בידספיריט | אהל דוד – רבי דוד

אהל דוד – רבי דוד דייטש, ויין, תקפ”ב מהדורה ראשונה – הוספות וקטעי חידושים בכתב יד קדשו של המחבר - ספר אהל דוד, חידושים על מסכתות שונות מאת הגאון רבי דוד דייטש אב”ד עיר חדש, ווין, תקפ”ב, מהדורה ראשונה. בספר שבעה עשר[!] קטעי חידושים כהוספות למה שנדפס בספר, ועוד הגהות ותיקונים לאורך הספר. מתוכן ולשון החידושים וההגהות ניכר שיצאו מתחת קולמוסו של הגאון המחבר. וכן מהשוואה לכתבי יד אחרים שלו. הגאון רבי דוד דייטש (תקט”ז-תקצ”א), מגאוני דורו. נכדו של רבי מרדכי דייטש בעל ”מור דרור”. תלמיד המהר”ם ברבי בפרשבורג וה”נודע ביהודה” בפראג, אשר היה לרבו המובהק. ה”נודע ביהודה” חיבבו מאוד, כפי שניכר מעשרות התשובות אשר השיב לו בספרו. באחת מהן כתב: ”לולא אהבתך אין דרכי להשיב בעניינים כאלו, אך גודל אהבתך הוציאני חוץ לגדרי דעלך תלמידי החביב”. בשנת תק”ם נישא לבת דודו. כיהן כאב”ד ביעמניץ, פראונקירכן וסרדעהלי. משנת תק”ע ועד לפטירתו כיהן כאב”ד ב”עיר חדש” (נאוואמעסטא). עמד בקשרי שו”ת ענפים עם גדולי דורו – רבו ה”נודע ביהודה”, ה”חת”ם סופר” ובעל ה”ישמח משה”. כל חכמי דורו העריצוהו עד מאוד. ה”חת”ם סופר” כתב בהסכמה לספרו: ”אותו צדיק קדוש ישראל גאון עולם... ראיתי בתוכו דברים נפלאים מסולאים בפז... אשרינו אם זכינו לשיחתו ולאורו... וזכות הצדיק יעמוד לנו להגן בעדנו מכל רע”. אחר פטירת הרב דייטש מצאו פתקאות מה”חת”ם סופר” ששלח לו שיתפלל בעדו ובעד בני ביתו! הרה”ק רבי נפתלי מרופשיץ אמר עליו שהוא ”אור גדול המאיר מסוף העולם ועד סופו”! ”. הידידות בין ה”חת”ם סופר” והרב דייטש החלה כבר בבחרותם, בעת שה”חת”ם סופר” נסע עם רבו, רבי נתן אדלר, ובעברו דרך פראג שהה בבית מדרשו של ה”נודע ביהודה”, שהיו בו מאות בחורים גאונים. רבי דוד דייטש היה אז בחור צעיר (מבוגר מה”חת”ם סופר” בשנה אחת), ואמר רבי נתן אדלר ל”חת”ם סופר” בזה הלשון: ”זיעהסט דוא דער קליינע בחור געפאלט מיר” [אתה רואה, הבחור הקטן הזה מוצא חן בעיניי], והראה לו על רבי דוד דייטש. וכשמוע ה”חת”ם סופר” דברי רבו, ידע שלאו מילתא זוטרתא היא, ומיד דבקה נפשו בו. מחבר ספרי ”אוהל דוד”, שנדפסו בחייו. חלקם בחינם ללומדי תורה, משום ש”כל תשוקתו הייתה להרבות כבוד שמים”, כדברי חתנו המהר”ם א”ש. מכיוון שפיזר את כל כספו על הפצת ספריו, כמעט שלא נותר בידו ממון. מסופר שפעם אחת בא לפרשבורג לבקר את ידידו ה”חת”ם סופר”, והיה עליו מלבוש קרוע. שאל אותו ה”חת”ם סופר” אם אין לו מלבוש אחר, והשיב הן, ואמר לו מדוע אינו נושא מלבוש האחר, והשיב שהוא קרוע עוד יותר מזה... סיפורי מופת מופלאים מסופרים על גודל שקידתו בתורה, קדושתו הרבה ומידת חסדו וצדקותו. (על פי ”תולדות אנשי שם” וספרים נוספים). בשער הספר נכתב בכתב יד ”לבה”מ דק' שידלאדי” אולי בכתיבת המחבר בעצמו. בנוסף בספר חותמות בעלות של רבי ”אברהם חנוך פר”מ דומ”צ מק”ק ארטה סאטמר יע”א”. בנוסף חותמת של האדמו”ר רבי יוחנן סופר מערלוי. מצב טוב, מעט כתמי שימוש.