בידספיריט | מכתבים ומסמכים בעניין הצלת ישיבת

מכתבים ומסמכים בעניין הצלת ישיבת מיר בתקופת השואה - א. מכתב מרגש, ומגלה עניין לא ידוע, על הצלת ישיבת מיר בימי השואה – ”אלמלא אתה לא הייתה הישיבה יכולה להתקיים!”. נכתב בשנת תש”ד, בעיצומה של פעילות ההצלה והקמת הישיבה מחדש. המכתב בכתב ידו ובחתימתו של הגאון רבי יצחק קוליץ (תרפ”ב-תשס”ב, לימים רבה הראשי האשכנזי של ירושלים) אל גיסו, הגאון רבי אהרן מילבסקי זצ”ל, בעניין הצלת ישיבת מיר בימי השואה. ירושלים, תש”ד. מכתב זה נכתב בעיצומם של אימי השואה הנוראה שכילתה את רוב ככל יהדות אירופה, ובה נספו רבבות תלמידי ישיבות. במכתב שלפנינו מתוארת ”בזמן אמת” התמיכה המופלאה שהעניק הרב מילבסקי למאות תלמידי ישיבת מיר שנמלטו מבעוד מועד מהתופת הנאצית. כפי שמתברר מהמכתב הנדיר שלפנינו, תמיכת הרב מילבסקי היא זו הצילה את הישיבה מסגירתה, ועל ידי כך הצליח ראש הישיבה, רבי אליעזר יהודה פינקל זצ”ל, להקים באותה שנה (תש”ד) את הישיבה מחדש בארץ ישראל, עם חלק מהתלמידים והרבנים ששרדו. הרב קוליץ מספר: ”עתה פגשתי את הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל שליט”א ראש ישיבת מיר, והוא אמר לי, שאתה ר' אהרן היקר הזמינך ה' להיות רב במונטיבדאו מששת ימי בראשית ממש, למען הציל את הישיבה הק', ואלמלא אתה לא הייתה הישיבה הק' יכולה להתקיים”. הרב קוליץ מוסיף: ”הנני לברכך על שזיכך ה' בזכות גדול זה לקיים מאות נפשות בישראל, שע”י פעולותיך ומעשיך שהנך עושה במסירות נפש יכולים פליטי חרב ומלחמה אלו להתקיים, ובפרט שמאות הנפשות האלו המתקיימות על ידך הם הישיבה הק' והגדולה ישיבת מיר, ששמענו שהם לומדים בהתמדה עצומה...”. הרב קוליץ מזכיר בעניין זה את דברי רבי חייא בגמרא: ”אנא עבידנא דלא תשתכח תורה מישראל”, על ידי פעולותיו מראשית ועד אחרית להקמת התורה מחדש, ורבי אמר על כך: ”כמה גדולים מעשיך חייא”. על פי זה כותב הרב קוליץ: ”כמה גדולים מעשיך ר' אהרן, שעל ידיך מתפרנסים וכותבים את התורה למאות גדולי ישראל”. בצדו השני של הדף מתייחס הרב קוליץ לאחותו הרבנית פייה, זוגתו של הרב מילבסקי, וכותב לה בעניינים אישיים ומשפחתיים. ב. גיליון עיתון של הסתדרות המזרחי בארגנטינה: ”boletin informative”, אוגוסט 1943, גיליון מס' 1. בעמוד הראשון של הגיליון מאמר ארוך על ”בית אלפנא רבתא ישיבת מיר”, מאת רבי חיים שמואלביץ. (מאמר זה הוא בעצם מכתב ששלח לרב קליין). בין היתר סוקר הגר”ח שמואלביץ את גלגלוליה של הישיבה ”אשר שמה מאיר בקרב כל בית ישראל יותר ממאה ועשרים וחמש שנה”, ואת קורותיה בימי המלחמה העולמית הראשונה, והן בימים טרופים אלו, כאשר ”האכסניא לפליטתנו היתה ארץ יפן, מקום שם רק אנשי מספר של יהודים, וממילא אי אפשר היה לישיבה למצוא משען בקרבם, וכן פה בשנגחאי הננו בתוך קיבוץ כזה שזה זמן רב מאוד שחוק היה מאטמוספירה הראויה והכרך ערך הישיבה והתורה...”. ”הישיבה הק' מתקיימת בפה בגלל המסירות הנפש המיוחדה”. בסיום דבריו מודה הגר”ח מעומק לבו לרב קליין מהמזרחי: ”היש אפשרות לתאר גודל זכותו של כבוד תורתו, אשר בשעת הרת עולמים זו אשר מי יודע אם עוד נשארה באירופה אי איזו שארית מכל מרכזי התורה דלפנים... אוד מוצל מאש אשר הצלנו לפה, הנה הודות לכבודו ואהבתו ומסירותו וטרחתו עבורנו יש אפשרות להיות נתמכים... ולהמשיך את קיום התורה הזאת אשר ממנה יתד לבנות תרבות עולם היהודי אחרי יעבור זעם ד' ובית ישראל ירוחם”. שני עותקים מהגיליון, הכולל 2 עמודים. ג. מנשר מודפס, ובו מכתב (ביידיש) מאת רבי אהרן מילבסקי ”הרב הראשי של הקהילה העברית במאנטעווידעא”, הקורא לבני עדתו שבליל יום הכיפורים תש”א יאמרו בבתי הכנסיות פרקי תהילים מסויימים וכן להוסיף תפילה מיוחדת שחיבר, לרגל המצב הקשה באירופה. מצד שמאל מודפס נוסח התפילה: ”... תבטל מעלינו ועל כל העולם כולו כל גזרות קשות ורעות.. פדה את בני בריטניא הגדולה מחימה והפר עצת כל הקמים עליהם... ותן בלב מלך בריטניא הגדולה ושריה עצה נכונה... ותציל את העולם ממלחמה וממצור ומשבי, ובזכות דוד המלך שאמר מזמורים אלו לפניך תצילנו מכל צרה...”. 19x29 ס”מ. נדיר ביותר! ד-ה. שני מכתבים ביידיש מאת רבי זאב צבי הכהן קליין, מראשי הפועלים למען יהודי אירופה ובתוכם תלמידי ישיבת מיר, חתומים על ידו. נשלחו אל רבי אהרן מילבסקי (תש”ב), ועוסקים בעניינים הנ”ל. המכתבים והמסמכים מארכיונו של רבי אהרן מילבסקי (תרס”ד, 1904 – תשמ”ו, 1986) רבה של אליטא שבליטא ולאחר מכן רב ראשי במונטבידאו בירת אורוגוואי. מראשי הפעילים במסגרת וועד ההצלה בתקופת מלחמת העולם השנייה. פעל רבות בגיוס והעברת סכומי כסף גדולים לבני הישיבות ששהו בשנגחאי ובמקומות נוספים. כמו כן ניהל חליפת מכתבים עם גדולי הרבנים שפעלו באותה תקופה, ובהם רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, רבי אהרן קוטלר ורבי חיים שמואלביץ. מצב טוב-טוב מאוד.