בידספיריט | צוואה בכתב יד קודשו של

צוואה בכתב יד קודשו של הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט זצ”ל מנהיג קהילת הפרושים בירושלים – כתובה בשם חתנו הקרוב רנ”נ נוטקין זצ”ל – חתימת רבי יוסף יואל ריבלין זצ”ל – תרכ”ג - צוואה חשובה בכתב יד קודשו של הצדיק הנשגב, אבי תנועת המוסר, רבי יוסף זונדל מסלאנט זצ”ל. נכתבה עבור חתנו יקירו רבי נטע נטקין זצ”ל, ובשמו. היא כתובה בגוף ראשון מפיו של הרב נוטקין, שהיה נשוי למרת צביה, בתו של הגרי”ז. היא נפטרה בדמי ימיה, והותירה אחריה את בתה פעסיא פריינדל, אשר הצוואה מתייחסת לזכייתה ברכושו של אביה. שבע עשרה שורות בכתב יד קודשו של רבי זונדל! נדיר וחשוב ביותר! בצוואה מצווה הרב נטקין על סידורים כספיים שונים הנוגעים לנכסיו. הוא מזכיר את ”מו”ח [=מורי חמי] הרב הג' מו”ה יוסף זונדל מסלאנט” – כותב הדף שלפנינו – ”אשר יהי'[ה] בידו לזכות ולטובת בתי היא נכדתו הילדה...”. שמו של רבי זונדל נזכר במפורש בצוואה ארבעה פעמים! הרב נטקין מצווה: ”אני מזכה את התכשיטים להילדה על ידי זקנה הרב הנ”ל, ואלו הם התכשיטים...” (וכאן מונה אותם ומציין את שווים הכספי). ”ובפנינו עדים מסר הרב מוהר”ר נתן נטע... להה”ג ר' יוסף זונדל הנ”ל שיזכה אותם עבור בתי נכדתו... וכן עשה הרב ר”י זונדל הנ”ל והגביה ואמר מפורש שמתכוון לקנות אותה בהגבהה הנ”ל...וגם בפנינו זכה הרב מוהר”י זונדל הנ”ל...”. בתחתית הצוואה מצוין התאריך: יום כ”ח בשבט תרכ”ג. היא חתומה על ידי שני העדים: רבי ”פסח בלא”א מהור”ר אליהו ז”ל” ורבי ”יוסף יואל ריוועליש [=ריבלין]”. חתימותיהם נדירות ביותר! בשולי הדברים נציין פרט מעניין: רבי יוסף זונדל נפטר בעת מגפת החולירה בירושלים בשנת תרכ”ו. באותה מגפה נפטר גם החתום על הצוואה שלפנינו – רבי יוסף יואל ריבלין. וכך נכתב בספרי התקופה: ”ויאמן העם כי הוא (רי”י ריבלין) עצר בעד המגפה ונחשבה לו זאת לצדקה, ונרשם הדבר לזכרון בפנקס החברה קדישא”. תולדותיו רבי זונדל, מגדולי תלמידי רבי חיים מוולאז'ין ומוסר תורת הגר”א לדורות. מייסד תנועת המוסר. רבו המובהק של רבי ישראל מסלנט, אשר היה אומר: ”אילולא רבי זונדל, הייתי גם אני נתפס למשכילות ונעשיתי ”ברלינאי” (כלומר מהנוהים אחרי מנדלסון וסיעתו המתבוללים מברלין), וכל ימי חיי עלי להכיר תודה למורי ורבי ר' יוסף זונדל שהצילני!”. רבי זונדל עלה לירושלים בשנת תקצ”ח והיה ראש ומנהיג קהילת הפרושים. מפני ענוותנותו הרבה סירב לקבל תפקיד תורני רשמי, אך שימש גבאי ספריית בית המדרש ”מנחם ציון” שבחצר ”החורבה”, שהיה מרכז התפילה והלימוד של חכמי הפרושים בירושלים. חתנו, הרב נתן נטע נאטקין ז״ל, איש רב פעלים למען הישוב היהודי בארץ (שימש גם כשד”ר), היה מעריץ מאד את חמיו הראשון רבי יוסף זונדל מסלאנט, והיה מזכירו בחרדת קודש ומרבה מאד לספר בשבחיו, ופעם התבטא: ”הוא היה יחידי בעולם ואין דומה לו בדורותיו, ומי שלא ידעהו כידיעתנו לא יכול להאמין את אשר נספר עליו, כי לא יאומן כי יסופר על אדם בשר ודם שהתגבר על כל גשמיותו ועל כל מדותיו עד שהיה כמלאך ממש, ובה בשעה היה ״מסתובב” בין בני האדם כאדם פשוט ורגיל. ועד כמה שנספר עליו לא נוכל לתאר ציור שלם מרוממותו של האיש הנעלה והמורם הזה…״. החתום השני, רבי יוסף יואל ריבלין, מתואר בספר 'תולדות חכמי ירושלים': ”סופר ומנהיג הכולל, ודרכו דגול מרבבה, רב וגדול בתורה, ומעלה בקודש היה אשר לא פגע מימיו בכבוד אדם. היה מנקיי הדעת ונקיי כפיים. רוב שניו לא אכל בשר, ועל פת לחם יבש החיה את נפשו, וסבל ברוח נכון כל המוצאות אותו, וכל צרות הפרט והכלל”.