בידספיריט | כתב יד ספר 'אדם ישר' –

כתב יד ספר 'אדם ישר' – דרושי האריז”ל – ההעתקה הקדומה והמדויקת ביותר שידועה כיום, הכוללת את הקדמת המחבר שמצויה רק לפנינו! – הגהות המקובל המאמי”ץ – המאה ה-17 - כתב יד, ספר 'אדם ישר', דרושי האר”י, מאת תלמידו המובהק רבי חיים ויטאל. נערך על ידי רבי יעקב צמח. כתיבה מערבית עתיקה, מראשית שנות הת' [המאה ה-17]. זהו כתב יד הקדום ביותר, השלם ביותר וכנראה גם המדויק ביותר של חיבור קבלי חשוב זה! בשולי הדפים הגהות חתומות בכתב ידו של המקובל האלוקי רבי מסעוד אמסלם זיע”א, המאמי”ץ.   רקע על החיבור 'אדם ישר' ספר ”אדם ישר” נערך ע”י המקובל רבי יעקב צמח, מתוך כתבי היד של מהדורא בתרא מרבי חיים ויטאל, שנמצאה בגניזה בירושלים בראשית שנות הת'. ר”י צמח נחשב לאחד מגדולי העורכים של כתבי רבי חיים ויטאל [מהרח”ו] ותורת האריז”ל. במשך למעלה ממאתים שנה מאז שנתחבר, היה הספר קיים רק בהעתקות כתבי-יד, עד שנדפס בקראקא תרמ”ה (1885), עפ”י כת”י שנמצא בעזבונו של האדמו”ר בעל ה”דברי חיים” מצאנז. בהקדמתו לספר 'קול ברמה' מתאר ר”י צמח את מציאת כתבי הרח”ו בירושלים ואת עבודתו בעריכתם, ובתוך כך מבאר את חשיבותו הרבה של ספר ”אדם ישר” על פני החיבורים האחרים: ”והנה בסוף שנה הראשונה שבאתי פה ירושלים תוב”ב, באו לידי כמה דרושים חדשים אשר הרבה מהם אינם בשום ספר, אפילו באותם שבידי בנו של הרב ר' חיים ויטל זלה”ה, והם דרושים עמוקים מאד, וכולם כתובים באצבע אלקים הרב ר' חיים זלה”ה עצמו בשם הרב ר' יצחק אשכנזי זלה”ה... והנה ר' חיים שם אותם בגניזה קבורים ומרוב הזמן נמחקו ונקרעו קצת מהם... והנה היו באותם הדפים דברים מפוזרים, ועזרני השי”ת והוצאתי לאור משפטי כל דרוש ודרוש, ועשיתי מהם חמשה ספרים אשר נקבו בשמות: הא', ספר קהילת יעקב. הב', ספר עולת תמיד, שבו כל עניני התפלה. הג', ספר אדם ישר, כי על אשר שמו בקרבו קראתיו כך, הוא שורש ועיקר כל הדרושים ותקון ועגולים כי רבו, והוא חשוב אצלי יותר מכל שאר הספרים והכל הוא חדוש ותוספות...”.   חשיבותו ונדירותו של כתב היד בספר אדם ישר ערך רבי יעקב צמח דרושים בסדר האצילות. העתקות רבות נעשו לספר זה, אך הן נבדלות זה מזו בסדרן ובעריכתן. עריכה ראשונה זו לא השביעה את רצונו של ר”י צמח, ועל כן הוא שב וערך מחדש את ספר אדם ישר, המכונה: אדם ישר ב'. ספר אדם ישר א' נעתק בכתבי יד אחדים, אך לא נדפס כמות שהוא. רובו ככולו נתגלגל ונכלל בספר ששמו ארבע מאות שקל כסף (קוריץ תקס”ד). רוב ההעתקות של 'אדם ישר' הנם של אדם ישר ב', ואילו לפנינו מדובר בחיבור המקורי, שהוא אדם ישר א'. גם מבין העתקות של 'אדם ישר א' מתייחדת ההעתקה שלפנינו, בכך שהיא ככל הנראה הקדומה ביותר הקיימת כיום, ונעשתה בסמוך לזמן כתיבת החיבור. עדות לכך היא הקדמתו של רבי יעקב צמח, המופיעה בראש כתב היד שלפנינו, ופותחת במילים: ”ספר אדם ישר, ובו נכללים כל דרושים הנמצאים בביאור עניין העגולים והיושר הנקודים והתיקון בכלל ובפרט, ולכן קראתי לספר זה על שם היושר, והכל העתקתי מכתיבת ידי הרב זלה”ה. ולכל עשינו הגהה בזה המדרש פה ירושלם ת”ו, נאם יעקב בר צמח”. הקדמה זו ידועה בעולם אך ורק מהעותק שלפנינו!!! בכל ההעתקות האחרות היא אינה קיימת, ולכן היא גם לא היתה ידועה עד שהתגלה העותק שלפנינו. כלומר המעתיקים האחרים, שהעתקותיהם קיימות כיום, לא רק שלא החזיקו בכתב היד המקורי, אלא שככל הנראה גם לא הכירו את כתב היד הקדמון שלפנינו. לא נערכה השוואה מקיפה בין הנוסח בכתב היד שלפנינו, לנוסח שבכתבי היד האחרים שמהם נדפס הספר, אולם ישנה סבירות גבוהה שישנם הבדלים ברמה זו או אחרת. גם אם לא יימצאו הבדלים של תוכן אלא של סגנון, כמעט אין ספק שישנם הבדלים במילים חסרות ויתירות, צורות הגיה, וכדומה. בשונה מרבים מההעתקות של 'אדם ישר', אין צילומים של ההעתקה שלפנינו בספריה ציבורית כלשהי. היא לא עמדה מעולם לעיון הציבור, ואין ספק שהיא ראויה למחקר מקיף ומדוקדק שטרם נעשה עד היום. תיאור כתב היד: [1] עמ': שער. [2-4] מפתחות. [5-7] שלושה עמודים כתובים, חידושים קבליים מכותבים שונים. [פח] דף – החיבור 'אדם ישר'. הדפים ממוספרים באופן משובש, או שחסרים דפים. ברוב הדפים המספור דהה או חסר. כולל גם ”מבוא השערים” שנקרא במקור ”תולדות אדם”. לאחר מכן מופיע נוסח ”שאלת חלום”, (כנוסח אשר נדפס בספר רזיאל המלאך), מכותב אחר, מתקופה מאוחרת יותר. בדף הבא מופיעים תיקונים קבליים בכתב יד. (כך בכמה מקומות בכרך, כשהיה דף ריק, הוא מולא בעניינים קבליים בידי כותב מאוחר). מכאן ועד סוף כתב היד מופיע חיבור הקבלי 'עץ חיים', בגירסתו של ר' יעקב צמח, הכולל ששה דפים (לא בדקנו אם ישנם שינויים מול הנוסח המוכר מכתבי יד אחרים). מתחיל ב”שער קליפת נגה”, פרק ראשון: ”דע כי כל[!] העולמות...”). הכותב הוא אותו הכותב של תחילת כתב היד. בסוף העמוד האחרון נכתב טקסט קבלי בכתב יד מאוחר, כנ”ל. בשולי הדפים מופיעות מדי פעם הערות של ר' יעקב צמח, חתומות ”צמח”, והן חלק אינטגרלי מהחיבור שערך. גם הן כתיבתו של המעתיק הקדמון.   הגהותיו של המאמי”ץ במקומות מסוימים נוספו בין השורות תיקונים והערות עיוניות בכתב יד, חתומות: ”המאמי”ץ”. כך גם בשולי הדפים מופיעים בכמה מקומות הערותיו העיוניות של ”המאמי”ץ” [ראשי תיבות: הצעיר מסעוד אמסלם ישמרהו צורנו], הלא הוא המקובל רבי מסעוד ב”ר יוסף אמסלם היה מחכמי המערב בסוף שנות הת”ק [ראשית המאה ה-19]. נודע בספרייתו החשובה אשר כללה כתבי יד קדומים וחשובים של ספרי קבלה, ובתוכם כתב היד החשוב שלפנינו.   113 דף. 22 ס”מ. כריכה חדשה מפוארת מעור. הדפים – שחלקם היו פגועים – משוקמים בצורה מקצועית ומושלמת. כמעט ואין חסרון בטקסט.