בידספיריט | משנה ברורה – העותק האישי

משנה ברורה – העותק האישי של המחבר מרן ה'חפץ חיים', בחתימת יד קודשו – עם הוראות בקשר להדפסת הספר בכתב ידו של בנו הגאון רבי ליב הכהן זצ”ל אב”ד ראדין, אשר השתתף בכתיבת ה'משנה ברורה', והיה יד ימינו בהדפסת ספריו – הפריט החשוב ביותר של ה'חפץ חיים' שנראה במכירות! - לפנינו פריט מרגש, קדוש ומיוחד במינו: בכריכה הפנימית של הספר מופיעה חתימתו הקדושה של רבן של ישראל, גדול הפוסקים בדורותינו אשר על פיו יסעו ויחנו כל בית ישראל, מרן הגאון הקדוש רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל ה'חפץ חיים'! ובלשון הזו חתם מרן: ”שייך להר' ישראל מאיר הכהן בעהמ”ח ספר חפץ חיים” (אגב, יש לשים לב שלא הזכיר את ספרו 'משנה ברורה', כפי שהיה חותם בשנותיו המאוחרות: ”בעהמח”ס חפץ חיים ומשנה ברורה”). והנה הגם שכרוך כאן בכריכה זו ספרו 'חפץ חיים' (ורשה תרל”ז 1877), הגענו למסקנה שמלכתחילה היה כרוך כאן ספרו 'משנה ברורה', באחת ממהדורותיו הקדומות. הדבר מסתבר לפי הבדל בין גובה הכריכה לגובה דפי הספר, וכן מכך שההערות שבכתב יד, שיתוארו להלן, מתייחסות לספר 'משנה ברורה'. נמצא שלפנינו הכריכה של ספר 'משנה ברורה', העותק האישי של המחבר, רבן של ישראל, אשר בה החזיק בידיו הקדושות, ובעותק זה השתמש!!! ומכיוון שהיה זה העותק האישי של המחבר, ממנו ועל פיו נדפסה המהדורה הבאה (ויתר המהדורות שבעקבותיה), ומסיבה זו אנו מוצאים בכריכה הפנימית, תחת חתימת קודשו, רישומים ארוכים ומעניינים בקשר לתיקונים שצריכים להיות בהדפסות הבאות, בכתב ידו של בנו בכורו, יד ימינו בהדפסת ספריו ובתוכם ה'משנה ברורה', הגאון רבי אריה ליב הכהן זצ”ל. ידוע שאביו אף שיתף אותו בחיבור כמה סימנים ב'משנה ברורה'! כידוע בספרי ”חפץ חיים” ו”משנה ברורה” נעשו מספר מהדורות של סדר חדש שבהן תוקנו הטעויות – עוד בחיי מרן המחבר. ההוראות שבכתב יד מתייחסות הן לענייני עימוד הספר והן לענייני דייקנות הנוסח. בין ההוראות שכתב רבי ליב לעצמו, לקראת ההדפסה: ”זאת צריך להזהיר להמדפיס בעת הדפסה”. ובסעיף אחר: ”להעתיק מן המאטעריצין... להמעיט ההוצאות”. על חלק מההוראות רשם רבי ליב, כעבור זמן: ”תיקנתי”. הגאון רבי אריה לייב הכהן פופקא (תרכ”א-תרצ”ט), היה בנו הבכור ויד ימינו של החפץ חיים, סייע לו רבות בחיבור ובהפצת ספריו. היה תלמידו של אביו, וכן למד אצל רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, רבי יוסף זונדל הוטנר מאיישישוק ורבי מאיר יונה מסוויסלוביץ. לאחר פטירת החפץ חיים הוציא את הספר ”תולדות וקורות חייו של מרן החפץ חיים”. הוא עבר להתגורר בראדין וסייע לאחזקתה של ישיבת ראדין. לאחר פטירת רב העיירה הוא התמנה תחתיו לכהן במשרה חשובה זו, בה כיהן בשנותיו האחרונות. בשנת תרצ”ז (1937) הוציא לאור בוורשה את הספר ”מכתבי הרב חפץ חיים זצ”ל”. בשנת תרצ”ט נפטר, והובא לקבורה בבית הקברות בראדין, סמוך לקבר אביו. *** ספר זה (כלומר: הכריכה) ניתן לרבי ירחמיאל גרשון אידלשטין זצ”ל, מקורבו של החפץ חיים, בזמן מלחמת העולם הראשונה. באותה תקופה גלה החפץ חיים עם ישיבת ראדין לעיר שומייאץ בפלך מינסק, שם שהו כשנתיים וחצי. לאחר שעזב החפץ חיים את העיר, ספריו האישיים בהם הגה ולמד באותן שנים, עברו לרשותו של הרב אדלשטיין. לאחר פטירת הרב אדלשטיין עברו הספרים לבנו רבי צבי יהודה אדלשטיין, שישב על כסא אביו ברבנות העיר שומאייץ. כאשר עלתה המשפחה ארצה בשנת תרצ”ד, הביאו אתם גם את הספרים האישיים של החפץ חיים, וכך הם ניצלו. כאמור, לפנינו הכריכה המקורית של ה'משנה ברורה' – העותק של המחבר, ובתוכה נכרך הספר 'חפץ חיים'. בפתח 'הלכות איסור לשה”ר”, מופיע רישום בעלות של רבי חיים זאב קרלנשטיין, אב”ד קוליש, בנו של רבי דב צבי קרלנשטיין (דיין מפורסם בירושלים, אשר קודם עלותו ארצה היה בידידות עם הח”ח ואף ארחו בביתו). מצב טוב.