בידספיריט | דף אינקונבולה – ספר רלב”ג

דף אינקונבולה – ספר רלב”ג על התורה – [מנטובה, רל”ה 1476] – מהספרים הראשונים של הדפוס העברי בעולם! – אותיות בצורת כתב יד - דף מספר פירוש הרלב”ג על התורה. [מנטובה], [רל”ה (?) – 1475]. דפוס אברהם בן שלמה כונת. ערש הדפוס העברי. אין קץ לנדירותו! ברוך שמסר עולמו לשומרים! מהספרים הראשונים של הדפוס העברי הספר העברי הראשון שתאריך הדפסתו ידוע בוודאות הוא פירוש רש”י לתורה שנדפס ברג'יו די קלבריאה בשנת רל”ה. הספר שלפנינו אינו מתוארך. השערת החוקרים היא שנדפס בשנת רל”ה או רל”ו. ואולי אף קודם לכן! התחום של שנות הערש בדפוס העברי הנו מעומעם יחסית, מפאת השנים הרבות שחלפו מאז, ולכן בעניינים שונים בתחום זה נמצא דעות חלוקות בין החוקרים. התפתחות הדפוס העברי בשנותיו הראשונות וצורת האותיות בשנת רל”ג נולד בעולם הדפוס העברי. במשך עשרת השנים הבאות הלך והתפתח הדפוס עד לכדי צורת הספר כפי שאנו מכירים כיום. פירוש הרלב”ג על התורה נדפס באותן שנים ראשונות, וראשוניותו באה לידי ביטוי גם בחזותו החיצונית בסממנים שונים: בדפוס העברי באותה תקופה אין עדיין שערים לספר (רק משנת רמ”ט התחיל המנהג להדפיס שער). בנוסף לכך דפי הספרים עדיין לא סומנו במספרים. גם המנהג להציג בקצה העמוד את המילה הבאה בראש העמוד הבא – לא נודע אז. כמובן גם אין כותרי-עמודים. תופעת הדפוס העברי נמצאת בחיתוליה. כמובן גם מהפכת הדפוס, שנחשבת כ”אם כל המהפכות”, עדיין בעיצומה. העולם היהודי מתחיל לעכל את משמעותה של התופעה שהולכת ומפתחת למול עיניו. עד אז הועברה התורה בכתבי יד והעתקות (מה שגרם לתופעות כמו הבדלי נוסחאות וגירסאות, תפוצה מוגבלת של חיבורים, עמימות סביב זהות מחברים, מחירו הגבוה של כתב היד, ועוד). מבחינות אלו מאז המצאת הדפוס השתנה עולם התורה ללא היכר. את ההיבט הבולט ביותר לתקופה קדומה והיסטורית זו, נוכל למצוא בצורת האותיות שלפנינו. כאמור, אנו נמצאים בתקופת מעבר מיוחדת, בין מלאכת הלבלרות למלאכת ההדפסה. הדפוסים הראשונים שנוסדו באיטליה בשנים רל”ה-רל”ו טרם שוחררו מהשפעתם של הלבלרים מעתיקי כתבי היד: אותיות הדפוס בצורת אותיות כתב יד. גם חותם המקום והמדפיס עליהם: חלקם בכתב ספרדי במקומם של בני ספרד, חלקם בכתב אשכנזי במקומם של בני אשכנז, וחלקם – כמו הספר שלפנינו – בכתב אשכנזי. יתר על כן: עלתה השערה בקרב החוקרים, שאותיות הדפוס שלפנינו נעשו על פי אותיות כתב ידו של כונת עצמו, שבהן היה רגיל לכתוב ספרים, שכן סופר מעתיק היה לכתחילה, ורק אחרי המצאת הדפוס התמסר לו ונעשה מדפיס במקום מעתיק. רק בשנת רמ”ג נפסקה מחיצה בין הדפוס לבין מלאכת הלבלברים, זאת כאשר בני שונצינו יצקו אותיות מסוגננות, ועל ידי כך גם פרצו את המסגרת המקומית של הדפוס העברי. דפוס אברהם כונת דפוס אברהם כּוֹנָת (Conat) היה אחד מבתי הדפוס העבריים הראשונים בהיסטוריה. בית הדפוס החל לפעול כ-35 שנה בלבד לאחר המצאת הדפוס על ידי יוהאן גוטנברג, ופעל בעיר מנטובה. מחמת קדמוניותו המופלגת, לא ידועים לנו פרטים רבים על הדפוס הזה. כנראה הדפוס פעל בין השנים 1473 ל-1476 בערך. אולם יש הסוברים שהדפוס נוסד רק בשנת 1475. ידועים לנו לפחות שמונה ספרים עבריים שהדפיס אברהם כונת במנטובה. אברהם כונת היה ירא שמים מופלג. קיים עד היום נוסח תפילה שחיבר, גדוש בהשתוקקות לבורא (נדפס על ידי א”מ הברמן בחוברתו 'המדפיס כונת ואותיותיו'). במלאכת ההדפסה סייעה גם אשתו, אֶשְׂטֶלינה. החוקרים מניחים שהיא הייתה שותפה בהדפסת שבעת ספרים שאברהם הדפיס, אף על פי שאין שמה נקרא עליהם אלא רק בספר 'בחינת עולם'. אטשלינה היא היהודייה הראשונה הנודעת לנו בתור מסדר בבית דפוס. תפקידה היה העתקת כתבי-יד והכנתם לדפוס. עוזר אחר של כונת היה אברהם ידידיה האזרחי מקלן שבגרמניה. עזרתו התבטאה הן מבחינה מקצועית טיפוגרפית והן מבחינה כספית. אגב יש לציין, כי בדפוסי מנטובה ההדפסה נקראת ”כתיבה”, והמדפיס נקרא ”סופר” (כך בקולופונים של הספרים). כאמור, ישנה משמעות מיוחדת יש לראשית תולדות הדפוס בדברי ימיו של העם היהודי, ”עם הספר”. ועד כמה שמפליא הדבר, אין בידינו לקבוע מסמרות מי היה המדפיס הראשון בישראל. בידינו ספרים קדומים שלא נרשם עליהם מקום הדפוס, שם המדפיס או שנת הדפוס. אולם אחד מגדולי חוקרי הדפוס העברי, א”מ הברמן, סובר שר' אברהם כונת הוא המדפיס העברי הראשון (!), שכונן את דפוסו בשנת ר”ל בערך במנטובה. לדעתו של הברמן, יש מקום להנחה שיצאו מתחת ידו של כונת ספרים אשר אין שנת ההדפסה רשומה בהם והם הספרים העבריים הראשונים שראו את אור הדפוס! הסיבה לכך שהמדפיס הראשון לא הכריז במפורש על עצמו כ”ראשון המדפיסים”, היא אולי דווקא מפאת החידוש שבדבר. יתכן וחשש שחידוש זה יובן כפגיעה במסורת המקובלת של העתקות כתבי יד, ושמא בעקבות כך לא יקפצו קונים על הספרים שידפיס. על הדף שלפנינו הדף שלפנינו הנו מפירוש הרלב”ג על פרשת תרומה, ובו המחבר מבאר את עניין ארון העדות ועליו הכרובים, הנמצאים בקדש הקדשים. העמוד הראשון פותח במילים: ”ממה שנזכר בספר יחזקאל”, ואילו העמוד השני – בגבו – פותח במילים: ”הכח הדומה”. הספר השלם מכיל [412] דף לפי מפעל הביבליוגרפיה, או [407] דף לפי הספריה הלאומית. מתוך נדירותו הרבה של הספר, אנו מבינים את חשיבותו גם של דף בודד ממנו. על פירוש הרלב”ג פירושו של הרלב”ג לתורה היה בתקופתו אחד הפירושים הפופולריים לתורה, ועדות לכך הדפסתו כבר בעשור הראשון לדפוס העברי (מנטובה רל”ו). בפירושו למקרא מפנה רלב”ג פעמים רבות לספרו הפילוסופי ”מלחמות ה'” וכך גם בדף שלפנינו מפנה המחבר לספרו זה. מצב: טוב יחסית. העמוד הראשון במצב סביר. העמוד השני עם כתמים ושפשופים הפוגעים בפחות מרבע מהטקסט. קרע בשולי הדף גורם לחסרון של מספר מילים בשני העמודים.