בידספיריט | גלויה מוקדמת מהאדמו”ר מערלוי בצעירותו,

גלויה מוקדמת מהאדמו”ר מערלוי בצעירותו, 1949 - גלויה מוקדמת מאוד (!) ומלאת תוכן (!) בכתב יד קודשו ובחתימתו של האדמו”ר רבי יוחנן סופר מערלוי בצעירותו בהונגריה אל בן דודו רבי שלמה סופר בארץ הקודש. במכתב מבשר הרב למשפחתו בישראל על לידת בנו בטו”ב לחודש אב תש”ט, ומבקש ליצור קשר עם הרב שמואל משה סופר מק”ק גענץ, אחיו של רבי משה סופר, לגבי מכירת ספרי ה”יד סופר” הי”ד שאך יצאו לאור. בנוסף מאריך בכתיבתו לגבי משלוח ארבעת המינים לקראת חג הסוכות, בפירוט רב. נראה שהרב מנסה לרמוז בדבריו דברים שלא ניתן להעלות על הכתב מפאת הצנזורה בהונגריה באותה התקופה, ומוסיף ”ובודאי בין תבין את אשר לפניך...”. האדמו”ר הקדוש רבי יוחנן מערלוי (תרפ”ג-תשע”ו), נין ונכד ה”חתם סופר”, דור אחר דור, נושא מורשת ה”חתם סופר” וצוואתו שלא ייבש המעיין מביתו עד עולם. וזה ייחוסו: ה”חתם סופר”, בנו ה”כתב סופר”, בנו רבי שמעון סופר ה”התעוררות תשובה” ואב”ד ערלוי, בנו רבי משה סופר ה”יד סופר” דיין בערלוי, בנו רבי יוחנן סופר ה”אמרי סופר”. האדמו”ר ניכר כבר מילדותיו במידותיו התרומיות, בצניעותו, בטהרתו, בשקידתו בתורה ובלמדנותו העצומה. עבר את השואה שבה נספו סבו ואביו הי”ד, ועלה הכורת על קהילת ערלוי ומרבית יהודי הונגריה. באופן מופלא ביותר העמיד הרבי מערלוי ישיבה לבחורים שרידי המחנות בבודפשט עם כל סדרי הלימוד המקובלים בישיבות, בדלות נוראה, ללא משפחות, אך בשמחה. לאחר מכן חזר לעירו ערלוי, ויסד מחדש את ישיבת ערלוי. והיה הדבר לפלא. עם התחזקות השלטון הקומוניסטי שם ועליית היהודים לארץ, עלה גם האדמו”ר לארץ הקודש וחנן את עפרה. כאן העמיד על תלה את ישיבת ”אוהל שמעון” ערלוי בקטמון בירושלים. אט אט השיב עטרה ליושנה. כל חייו היה מרביץ שיעורים בישיבה והעמיד אלפי תלמידים. במשך השנים החל לנהוג באדמו”רות, אך לא שינה ממנהגי ה”חתם סופר”, ותפילתו הייתה בנוסח אשכנז. רבנו היה אוהב ישראל מאין כמוהו. היה מקדים שלום לכל אדם. אנשים מכל החוגים היו משחרים לפתחו ולעצתו. גם היה אוהב ארץ ישראל גדול, כדרכם של אבותיו הקדושים. טו”ב באב תש”ט. מכתב נדיר ביותר! מצב טוב - טוב מאוד.