בידספיריט | תשובה הלכתית חשובה על חובת

תשובה הלכתית חשובה על חובת קריאת המגילה ביום י”ד בשכונות ירושלים – בכתב ידם ובחתימתם של הרבנים הראשיים – הראי”ה קוק ורבי יעקב מאיר - בשנת תר”פ הוקמה ”אגודת בית וגן”, שברצונה היה להרחיב את תחום השכונות והבתים שמסביב לירושלים עקב הצפיפות הרבה שהיתה בעיר העתיקה ולייסד שכונה עברית חדשה. אחרי כשש שנים (יא ניסן תרפ”ו) החלה הבניה בפועל, ובמשך שלוש השנים הראשונות נבנו כעשרים וחמישה בתים נאים ומרווחים. כשהגיע חודש אדר תרצ”א עלתה שאלה מעשית בקרב התושבים – באיזה יום עליהם לחגוג את הפורים? האם ביום ט”ו כדינה של ירושלים המוקפת חומה מימות יהושע בן נון, או שמא עליהם לקרוא רק בי”ד באדר? השאלה נבעה מכך שהיתה זו השכונה המבודדת והרחוקה ביותר ממרכזה של ירושלים ומהעיר העתיקה, יותר מאשר השכונות האחרות שמחוץ לחומה. אחד מתושבי השכונה היה הגאון רבי שמואל אליעזרי זצ”ל, תלמיד מובהק של הראי”ה קוק. והוא שאל את רבו כדת מה לעשות. בתענית אסתר משיב הרב את תשובתו לתושבי השכונה החדשה, במכתב ההיסטורי שלפנינו, כשהוא מצרף לפסיקתו את ידידו ורעו הראשון לציון רבי יעקב מאיר. הרבנים פוסקים באופן מפתיע שעליהם אמנם לחוג את יום ט”ו כהלכתו, אולם גם ביום י”ד עליהם לקרוא את המגילה מספק! כמובן בלי ברכה. פסיקה זו היא מיוחדת במינה ונכתבו עליה מספר מאמרים (ראו למשל במאמר המקיף של הרב יהודה זולדן ”קריאת המגילה בשכונות ירושלים” – אמנם יש להעיר שלא הכיר את המכתב שלפנינו! וכן ראו במאמר ”פורים בירושלים בחזונו של מרן הראי”ה קוק זצ”ל” מאת הרב אברהם קוסמן המתייחס למכתב שלפנינו). תשובות הלכתיות מהראי”ה קוק, בייחוד כשמצורפת בהן דעתו של עמיתו רבי יעקב מאיר – הנן יקרות המציאות ביותר! מתוך פסק זה שלפנינו עולה הד קולה של ירושלים הנבנית, בבחינת ”הרחיבי מקום אהלך”. פריט חשוב ומרגש! מצב טוב. סימני קיפול, ובעקבותם חריץ בטקסט.