולי תנועת החסידות ומחבר ספרי חסידות נודעים. לידתו בקדושה היתה לאחר שאביו נתבשר על כך מאת אליהו הנביא זכור לטוב, לאחר שקיים מצווה [מצוות יבום] במסירות נפש ממש, וללא שום פניה. בנעוריו למד עם הרה”ק רבי אברהם דוד מבוטשאטש (בעל ”דעת קדושים”). הסתופף בצילו של רבי יחיאל מיכל מזלוטושוב (תלמיד הבעש”ט), אשר חיבבו ביותר. דבק גם ברבותינו הקדושים רבי פינחס מקאריץ, ורבי ברוך ממעזיבוז'. כיהן כאב”ד בערים רבות, בהן: מוהילוב, בוטושן, קישינב וחבל בוקובינה. משנת תקמ”ב כיהן כרבה של טשרנוביץ. הוא נודע בדורו כאחד מגאוני הדור ומנהיגיה הדגולים, ונשא ונתן בהלכה עם אדירי התורה בדורו. בשנת תקס”ה עזב רבי חיים את תפקידו כרבה של טשרנוביץ, כדי לעלות לארץ ישראל, אך לאחר שעבר את הגבול אל נסיכות מולדובה בשביל סיבות מסוימות כיהן כרב בבוטושאן ומאוחר יותר בקישינב. לארץ ישראל הגיע בשנת תקע”ג, וקבע את מושבו בעיר צפת. היה ידוע בחביבותו הרבה ליום השבת, עד שכונה ”איש השבת”. כבר בחייו הדפיס את ספרו 'סידורו של שבת', העוסק בעניין קדושת השבת בדרך פרד”ס על פי תורת החסידות. הוא הסתפק במועט בששת ימי החול וחי בשמחה ועונג, אולם לא חסך מאומה לכבוד שבת. מסופר כי מדי ערב שבת ביציאתו מהמקווה היה רבי חיים לובש את מלבושי השבת, והיה גובה ממש בקומתו, ותואר פניו היה משתנה ומואר. רבי חיים התבטא כי בהתאם לפסוק ”ושמרו בני ישראל את השבת” יש לו דין של שומר החייב לעמוד על משמרתו ועל כן לא ישן כל השבת! הוא התפלל את כל התפילות לפני התיבה וקרא בעצמו בתורה. ספריו הקדושים נתקבלו בהערצה יתירה בקרב כל ישראל בכלל, ובמיוחד בקרב אלו ההולכים לאור תורתו של אור שבעת הימים מרן הבעש”ט זי”ע, ההוגים בהם והולכים לאורם, ובפרט בספרו הקדוש ”סידורו של שבת” אשר ממנו יתד ופנה להתעלות אלפי רבבות ישראל בקדושת השבת לאלו הזוכים להתענג על דברי קדשו. גם חיבוריו 'באר מים חיים', 'שער התפילה', ועוד - נחשבים עד היום לספרי יסוד בתורת החסידות, ונלמדים על ידי רבבות חסידים. רבי חיים קבור בבית הקברות העתיק של צפת, סמוך ונראה לקברו של מרן ה'בית יוסף', במערה הנקראת ”מערת הבאר מים חיים”. מצב כללי טוב. בלאי והדבקות וכתמים.