בידספיריט | כתב יד מופלג בקדושתו! כתב

כתב יד מופלג בקדושתו! כתב יד קודשו של האדמו”ר הרה”ק ”איש האלוהים קדוש יאמר לו” הצדיק רבי יעקב יוסף מאוסטרהא ”רב ייבי” זיע”א, מבני היכלא של מרן הבעש”ט, תלמידו המובהק של המגיד ממזריטש וידידו הקרוב רבי פנחס מקוריץ! לא נראה מעולם במכירות – (כתב יד יחיד בעולם?) - כתב יד, ארבעה עמודים (דף מקופל), חידושים על מסכת קידושין. בראש העמוד הראשון נכתב: ”ב”ה סניאטין מס' קידושין דף ס”ז ע”ב איתא בגמ'”. (העיירה סניאטין נמצאת בפולין). החידושים הללו נדפסו בספר 'רב ייבי', בכל מהדורותיו (הראשונה נדפסה בשנת תקנ”ב והאחרונה בשנת תשע”ב). השתדלנו הרבה למצוא דוגמת כתב יד קודשו של הרה”ק רב ייבי, כדי להשוותו לכתב שלפנינו, אולם לא הצלחנו למצוא כתב המוחזק ככתב ידו. ככל הנראה לא היה ידוע עד כה שיש בעולם כתב ידו! ישנן מספר ראיות לכך שמדובר בכתב ידו ממש של הרה”ק המחבר, ונפרטם מהקל לכבד: א. לפי דעת מומחה בכתבי יד, מתברר שהדף שלפנינו, וצורת כתב היד, מתאימים לשנות הת”ק, בהן חי הרה”ק רב ייבי זיע”א. ב. מהתנסחות הכותב (ציון מקום ישיבתו ”סניאטין” בראש הכתב יד), כשמלבד זה הוא לא מוסיף כלל את פרשנותו וחוות דעתו על החידושים, משמע שהוא הוא בעל החידושים. ג. כתב היד שלפנינו מסתיים במילים: ”[ודוק] כי זה נכון וחריף”. סיכומים כאלה, בסגנון דומה, אופייניים מאוד למחבר, ומצויים גם במקומות אחרים בספרו הנדפס 'רב ייבי', בסוף רבים מחידושיו. כך למשל באותו עמוד בספר הנדפס, הוא מתבטא: ”ואז אתי שפיר וכנ”ל ודו”ק היטב”. ובסימן לפני כן: ”ודוק היטיב כי ברור ונכון”. והנה בנוסח הנדפס – מילים אלו חסרות! מסתבר שאם היתה זו העתקה, לא היה המעתיק מוסיף מילים אלו. ד. מחיקה ושינויים: אחת השורות בכתב היד, המצויה בנוסח הנדפס, מחוקה בקו. לא מסתבר כלל שהמעתיק ירהיב עוז בנפשו למחוק שורה מתורת קדשו של המחבר! כמו כן מפעם לפעם ישנם הבדלים קטנים של ניסוח, בין כתב היד לבין הנדפס, אשר הדעת נותנת ששינויים אלו אינם מתאימים למי שמעתיק חידושים מתוך ספר כהוויתם. לסיכום, אין בידינו להשוות לכתב ידו ממקום אחר, יחד עם זה בהתאם לכל הסימנים הנ”ל ניתן לקבוע שלפנינו כתב יד קודשו של הרה”ק רב ייבי זיע”א (ולא העתקה מאוחרת).   תולדות הצדיק רב ייבי הצדיק הקדוש רבי יעקב יוסף מאוסטראה (תצ”ח-תקנ”א) המכונה בראשי התיבות של שמו, רב ייב”י (יעקב יוסף בן יהודה), מגדולי תנועת החסידות בדור השלישי (בדורם של האחים רבי אלימלך מליזנסק ורבי זושא מאניפולי, הסבא משפולי, רבי לוי יצחק מברדיטשוב והאדמו”ר הזקן בעל ה'תניא'). היה מבני היכלא של מרן הבעש”ט. רבי לוי יצחק מברדיטשוב כינה אותו: ”איש אלוקים קדוש יאמר לו”. ואילו חברו, רבי אשר צבי מאוסטראה, קרא לו: ”איש קדוש מבטן”. סיפורי מופת מופלאים מסופרים עד היום בהערצה על גודל קדושתו המופלגת, ועל תוקף חסידותו. בימי חורפו זכה להפגש עם מרן הבעש”ט, והיתה לו הכרות עמו, זאת מחמת שאביו רבי יהודה מאוסטראה היה מתלמידיו וממקורביו. רבינו היה כבן עשרים ושתים שנה בהסתלקות הבעש”ט לשמי רום. בהמשך דרכו התקרב למגיד הגדול ממעזריטש, ונעשה לאחד מחשובי תלמידיו, וכן הסתופף בצילו של בעל ה'תולדות יעקב יוסף' מפולנאה. ייסד את שושלת חסידות אוסטראה שנמשכה עד מלחמת העולם השנייה. כיהן כמורה צדק ודיין באוסטראה, ובהשפעת מורו ורבו המגיד ממעזריש כברבהיותו אברך צעיר כבן י”ז שנה בלבד, נתמנה למגיד מישרים באוסטרהא. המונים היו מגיעים לשמוע את דרשותיו, אשר בהן פעל רבות להפצת תורת החסידות. ספריו הקדושים מלאים בתוכחת מוסר ליושר וצדק, וכן מתבטאת בהם אהבתו הרבה לכל יהודי. בשנת תקמ”ב (1782) הוציא רב ייבי ספרון קצר בשם ”מורא מקדש” המתריע נגד דיבור בבתי כנסת ותלה אותו על קירות בתי כנסת שונים. פרסומו העיקרי בא לו מספרו ”רב ייב”י” – חידושים על התורה ועל נ”ג פרקי תהילים ופירושים על הש”ס ועל האגדות שבו. נדפס לראשונה בסלאויטא בשנת תקנ”ב) הוא מביא תורות רבות מהבעש”ט, וכן דברים ששמע מפי ”מורי ורבי” המגיד ממזריטש. בנו של רב ייבי כתב עלי: ”כל ימיו היה משתוקק וחרד לדברי תלמידי עיר וקדיש הרב רבי ישראל בעש”ט, ומחזיר עליהם כרוכלא, תנא והדר מפרש להיות מדרש לפרושים”. ספרים נוספים שלו הם: ”עין משפט” ו”מורא מקדש”. מפורסמות הסכמותיו לספרי החסידות: ”עץ חיים ופרי עץ חיים”, ”כנפי יונה”, ”זהר הרקיע” ו”צמח צדיק”.   במחיצת גדולי האדמו”רים רב ייבי היה ידידו הקרוב של הרה”ק רבי פנחס מקאריץ זיע”א, שישב גם הוא בסוף ימיו באוסטרהא. ופעם התבטא רבי פנחס ואמר: ”רואה אני את ”הסבא” (רב ייבי) עכשיו גבוה מכל צדיקי הדור!”. מקובל אצל החסידים שרב ייבי היה נשמת רב ייבי סבא קדישא המוזכר בזוה”ק! ורבי פנחס מקוריץ היה קורא לו תמיד: ”הסבא”, משום כך. ובעניין זה מסופר סיפור מופלא: פעם אחת נחלה מאוד רבי ייבי, ושכב על מטתו, ותלמידיו הק' היו יושבים בחדר הראשון, ועסקו בתורה ובתפילה לרפואתו. פתאום בא איש שלא הכירו, ונכנס לחדרו של רב ייבי ודיבר אתו שמה כחצי שעה. ביוצאו, ביקש מהתלמידים שיתפללו על נשמת רב ייבי סבא שיהיה לו רפואה שלימה מהרה. אחר שיצא נתעוררו ותמהו מי הוא היה, אך הוא כבר התרחק ונעלם מהם. הרהיבו עוז בנפשם לשאול את הרב ייבי בעצמו. ענה להם אשר זה היה התנא הק' רב ייבי סבא קדישא הנזכר בזוהר ובגמרא הק'. ואז הבינו מה שאמר להם שיתפללו על נשמת רב ייבי סבא. ובהאי שתא נפטר רב ייבי.   במחיצת בעל ה'תולדות יעקב יוסף', והגנתו על הסה”ק פעם אחת נסע הרב ייבי לפולנאה, לשאול את בעל ה'תולדות' פירוש על איזה ”שמעתי ממורי” הנמצא בספריו הק'. ולקח הרב ייבי ז”ל אתו גם את בנו הצעיר, הרה”ק ר' אליקים געציל מאוסטרהא. ובעל ה'תולדות' הק' היה כבר זקן מופלג אז, ושכב על ערש דוי. וכאשר בא אליו הרב ייבי, ביקש שיפרש לו הפשט הנכון כנ”ל, וענה הרה”ק: הנני מוכרח למסור לכם כאשר קבלתיו. ותיכף ראה ר' געציל את הבית נתמלא כולו עשן, ומטתו של ה'תולדות' הגביה את עצמה למעלה מן הארץ הרבה, ונשארה תלויה באויר,