בידספיריט | מכתב האדמו”ר הקדוש רבי אהרן

מכתב האדמו”ר הקדוש רבי אהרן מטשרנוביל זיע”א לחתנו האדמו”ר הקדוש רבי דוד משה מטשורטקוב זיע”א – על אודות שידוכי נכדיו – תרל”א בערך – יקר המציאות! - מכתב חשוב מאת האדמו”ר רבי אהרן מטשרנוביל לחתנו האדמו”ר רבי דוד משה מטשורטקוב ובני משפחתו. כתיבת סופר, ובסיום המכתב חתימת יד קודשו של האדמו”ר: נא'[ום] אהרן בהרב המפורס'[ם] מה' מרדכי זצוקללה”ה”. תאריך המכתב: ”ג' ויקרא” (ערב חג הפסח), ללא ציון שנה. לפי העובדות הנזכרות במכתב, ומכתב היד הרועד, נראה כי מדובר במכתב מתקופת חייו האחרונה, ככל הנראה נכתב בשנת תרל”א. המכתב כתוב בשפה אישית ולבבית, ובראשיתו מפרט רבי אהרן את שמות בני משפחת חתנו: ”כבוד הדרת קודש חתני ידיד נפשי... בוצינא קדישא... הרב ר' דוד משה שי' וזוגתו בתי הרבנית יראת ה' פייגא תחי'... בניהם נכדיי היקרים הרב היר”ש ר' נחום מרדכי שי' והרב וכו' החתן ישראל שי' וכלתם הבת שבע תחי'”. במכתב מבשר רבי אהרן משלום בני משפחתו שבמחיצתו, ומוסיף ברכות לנמענים ”שיפקדם ה' עוד בבנים ובנות...”, ”ושיחוגו כבוד מועד וחגיגות הרגל בכשרות ובשמחה, השתא הכא וכו'”. בהמשך המכתב מתייחס הרה”ק לעניין ”השתדכות נכדי היקר שלמה שמואל שי' בן בני הרב וכו' ר' ברוך אשר שי' עם נכדתי היקרה נחמה אדיל בת בני הרבני ר' ישעיה משולים זוסיא שי'”. המשודך הוא נכדו הילד ר' שלמה שמואל טברסקי (תרכ”ו-תרצ”ו), כיהן לימים כאדמו”ר מטשרנוביל. הוא היה בנו של האדמו”ר רבי ברוך אשר טברסקי (נפטר תרס”ה), אשר משנת תרל”ב מילא את מקום אביו באדמורו”ת יחד עם אחיו רבי ישעיה משולם זושא זוסיא טברסקי (תקע”ד-תרמ”א), אביה של הכלה. מכתב יפה וחשוב שכזה מרבי אהרן, השמור במצב נהדר כמו זה שלפנינו, הינו יקר המציאות באופן יוצא מן הכלל, ואולי יחיד במינו בעולם! מקבל המכתב – האדמו”ר הקדוש רבי משה דוד פרידמן מטשורטקוב (תקפ”ז-תרס”ד), בנו של רבי ישראל מרוז'ין. נודע בקדושתו המופלגת. אבי חסידות טשורטקוב. תולדותיו בקודש האדמו”ר הקדוש רבי אהרן מטשרנוביל (תקמ”ז-תרל”ב), בנו של הרה”ק רבי מרדכי, המגיד מטשרנוביל, וחיה שרה – בתו של רבי אהרן הגדול מקרלין (שעל שמו הוא קרוי). סבו הוא הרה”ק רבי מנחם נחום מטשרנוביל בעל 'מאור עיניים', והוא למד אצלו. בצעירותו הכריחו אביו לכהן באדמו”רות, ומאז הרבה בנסיעות לערי הסביבה. עם פטירת אביו מילא את מקומו בהנהגת עדתו ובמגידות טשרנוביל ושאר הקהילות סביבותיה. היה נוסע על פני העיירות כמנהג אבותיו הקדושים. היה נשיא של קופת הצדקה רבי מאיר בעל הנס של כולל ווהלין, ופעל רבות לחיזוק ישוב ארץ ישראל. השפעתו על יהדות אוקראינה הייתה אדירה. נהג להכתיר את שלושת בניו וכן את נכדיו לאדמו”רים עוד בחייו. לעת זקנתו אמר אביו רבי מרדכי לחסידיו: ”גם בני רבי אהרן הוא פועל ישועות ובעל מופת”, ואת שאר בניו ציוה לקרוא לו בתואר ”רבי אהרן”. הוכתר כאדמו”ר עוד בחיי אביו ומילא את מקומו בעיר טשרנוביל. לאחר הסתלקות אביהם שימשו כל אחיו כאדמו”רים אך בכל שנה בין כסה לעשור היו מגיעים עם פתקאותיהם אל רבי אהרן לקבל את ברכתו. מקובל כי שבעת אחיו היו כנגד שבעת קני המנורה, ורבי אהרן – הגדול שבהם – היה זה שהדליק את עבודתם בקודש. בין אחיו היו גדולי הצדיקים הקדושים, בהם רבי אברהם מטריסק, רבי דוד מטאלנא, רבי מנחם נחום ממאקרוב, ועוד. רבי דוד היה מחסידיו של אחיו הבכור למשך כעשר שנים עד שנעתר להפצרות החסידים ולבקשת אמו לכהן כאדמו”ר. רבי אהרן התברך מזקנו (בעל ”המאור עיניים”) שיזכה להאריך ימים ולראות את משיח צדקנו אך היות ולא היה יכול לסבול את הצרות שעברו על עם ישראל, שלח שליח לציון זקנו שהינו מוחל את הברכה ובשנת תרל”ב, בחודש כסלו, השיב את נשמתו ליוצרה. סיפור מופלא מובא בספרים, על כך שרבי אהרן נחשב בעולם האמת ”כראש ישיבה בישיבה של מעלה”! שושלת טשרנוביל מתקיימת מאז הקמתה ועד היום ברציפות אם כי לא תמיד בשם טשרנוביל. כיום מכהנים מספר אדמו”רים בשם טשרנוביל. חלק גדול מהאדמו”רים כיום הנם נצר משורשיו של רבי אהרן מטשרנוביל, ומתייחסים אליו כסבא קדישא, ובהם האדמו”רים מהחצרות: בעלזא, טשרנוביל, סקווירא, וויזניץ, הורניסטייפול, רחמסטריווקא, קרלין, ורוז'ין.