בידספיריט | שאגת אריה – עותק של

שאגת אריה – עותק של הרב המחבר רבן של ישראל רבי אריה ליב שנתן בידיו לרבי יעקב שמש בדרך בעוברו בפרנקפורט – עם עדות בכתב יד קדשו של רבי יעקב שמש – כתב היד היחיד בעולם הידוע ממנו! - נדיר ביותר! בלתי רגיל! שאגת אריה, ספרו המונומנטלי של הגאון רבי אירה ליב גינצבורג הידוע בכל פזורות ישראל. פרנקפורט דאדרה תקט”ז, מהדורה ראשונה. בראש השער כתב ידו של הגאון רבי יעקב שמש הכותב כך: ”לה' הארץ ומלואה נאם הק' יעקב שמש ק[קבלתי] מהמחבר עצמו ה”ה הרב הגאון אב”ד ור”מ דק”ק מיץ בעברו דרך פה לק”ק הנ”ל. יום א' כ”ט תמוז תקכ”ו”. חשיבות היסטורית משלושה פנים: א. עותק שהחזיק בידיו הקדושות רבנו השאגת אריה ונתנו בידיו לרבי יעקב שמש רבו של החתם סופר ב. תיעוד היסטורי רב חשיבות על מסעותיו של ה”שאגת אריה”. כפי שיבואר להלן. ג. ידועים רק חתימותיו של רבי יעקב שמש על ספרים ואולם כתב ידו ממש עדיין לא ידוע ולפנינו כתב ידו. כפי הנראה יחיד בעולם. הגאון רבינו אריה ליב גינצבורג (ליטא, תנ”ה-מיץ תקמ”ה) נודע כגדול דורו. הגאון מווילנא העיד בו כי בשעה אחת הוא מסדר במחשבתו את התלמוד כולו (עליות אליהו הערה 15) מפרש הירושלמי רבי דוד אב”ד ברלין בעל קרבן העדה, כותב עליו בהסכמה לספרו ”עבר עליהו איש קדוש, לבו כלב הארי, וכו'” בפרשה שהסעירה את הגולה אודות הגט מקלוויא פנו הכל, וביניהם הגאון בעל נודע ביהודה אל השאגת אריה כדי לקבל את הכרעתו. הספר שאגת אריה שלפנינו היה שייך למחברו השאגת אריה וניתן בידיו הקדושות לאחד מגדולי דורו רבי יעקב שמש ריש מתיבתא דפפד”מ, ומרבותיו של החתם סופר. אף שבחייו היה נערץ ונקדש ותהלתו מלאה הארץ ונודע באחד מגדולי דורו, ברבות הימים התכסה שמו. זאת משום שלא הניח אחרי דברים בכותבים. ולכן יקר בעיננו למצוא כל שריד מכתיבת ידו הקדושה של אותו גאון וקדוש אשר בחייו הפליגו הכל בשבחו ובצדקתו. יתכן איפה שלפנינו כתב יד יחיד בעולם מאותו גאון פלאי. לבד מגדלותו בתורה היה צדיק נשגב ומיוחד במידותיו וענוותנותו. חוץ משעוריו בישיבה, לתלמידים, נתן שעורים בבתי הכנסת ובחבורות שונות שבעיר ונחשב למרביץ תורה הגדול בפד”מ באותה תקופה. בשנת תקל”ה בערך נבחר כרבה של ווירצבורג אך הוא דחה את ההצעה ונשאר עד יומו האחרון,ז' ניסן תקמ”ה, ראש הישבה בפפד”מ. מסעותיו של השאגת אריה באשכנז וביקורו בפרנקפורט דמיין: הגאון המפורסם רבי אריה ליב גינצבורג בעל שאגת אריה, כיהן בתחילה כרבה של וואלאז'ין שבליטא, לאחר זמן שימש כראש ישיבה במינסק שבבילרוס עד שסיבות שונו גרמו לו לאחוז בחבל הנדודים ולעקור לארץ אשכנז היא גרמניה. בשנת תקכ”ו הגיע ר' אריה ליב במקלו ובתרמילו אל ערי אשכנז: קניגסברג, ברעסלוי הלברשטאט ועוד. בכל מקום שהגיע הסתיר את זהותו, ואת מדרגתו בתורה, והיה לן כאחד העניים במוסד ההקדש של הקהילה. רבים הם הסיפורים על פגישותיו האקראיות עם הרבנים בהן ניסה להסתיר את זהותו, ולהשוות על עצמו מעטה של איש פשוט. אך עד מהרה עמדו החכמים על טיבו ונהגו בו בכבוד הראוי לו, עד שהציעו לו את רבות קהילת מיץ העתיקה והכבודה. בין הערים בהן ביקר השאגת אריה היתה פרנקפורט שם כבר התפרסמו שמו וזהותו המלאה, וגדולי החכמים התקבצו סביבו לשתות מימיו. כך למשל מביא החתם סופר בתשובה (יו”ד סי' ע) קושיא חריפה שהקשה השאגת אריה לרבו ר' נתן אדלר בעברו דרך פרנקפורט. בתולדותיו של רבי פנחס הורביץ בעל ההפלאה רבה של פרנקפורט השתמרו מספר סיפורים על פגישתו עם השאג”א שם. [1], צג דף. 32 ס”מ מצב טוב מאוד. כריכה עתיקה.