בידספיריט | אוסף מכתבים מיוחדים ומוקדמים בכתב

אוסף מכתבים מיוחדים ומוקדמים בכתב ידו ובחתימתו של האדמו”ר מערלוי על תוכנית עלייתו לארץ, כולל פרטים מפתיעים ולא ידועים – בחלקם דברי תורה שלא נדפסו – הונגריה, תש”ט [1949] - מכתבים אישיים ומעניינים מאוד, כוללים פרטים חשובים שלא היו ידועים עד היום על חייו של האדמו”ר באותם ימים ועל תוכנית עלייתו ארצה. כל המכתבים נשלחו אל אחיינו שהתגורר בבני ברק. כל המכתבים (מלבד האחרון) נכתבו לאחר השואה בעודו מתגורר בערלוי, בה כיהן כאב”ד וכראש ישיבת ערלוי שהקים, בה למדו תלמידים ששרדו את השואה. שנה לאחר מכן, באלול תש”י, עלה האדמו”ר ארצה. בשניים מהמכתבים הוא מזכיר את רצונו שהאדמו”ר מבעלז, רבי אהרן רוקח, יתפלל עליו. כל המכתבים הנם בכתב ידו ובחתימתו של האדמו”ר וכתובים על גבי גלויות. א. מכתב מתאריך א' לס' נח תש”ט. האדמו”ר מתייחס ל”תשובת מר דודנו הרב הגאון סוע”ה מו”ה זלמן סופר שליט”א” שהגיע אליו, ”ונתמלא הבית אורה באור תורה”, ומודיע שבקרוב ישלח את הערותיו התורניות על מכתב זה. בהמשך הוא מציין בכאב: ”אתמול בא אצלינו השמועה האיומה מפטירת נזר ראשינו הגה”ג צי”ע מרן ר' יוסף צבי דושינסקי הכ”מ זצ”ל, ואי”ה נספיד אותו בשבוע הבא ברוב עם”. לאחר מכן מודיע לו ”ועתה אהובי נ”י אודיעך שבדעתינו אי”ה ברצות ה' לנסוע לארץ ישראל במוקדם האפשר, אם יהיה אפשרות יחד עם הישיבה ואם לא יהיה אפשרות כן אם רוצה אני ליסע בחדשים הבאים יחידי בלי המשפחה על איזה שבועות...”. כ-40 שורות בכתב ידו ובחתימתו. ב. מכתב מתאריך יום א' תצווה [אדר תש”ט]. וכך כותב האדמו”ר: ”תודה רבה עבור טרחתך להשיג התשובות מיד ש”ב מו”ה אש”ב סופר נ”י בהג' אב”ד פ”ב שליט”א... אולי יהיה אפשרות לצרף להספר. עד עתה נגמר עשרה גליונות... נא לשלוח הגליונות שנמצאים אצלך לכבוד ש”ב הגאון מפ”ב שליט”א... כי בקשתי ממנו הסכמה והי' טוב שיעיין קצת בגליונות הנדפסות כנהוג...”. בהמשך המכתב דן בעניין ”שילחו הספרים”. וכן מספר דבר מעניין על ביקורו ”אצל הציון זקנתינו ע”ה”, ”מרת מלכה אסתר”, שבאותו יום היה היארצייט שלה. ג. מכתב מתאריך ל”ב למטמונים [תש”ט]. במכתב התייחסות מפורטת על התקדמות הדפסת הספר 'יד סופר' ובו תשובות רבי משה סופר אב”ד ערלוי, אבי האדמו”ר. במכתב מעיר האדמו”ר הערה למדנית ומוסיף: ”זכורני שראיתי עוד בימי בחרותי בפסקנו של אאמו”ר זצ”ל, ועוד מאז אמרתי לו שכ”כ גם רש”י”. וכן כותב: ”שמחת שבאו כמה חבילות ספרים עם צוקער לארה”ק... ומעניין הצוקער אם כן רצונכם אזי לא אשלח יותר...”. בהמשך המכתב מבקש האדמו”ר: ”וכתוב להה”צ מבעלז שליט”א וגם ללות לו [מעה?] פדיון, שיתפלל עלי יוחנן בן טושנא שאקבל הדרכון, שהוא דבר גדול מאוד”. כ-50 שורות בכתב ידו ובחתימתו. ד. מכתב מתאריך עש”ק לס' בשלח [תש”ט]. האדמו”ר מסביר את בקשתו בעניין הצוקער, ”הנני רוצה לשלוח כדי שיהיה לי שמה סכום מה לצורכי”. וכן מתייחס לשניים מתלמידיו שעתה לומדים ”בישיבתכם”, ומבקש מקרובו שיעזור להם. בסיום המכתב מציין: ”בעניין העליה כעת קשה מאוד לצאת מכאן ה' ירחם עלינו”. כ-35 שורות בכתב ידו ובחתימתו. ה. מכתב ללא תאריך, כנראה נשלח בסמוך למכתב הקודם. במכתב התייחסות לעניין שליחת הצוקער הנ”ל, וכן לעניין שליחת הספרים (של המאירי?). ומבקש האדמו”ר: ”תתפלל עלי שאזכה בשלום לילך מהמדינה וה' ירחם עלינו”. בהמשך המכתב מתייחס לעליית דודתו מרת רבקה לארץ ישראל. ”כן הוא הדבר כי כל מי שיש יראת ה' בלבבו רוצה לנוס מכאן, אבל בעוה”ר זה שבועות הרבה שאין כאן אפשרות ונסגרו הדלתיים וד”ל”. כ-40 שורות בכתב ידו ובחתימתו. ו. מכתב מתאריך יום ד' [פרשת] שלח [תש”ט]. המכתב עוסק בשני עניינים מרכזיים: הנושא הראשון הוא עסק עריכת הדפסת כתבי אביו רבי משה סופר אב”ד ערלוי (ביניהם ספרו 'יד סופר'), ובנושא זה מפרט האדמו”ר פרטים מעניינים שונים (גם בסיום המכתב הוא שב לנושא זה). הנושא השני והמרכזי במכתב הוא תוכנית עלייתו ארצה. האדמו”ר מפרט את תוכניתו בדבר העליה (הכוללת פרטים שלא נודעו עד היום!), ואף מתבטא בשפה מוזרה ומיוחדת: ”תכתוב נא אם אינו בהקל למכור אצלכם פאפריקא, ומה שאפשר להשיג שם עבורו, כי אם הוא כדאי הייתי שולח איזה חבילות...”. האדמו”ר ממשיך ומפרט (עשר שורות!) סביב עניין מכירת הפפריקה. ללא ספק יש כאן דבר מפתיע ומעניין במיוחד שכנראה לא היה ידוע עד כה. בזהירות ניתן להציע שהמונח 'פפריקה' הינו רק שם קוד לאיזשהו מסמך חשוב או פעולה נצרכת בקשר לעליית האדמו”ר ארצה, ומכיוון שהאדמו”ר לא רצה שהעין הזרה תבחין בכך, כינה זאת במונח 'פפריקה'... את דבריו בעניין זה מסיים האדמו”ר: ”אמנם במדינותינו כמעט כל אחד ואחד מבשל עם פאפריקא, וד”ל [ודי לחכימא]”. בסיום המכתב הוא מתייחס לההדרת והדפסת ספרי 'המאירי', על ידי דודו, אביו של הנמען, רבי אברהם סופר (לפנים אב”ד קורפו). סה”כ 55 שורות. ז. מכתב מתאריך עש”ק תבוא [אלול תש”ט]. בתחילת המכתב דברי תורה בהלכה ובאגדה. בהמשך התייחסות לספרי המאירי שהוציא דודו של האדמו”ר. לאחר מכן מתייחס האדמו”ר לספרייה האישית שלו, ובמסגרת זו כותב: ”לא מצאתי אופן לשלוח אותם אה”ק, כי ידוע לך שאני החלטתי בעזהש”י לעלות אה”ק”. ובנוגע לעלייתו עם משפחתו הוא כותב: ”לא קבלתי הפאס, אני דואג על זה מאוד מאוד שח”ו לא נצטרך לילך בדרך שחור עם ג' ילדים קטנים וגם זוגתי תחי' חלושה ומניקה ובכל יום הוא קשה ביותר והדרך ארוכה והגבול משובש בגייסות ויש סכנה”. ומציין: ”אני רוצה מיד אחר הסוכות לעלות אה”ק אם יהיה איזה אפשרות”. כן מעורר שוב למסור קוויטל בשביל לאדמו”ר מבעלז. מוזכר גם רבי יוסף נפתלי שטרן, ומתייחס לעניין הוצאת כתבי החת”ס על ידי הרב שטרן. כ-70 שורות בכתב יד ובחתימתו. ח. מכתב ללא תאריך [תשי”א בערך]. מכתב זה נשלח לאחר עלות האדמו”ר ארצה. הוא מתנצל על כך שלא השיב למכתבו של ”דודי הה”ג מו”ה זלמן נ”י”, כי הדבר בעיקר ”מפני טרדותי העצומים בפרט בלימוד הישיבה ובן בעניין דברי כ”ק אאמו”ר ולערוך אותו והדפוס וכו'”.