בידספיריט | מכתבים ומסמכים היסטוריים מאת ראשי

מכתבים ומסמכים היסטוריים מאת ראשי הציונות – התקופה העות'מאנית ותקופת המנדט - אוסף מיוחד של מסמכים ומכתבים היסטוריים בכתב ידם ובחתימתם של גדולי מנהיגי ציוניים דגולים. כל המכתבים בעלי תוכן חשוב ומיוחד. בין היתר נמצאים כאן אוטוגרפים של אישים שנדיר מאוד להשיג את כתב ידם וחתימתם. א. מכתב היסטורי, חשוב ונוקב מאת מנחם אוסישקין, נשיא הועד הפועל הציוני, בו הוא מבהיר ומפרט את עמדתו השלילית לתכנית החלוקה של ”ועדת פיל” ב-1937. אוסישקין היה מנהיג המתנגדים לחלוקה בקונגרס הציוני ה-20. אוסישקין כותב לנמען: ”כיוון שלפי דבריך אתה אחד מן הציונים הותיקים, אנהג הפעם מנהג יוצא מן הכלל ואענה לך אל שאלותיך”. באחד מסעיפי תשובתו מספר אוסישקין: ”זוהי התשובה שבשעתו נתנו להרצל ז”ל על שאלתו: אם לא אוגנדה – מה אתם מציעים?”, ועל תשובתם להרצל!. בהמשך הוא כותב: ”המחייבים רואים במדינה המקוצצת אתחלתא של הגאולה השלמה, אבל אנחנו השוללים רואים בחלוקת הארץ סתימת הגולל על הגאולה השלמה... לבנו דואג על הפילוג הנפיש בין אחים וחברים לעבודה במשך עשרות שנים, אבל אין מוצא אחר”. המכתב כתוב במכונת כתיבה, וחתימתו בשולי המכתב. תיקונים בכתב ידו. שני עמודים. תרצ”ח 1937. ב. נייר רשמי של ”הועד הפועל של ההסתדרות הכללי של העובדים העברים בארץ ישראל”, ועליו חתימתו כל מנהיגי תנועת העבודה (רובם היו ראשי וחברי מפלגת אחדות העבודה – פועלי ציון, שהוקמה ב-1954): דוד בן גוריון, גולדה מאיר, זלמן רובשוב (שזר), יוסף ברץ, משה ארם, אהרן ציזלינג, יוסף שפרינצק, יצחק טבנקין, יעקב רכטר, מאיר יערי, יעקב חזן, אליהו גולומב, בת שבע חייקין, דוד רמז, ועוד. נדיר באופן יוצא מן הכלל! [שנות ה-40?]. ג. מכתב בכתב ידו ובחתימתו של ארתור רופין, לשעבר מנהל המשרד הארצישראלי ביפו וראש מחלקת ההתיישבות של ההנהלה הציונית. כתוב על נייר רשמי. (מכתבים בכתב ידו הנם נדירים!). אודות הפעילה הציונית ד”ר אינה בריטשגי-שימר (ראו אודותיה ”במאמר הלוחמת למען זכויות החלשים שנשכחה בצד הדרך”, המצורף). החל מ-1901 היתה מעורבת בפעילות התנועה הציונית. עבדה במערכת השבועון 'העולם'. עלתה ארצה ב-1933 לשם ביקור, אולם החליטה לא לחזור לגרמניה לאור הגזירות הקשות שהנחית המשטר הנאצי החדש על הקהילה היהודית. את המכתב שלפנינו שלח רופין אל קראוזה, מנהל בית הספר ב'מקוה ישראל', ובו מבקש לקבל את בנה, רפאל, כתלמיד. ”הנני מבקשתך לעשות בשביל הגב' ד”ר שימר שהיא ציונית מזמנו של הרצל, וידידיתי במשך הרבה שנים”, מפציר רופין. מצורף כרטיס ביקור של ד”ר אינה, ובו רשמה (בגרמנית) את הפרטים של בנה רפאל. ד. מכתב פולמוסי מאת המנהיג הציוני מנחם שיינקין אל חיים צבי שוהם, מנהל בית הספר במושבה ”מלחמיה” (מנחמיה). מתאריך: י' בחשוון תרס”ח (18.10.1907). תוכן מעניין בנוגע להתארגנות התנועה הציונית בארץ ישראל, ולפעילות ”קומיסיה הפלשתינאית” (בראשותו של פרופ' אוטו ורבורג. הוקמה בקונגרס הציוני השישי ב-1903). בין היתר כותב שינקין: ”הפקידות הפלשתינאית היא התחלת שיטת הפקידות בציוניות, ועם זה יהיה עלינו להלחם – קומיססיה פלשתינאית לא תהיה. ורבורג – הוא הקומיסיה. המועצה הפלשתינאית תסודר מחדש על יסודות יותר רחבים, ובה תקוותנו לעתיד”. שינקין ממשיך ושוטח את השקפתו על הקומיסיה, ואף מביע את תוכניתו לכתוב הרצאה על דבר הקונגרס. הוא מסיים את מכתבו: ”שלום לכל אנ”ש וברכת ציון. מ. שיינקין”. המכתב כתוב על גלויה רשמית שלו. בשולי הגלויה הביע את התעניינותו: ”הדרושה במלחמיה מילדת? הדרוש בימה רוקח?”. ה. מכתב מרגש בכתב יד ובחתימתו של פרדריק הרמן קיש, קיץ תרצ”א (1931), אל ”רבי הנכבד מאוד”, הרב הראשי בארץ ישראל (הכוונה היא לראי”ה קוק). קיש כיהן אז כראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. המכתב כתוב על נייר רשמי של הסוכנות. תוכן מרגש וחשוב! קיש כותב לרב קוק ”אני מעריך ומוקיר מאוד את מכתבו הפרטי שהואיל לשלוח בהזדמנות מסיבת הפרידה שנערכה לי על ידי הועד הלאומי לרגלי צאתי מעבודתי בהנהלת הסוכנות היהודית”. בשורות הבאות הוא מודה על ”הזכות המיוחדת לעמוד לצדם של הרבנים הראשיים כשנחתו עלינו הצרות הגדולות בקשר עם הכותל המערבי”, בשנת 1929, ומודה על השיתו פעולה שהרבות הראשית הראתה לי במקרים רבים, ובייחוד כבוד הרב”. בשולי המכתב חתימתו. ו. שני מכתבים בעניין ”סידור גולי יהודה” – תושבי תל אביב והסביבה שגורשו על ידי התורכים בעת מלחמת העולם הראשונה, ואשר רבים מהם הגיעו לצפון הארץ והתיישבו שם. תרע”ז (1917). במכתב הראשון חלקו העליון של המכתב בכתב ידו ובחתימתו של ז. ארליך, וחלקו התחתון של המכתב בכתב ידו ובחתימתו של מאיר דיזינגוף (לימים ראש עיריית תל אביב). מכתב נוסף באותו נושא, כולו בכתב ידו של דיזינגוף ובחתימתו. ז. תעודה רשמית של הועד הלאומי, ”ליהוי ידוע שה' מ'[איר] דיזינגוף נבחר על ידי אספת הועד הלאומי... יחד עם הרב בן ציון עוזיאל והד”ר חיים ארלוזורוב בתור חבר המלאכות שתסע לישיבת ועד המנדטים המתמדת שעל ידי חבר הלאומים שתתכנס בגנף [ג'נבה] בחודש יוני”. בנוסף, נוסח דומה באנגלית. חתימת יו”ר האספה ד”ר יעקב טהון, מראשי הועד הלאומי, בעברית ובאנגלית. 1926. ח. מכתב חשוב מאת איתמר בן אבי, עורך העיתון 'דואר היום', מתאריך 29 לאוגוסט 1928. אל הסופר והעיתונאי יצחק יעקב ילין. באותם ימים החלה פרשה עיתונאית מרתקת: בן אב”י, מייסדו ועורכו הראשי של 'דואר היום', ביקש להעביר את העיתון לידי זאב ז'בוטינסקי. ואכן במשך שנתיים וחצי נשא העיתון גוון רוויזיוניסטי מובהק. היו אלו שנים סוערות בארץ, והעיתון תרם לא מעט לעידוד הסערות. רק בתחילת 1931 חזר בן אב”י והשתלט על העיתון, תוך הפעלת כח וסילוק יריביו הרוויזיוניסטים מבנין המערכת. כאן במכתב שלפנינו אנו עדים לראשיתה של הדרמה, עוד כשהעברת הבעלות על העיתון ושינוי אופיו היתה רק במחשבה. בן אב”י פונה לילין ומגלה לו על המהפך העתיד: ”עם תחילת השנה הבאה הננו מביאים תיקונים יסודיים הן בצורת עתונינו, הן בתכנו.