בידספיריט | מדרש קדום על שלמה המלך

מדרש קדום על שלמה המלך ואשמדאי (נוסח לא ידוע!) / פסקי הלכה וחידושים – המאה הט”ו - כתב יד. מספר דפים. כולל מדרש קדום על שלמה המלך ואשמדאי, וכן פסקי הלכה. כתיבה ספרדית, המאה ה-15. א. מדרש שלמה ואשמדאי בין האגדות שנקשרו בדמותו של שלמה המלך מפורסמת האגדה על יחסיו עם השד אשמדאי, ובין היתר אשמדאי השליך את שלמה למרחק רב ומלך במקומו. אגדה זו מספרת על תקופת נדודיו של שלמה ועוד. האגדה מופיעה כבר בגמרא (גיטין סח ע”א-ע”ב), ולאורך ימי הביניים פותחה והורחבה במדרשים שונים. האגדה המדרשית הזאת זכתה לכשישים (!) גרסאות שונות זו מזו. אגדה זו נקראת בפי המדפיסים 'אל יתהלל'. בכל מגוון עשרות כתבי היד והגרסאות של האגדה, היא מופיעה לבדה. אולם בכתב היד שלפנינו מופיעה מיד בהמשך האגדה הזו אגדה נוספת על אדם בעל שני ראשים שאשמדאי מוציא מתחת לקרקע ומציגו בפני שלמה, אגדה שעד לשנים האחרונות היתה מוכרת בספרות התורנית והמחקרית כאגדה נפרדת. והנה בכתב היד הקדום שלפנינו – שתי האגדות מופיעות יחד, זו אחר זו! הדבר תואם רק את שתי הגרסאות הקדומות ביותר, שנמצאו לאחרונה בגניזה הקהירית (מהמאה ה-12 בערך). אולם הם כתובות בערבית יהודית ולפנינו הטקסט כולו במקורו העברי! תגלית חשובה ביותר! כמו כן שתי הגרסאות הנ”ל (שפורסמו בקובץ 'גנזי קדם', כרך רביעי) חסר בהן קטע ניכר בהתחלה או בסוף. לפנינו המדרש כמעט בשלמותו. עוד יש לציין כי לפנינו ביטויים ומשפטים שלכאורה אינם מצויים ביתר הגרסאות האחרות של המדרש. בין היתר מסופר בכתב היד שלפנינו על שלמה הגולה, בסגנון הבא: ”והיו לועגים עליו בני אדם ואומרים זה שוטה הוא, והיה בצרה הזאת שלש שנים”. בהמשך המדרש שלמה חוזר לביתו. ”אמר לו רצונך לשבת עמנו, אמר לו: לאו, אלא עשה עמי חסד והשיבני למקומי. אמר המלך לאשמדאי השיבהו למקומו... יתן לו המלך אשה ותלד לו שבעה בנים.. וימת האיש זקן ושבע ימים... והיה אומר בעל שני הראשים... ואני אקח שני חלקים, ואמרו ... לא תקח כי אם חלק אחד, ויבואו למשפט אל שלמה”. כלומר, כפי שנכתב לעיל, יש כאן חיבור ישיר בין אגדת אשמדאי לבין אגדה אחרת המספרת על האיש בעל שני הראשים. מדרש זה נזכר בתוספות במסכת מנחות (בסוגיה העוסקת בהלכות תפילין). בעלי התוספות אינם אומרים באיזה מדרש מדובר ונראה כי המדרש המקורי לא הגיע לידינו ולא נדפס עד השנים האחרונות עם גילוי הקטעים הנ”ל מהגניזה הקהירית, כתובים בערבית ולא בשלמות. והנה לפנינו המדרש המקורי בלשון הקודש! כתב היד שלפנינו מסתיים במשפט: ”ויהי בבוקר ויצו המלך ויתקעו בשופר, ויתקבצו---”. בכתבי היד האחרים ישנו עוד המשך, קצר יחסית (משפט או שניים), למדרש זה, המתאר את מעשה המשפט של שלמה. כל הנאמר לעיל הוא רק ”ראשי פרקים”, בבחינת תן לחכם ויחכם עוד. אין ספק שלפנינו כתב יד חשוב מאוד, המצדיק מחקר שלם שייעשה בעתיד. כנראה יש לפנינו גרסה קדומה וחשובה שאינה ידועה מכתבי יד אחרים. יש בה פרטים ייחודיים וסגנון שונה מיתר ההעתקות שהתפרסמו עד היום. (חלק מהמידע על כתבי היד של האגדות הנ”ל נלקח מתוך מאמרו של אלון תן עמי: ”אגדת שלמה ואשמדאי בכתבי יד מן הגניזה הקהירית”, גנזי קדם, תשס”ח, כרך רביעי). המדרש כתוב על דף מקופל (בסה”כ שלושה עמודים). 18.5 ס”מ. ב. בעמוד האחרון בדף הנ”ל נרשמו פסקי הלכה, כתובים בכתב יד שונה, אף הם מהמאה ה-15. בין היתר מופיעה הכותרת: ”אורח חיים סימן קע”. מובאים כמה הלכות ממשנה תורה להרמב”ם (בדיני קרבנות והלכות מאכלות אסורות), עם שינויים מהנדפס. שתי הערות קצרות בשולי העמוד, אולי מהכותב עצמו. ככל הנראה מדובר בקטע מחיבור שלא נדפס כלל, אולי כפירוש על ה'טור'. ישנו גם רישום שנראה כמו חתימה עתיקה. עמוד זה טרם נחקר כל צרכו. מצב בינוני. כתמים וקרעים. ג. דפים עתיקים (שהוצלו מכריכת ספרים) מתוך הספר 'תיקון יששכר' [הנקרא גם: עיבור שנים], הכולל את דיני ומנהגי התקופות, החודשים והמועדים, הקריאות וההפטרות לכל השנה, תוך התייחסות למנהגי הקהילות השונות בצפת. מאת רבי יששכר סוסאן מערבי זצ”ל, מגדולי רבני צפת לפני כארבע מאות שנה, בתקופת האריז”ל. היה תלמידו של רבי לוי בן חביב (הרלב”ח). כיהן כמנהיג קהילת המערבים בצפת (יהודים שעלו מארצות צפון אפריקה כגון מרוקו, אלג'יר ותוניס). ככל הנראה הדפים שלפנינו הנם מהמהדורה הראשונה שנדפסה בחיי המחבר, בקושטא, בשנת שכ”ד [1564], שהיא מהדורה נדירה באופן יוצא מן הכלל – כמעט שלא שרדו טפסים ממנה. לפנינו שלושה דפים. שנים מהם מתוך הספר הנ”ל, ומודבק בגבם דף ובו כתב יד (במהופך, צילום מראה), ובו חידושים על מסכת עבודה זרה דף לה:. מובאים ציטוטים מרש”י. מוזכרים ככל הנראה: ”ר' ברוך בן מלך ז”ל” ו”ר' שלמה”. לכאורה יש כאן שריד מפירוש קדמון שאינו ידוע מהמאה ה-15. הכתב קשה לפענוח ודורש מחקר של איש מקצוע בתחום הזה. דף נוסף שאולי היה כרוך גם בספר זה, ריק בצדו האחד (עם מילים בודדות בכתב ראי) ובצדו השני רישומים ארוכים בלאדינו. לא נחקר כלל. לפי גילו המופלג של הפריט יתכן מאוד שיש כאן טקסט חשוב ביותר. מצב בינוני-טוב.