בידספיריט | שש חותמות אישיות של המקובל

שש חותמות אישיות של המקובל רבי משה אדרעי בעל ה'יד משה', מחפש עשרת השבטים – המאה ה-19 - שש חותמות קטנות, בהן השתמש הגאון המקובל רבי משה אדרעי זצוק”ל, ונושאות את שמו. גודל כל חותמת כסנטימטר. החותמות קשורות בטבעת אחת. מצורף דף עתיק (מודבק על בריסטול) ובו הדפס דמותו של הרב אדרעי. גודל ההדפס: 11x14.5 ס”מ. המקובל רבי משה בן יצחק אדרעי זצוק”ל, מגאוני צפון אפריקה, ומגדולי הדרשנים. נולד באגדיר שבמרוקו בשנת ה'תקל”ה (1775). בגיל 14 החל לדרוש בציבור, והפך לדורש שהתפרסם בכל צפון אפריקה. בשנת ה'תקנ”א (1791) בא ללונדון, שם למד בבית-המדרש ”עץ חיים”, והיה מוזמן בקביעות לדרוש בבית-הכנסת בשבתות. שם ערך את הספר 'תורת חיים' ובו 'תיקון' ליל ששי עם מאמרי הזוהר ותפלות הנאמרות קודם ה'תיקון'. פרסם אז מאמר בשם ”דין וחשבון היסטורי על עשרת השבטים שהתיישבו מעבר לסמבטיון במזרח ועוד נושאים מעניינים על מצבם של בני ישראל במקומות שונים בעולם” (לונדון 1836). בשנת תקס”ב (1802) עבר לאמסטרדם, שם היה אחד מחכמי בית-המדרש הגדול של עדת הספרדים, ופרסם את ספרו ”יד משה” – דרשותיו, ואת הספר ”מעשה ניסים” – על עשרת השבטים, בעברית, שבו הוא מתאר את חייהם מעבר לנהר סמבטיון. בפתח ספריו 'יד משה' ו'מעשה ניסים' הובאו הסכמות גאוני ישראל, המהללים את גדולתו ומפעליו. הספר תורגם אף לאנגלית וגרמנית. ובגרמנית באמסטרדם תקע”ח (1809), ואחר בלונדון ב-1834). ערך את הספר 'תהילה לדוד' (אמשטרדם תקס”ז). עלה לארץ-ישראל בשנת ה'תר”א (1841) במסע שארך ארבע שנים, שבמהלכו עבר בצרפת, איטליה, מלטה ואיזמיר. באיזמיר איבד חלק גדול מנכסיו וממכתביו בשריפה. בשנת ה'תר”ב (1842) פרסם בירושלים את ה”אזהרות” לרבי ראובן אלברצלוני. מצב טוב.