בידספיריט | דרשות-הספד על בנימין זאב הרצל

דרשות-הספד על בנימין זאב הרצל ביום השנה לפטירתו – תיאורים מופלאים על אישיותו ופעלו, והתייחסות לחסרונו המורגש בפעילות הציונית – בכתב ידו של הרב אהרן מנדל הכהן רבה של קהיר - שני דרושי-הספד ליום פטירתו של בנימין זאב (תיאודור) הרצל, מאת הרב אהרן מנדל הכהן, רבה של קהיר שבמצרים, בכתב ידו. את הדרשות האלו נשא הרב בפני אנשי קהילתו ביום השנה לפטירת המנהיג הציוני הדגול. הדרשה הראשונה הינה משנת תרס”ח, ארבע שנים לאחר פטירת הרצל. בהספד זה מציין הרב הכהן שהרצל היה איש מלומד אשר לפני מלכים יתיצב, ושהוא מסר את נפשו למען עם ישראל. פטירתו היתה עדיין מורגשת אז בעולם היהודי, ובמיוחד בתנועה הציונית, ומשום כך הרב מתייחס בעיקר להסתלקותו של המנהיג. הדרשה השניה היא משנת תרע”ח, עשר שנים לאחר מכן, עם סיום מלחמת העולם הראשונה שחוללה מהפכות בעולם. הרב הכהן מתבטא: ”אם היה הרצל חי עתה, בעת הזאת שרעשה הארץ מקצהו ועד קצהו – היה הוא פועל הרבה לטובת שאלת היהודים בעת שיהיה ועד השלום, ועתה [שוב] ניכר חסרונו ואנחנו חושבים כאילו עתה מקרוב מת הרצל”. הרב מאריך לבאר שדווקא עתה, אע”פ שחלפו 14 שנים מאז פטירתו, ההרגשה היא ”כאילו הוא היארצייט הראשון, כי עתה הוא הראשית של קיום מחשבותיו ופעולותיו”, וזכרונו של הרצל צף ועולה ”כאילו עתה הוא עומד לפנינו”. דרשה זו (הכתובה בכתב ספרדי) נערכה על ידי ראשי עדת האשכנזים וראשי אגודת הציונים בקהיר, בהשתתפות ה'חכם באשי' ורבני הבד”ץ. בדרשה זו מעלה הרב על נס את מסירותו העצומה בכל לבו של הרצל, וכותב על כך: ”רחמנא ליבא בעי”, ומוסיף רמז בשמו של הרצל מלשון ”הערץ” – שפירושו: לב (בגרמנית וביידיש). ”בכל לבו היה חושב לעשות טוב לעמו, ולכן זכה למשוך אליו לבבות ישראל, ורבים השיב מעוון ההתבוללות בין הגויים”, ”וכל מה שפעל ה' הצליח בידו, יען שעשה הכל בכל לבו, ולא היה בלבו שום פניה צדדיות בהרעיון הציונית”. דרשה מופלאה ומרתקת, כתובה ברגש רב! ההספדים מכילים 6 עמודים. מצורף עמוד נוסף בכתב ידו של הרב הכהן, ובו הספד שנשא על ”אמו של ה'[אדון] חכים”, שנאמרה בעת השבעה. מותו של הרצל המיט אבל כבד על האומה הישראלית לפלגותיה. בכל רחבי העולם היהודי (וגם בארץ ישראל) נשאו רבנים הספדים מרים על מותו בטרם עת של המנהיג, חוזה המדינה העברית. מדי שנה היו נערכים כינוסי אזכרה המוניים לכבודו של המנהיג שלא הותיר אחריו דמות כדוגמתו. ועם זאת רוב נאומי-ההספדים לא נרשמו בשעתם ותוכנם לא נשתמר. כאן לפנינו שריד מיוחד מאוד להספדים על הרצל, שיש בו עדות נדירה לכבוד הגדול שרחשו רבני ישראל לדמותו של המנהיג הלאומי! מבחינה זו מדובר בפריט היסטורי חשוב מאוד. 21 ס”מ. מצב טוב.