בידספיריט | ”פורים של הבומבה” – כתב-יד

”פורים של הבומבה” – כתב-יד מאויר ובו תיעוד יחיד מסוגו, מלווה באיור מרשים, של הצלת הקהילה היהודית בעיר קוניאו שאיטליה, בעת הקרבות מול צבא נפוליאון, בשנת 1799 – כולל סדר חג ה”פורים” שנקבע בקהילה, ופיוטים מיוחדים לכבוד נס ההצלה – תקע”ט [1819] - מחזור תפילות מיוחד, כתוב בכתב-יד ומלווה באיורים רבים. המחזור כולל תיעוד היסטורי, יחיד במינו בעולם, על מאורע הצלתה של קהילת קוניאו בתקופת מלחמות נפוליאון בשנת תק”ס (1799), ואשר נחוג בקהילה מדי שנה כ”פורים שני”. החג כונה בפיהם ”פורים של הבומבה”. לצד התיעוד מופיעים גם שני פיוטים מיוחדים שחוברו לרגל המאורע המופלא. קונאו Cuneo)), איטליה, תקע”ט [1819]. המאורע הניסי שמתועד בשיר בכתב-היד שלפנינו, המלווה בציור מרשים, התרחש בראשית שנת תק”ס (1799). היה זה במסגרת מסעות הכיבוש של נפוליאון, אשר פיקד על גייסות צרפת. לאחר שנפוליאון כובש את ארץ ישראל, הוא שב לאירופה, שם הוא מכריז על עצמו כעל ”קונסול הראשון”, ומקבל את השלטון בצרפת. באותו זמן הצבא הצרפתי באיטליה דוקא נוחל תבוסה, והאוסטרים כובשים בחזרה את איטליה. במהלך הלחימה פרשה פלוגת חיילים צרפתיים והתבצרה בעיר האיטלקית קוניאו, וניסתה להתגונן מפני כוחות צבאיים רוסים ואוסטרים שצרו על העיר מבחוץ. הקרב נמשך כשלושה חודשים, שבמהלכם היו יהודי העיר חשופים להפגזות, וסבלו מרעב ומחלות. נוסף על כך הם גם עמדו בפני סכנת אלימות ומעשי-נקם מצד התושבים המקומיים. מצב הרוח היה קשה מאוד. ביום ד' בכסליו תק”ס, אחרי הרעשה כבדה של תותחים, נסוגו החיילים הצרפתים, והעיר נכבשה על ידי צבאות אוסטריה ורוסיה, בפיקודו של הגנרל קארקסאי. בזמן ההפצצה הכבדה ירו (בכוונה או בטעות) התוקפים הרוסים והאוסטריים פגז תותח (כדור מתכת ענקי) לכיוון בית הכנסת, והוא אכן פגע בקיר המבנה, זאת בשעה שכל המתפללים שהו בתוכו, בתפילת ערבית. באורח נס לא נפגע איש מבין המתפללים! מאורע ניסי זה הרים את רוח היהודים וגם סימל את המהפך הכללי שהתרחש בחייהם מיגון לשמחה, עם סיום המצור הקשה. לזכר המאורע קבעה הקהילה חג ”פורים שני” (כמנהג הקדום של קהילות ישראל בתפוצות לקבוע ”פורים” בימי הצלתם), שנחוג מדי שנה במשך למעלה ממאה שנה (עד שנכחדה הקהילה בשואה). יום החג כונה בפי יהודי העיר: ”פורים של הבומבה [=הפצצה]” (Purim della bomba). בין התקנות המיוחדות שנקבעו ל”פורים של הבומבה”: אמירת הלל שלם (!), קריאת פיוטים מיוחדים שחוברו לרגל המאורע (וכלולים בקובץ שלפנינו), לימוד תורה, וכן שני המנהגים הנוהגים בפורים המקורי: נתינת מתנות לאביונים וסעודה חגיגית. עד היום ניתן לראות את החור שפער הפגז בקיר בית הכנסת בקוני (אשר נוסד לפני למעלה מ-400 שנה!), ולצדו נצב השלט ”על הנס שנעשה פה”.   תיעוד המאורע בכתב היד שלפנינו החל מדף [30א] בכתב היד, מופיע התיעוד ההיסטורי של ההצלה. תחילה מופיעים שני עמודים עם ”סיפור הנס שנעשה לנו בשנת התק”ס יום ד' כסליו אחר שלשה חדשים שהעיר היתה במצור אין יוצא ואין בא...”. לאחר מכן מופיע ”בית הסדרים” – פירוט ארוך של סדר היום בבית הכנסת, ביום הזכרון לנס ההצלה. סדר זה כולל אמירת הלל ופיוטים, הוצאת ספרי תורה והקפות, ועוד. בין היתר נכתב: ”מה טוב ומה נעים גורלם של אותם היחידים, הלא המה רובא דמינכר... אשר קיבלו על נפשם להבין ולהתענות בכל שנה ושנה ביום ער”ח כסלו הוא היום אשר בו התחילו אנשי הצבא אשר באו ל מלחמה לבנות דיק ולשפוך סוללה להכות את העיר, ולעשות חבורות ולנדד שינה מעיניהם בכל ליל ה' כסלו הנ”ל להגות בתורה”. בסוף קטע זה מופיע איור מרשים של הקרב על העיר הנצורה, חיילים (אשר רק ידיהם נראות באיור) יורים בתותחים, והפגזים מעופפים סביב בית הכנסת! איור מרגש ומיוחד במינו, שנעשה לפני למעלה ממאתיים שנה!   קטעים מתוך הפיוט לכבוד ”פורים של הבומבה” ”חיל אשכנז נֵס מרחוק נשא, חיש קל מהרה בא שטף עבר על צרפת... להלחם עמו חבר יבער בנשק אש חילו עשה, בלע ולא חמל... פשט גדוד יעוף... ארב צדה מבצר ועיר... ליפי מחוז פיימונטי אחר כן עלה ועצם בה משטרו... ובכן יטה סביבות קוני... נצור מצורה התיצב הכן... חיצים בני אשפה תוכה ירה לנתוש ולנתוץ ... הכות רסיסים עירי היכלי...”. ”ורוח זלעפות ושאיה יוכתו בתים רבים... לשמה היו... לרבות קיר חומת האולם אשר לפני היכל בית ד', עצרת בית הכנסת נגדעה ונפלה, באשמורת הראשונה של ליל חמישי לחודש ממעמדה נהרסת ונהמה כדובים כי כפסע בינה ובין ארון הברית לתורה ולתעודה, ונצעק בקול גדול...”. אחריו שיר נוסף על המאורע, המתחיל ”אל אל עליון עוזו חביון”.   התפילות הכלולות בכרך מלבד הטקסטים שפורטו לעיל, כולל מחזור-התפילות שלפנינו גם תפילות נוספות, חלקן ייחודיות לקהילת קוניאו: בתחילת כתב היד: ”סדר מנחת ערב ראש חודש” [”יום כיפור קטן”], עם פיוטים כמנהג איטליה. בדפים [19ב-25א] מופיעים: פזמונים שאומרים בחגים, לאחר הוצאת ספר תורה בשחרית, ”כפי מנהגינו פה קוני יע”א”. כולל פיוטים לכל אחד משלושת הרגלים. בדפים [26א-29ב]: ”שיר של מועד חברת תלמוד תורה יע”א שהוא קבוע ביום ר”ח טבת בכל שנה” – שיר בן י”ג בתים, ליום השנה של החברה. לפני השיר, הקדמה מליצית על החברה ומטרותיה. בין היתר נזכרים: ”אנשי חמודות ומבחר בחורים... מבני קק”י קוני יע”א והראשון אדם כשר איש תבונה... הק' כמ”ר רפאל חזקיה לאטאש” – הוא הסופר שכתב את כתב היד שלפנינו! על כתב היד כתב היד שלפנינו נכתב ע”י ”הצעיר שבצעירים רפאל חזקיה לאטאטש”. בראש כתב-היד שער מאויר, ובשוליו שם הכותב ופרט השנה. לאורך כתב-היד (וגם בשער) קישוטי פתיחה וסיום באיורי פרחים ועציצים, חלקם בתוספת דיו אדומה. בפיוט לחג הסוכות מוקפת המילה ”לסוכות” בלולב ובענפי הדסים וערבות. [37] דף (ועוד דפים רבים ריקים). 19 ס”מ. מצב טוב. נייר כחלחל. כריכה מקורית. כתמים. כריכה מקורית מעור ירוק, עם הטבעות מוזהבות, וראשי תיבות שם בעלים של אחד מבני משפחת לאטאש, משפחתו של הסופר. בלאי בכריכה.