בידספיריט | מכתב ששלח הגאון הגדול רבי

מכתב ששלח הגאון הגדול רבי יעקב חיים גולדוויכט, ראש ישיבת ההסדר הראשונה, תלמידו וחביבו של מרן החזון איש אל מרן החזו”א, עם רישום שמות ממרן זללה”ה מעבר לדף - במכתב מבשר הגאון רבי חיים יעקב, על דבר אירוסין של אחותו תחי'. בסוף המכתב הוא רושם ”נ.ב. רמב”ם פ”ו מה' בכורות, דאיסור מכירה במעשר בע”מ הוא מדרבנן, ותמוה טובא מתמורה ה' ב', ומהתימא שנו”כ ל”ע בזה”. מעבר לדף רשם מרן החזון איש ”חי' פרל בת רשא” ושם נוסף. שמות שהוזכרו אצלו לתפילה וברכה. הגאון הגדול רבי חיים יעקב גולדוויכט נולד בחצר שטרויס שבירושלים, לרב ישראל אלעזר גולדוויכט, דור תשיעי בירושלים. למד בתלמוד תורה עץ חיים. הרב גולדוויכט נחשב בילדותו כאחד מעילויי ירושלים, ובהיותו ב”חדר” של ישיבת עץ חיים ”קפץ” שתי כיתות ולמד עם ילדים גדולים ממנו בשנתיים לפחות, ועדיין היה ה”תלמיד חכם” של כיתתו. הרב גולדוויכט המשיך ללמוד בישיבת עץ חיים אצל רבי איסר זלמן מלצר. כבחור צעיר היה יוצא ובא בבתיהם של גדולי ירושלים דאז, והיה אהוב מאוד עליהם מחמת כשרונותיו וידיעותיו הבלתי רגילות, ולא אחת מצוטטות שאלותיו ותשובותיו החריפות בכתביהם של גאוני הדור כגון רבי זליג ראובן בנגיס, רבי צבי פסח פרנק, ואחרים. היה גם מבאי ביתו של הרב מבריסק רבי יצחק זאב סולובייצ'יק. לאחר מכן למד גם בישיבת סלבודקה בבני ברק, אצל רבי אייזיק שר ושם נקשר מאוד לחזון איש שאיתו למד רבות והתייעץ בעניינים שונים. בשנת תשי”ג נתגבשה קבוצה של שנים עשר בוגרי ישיבת כפר הרא”ה, עם המדריך שלהם, הרב חיים דרוקמן במטרה להקים ישיבה דתית לאומית. מנהיגי המזרחי פנו אז אל הרב גולדוויכט, אשר גר אז בבני ברק בשכנות לחזון איש ושהיה מקושר אליו ביותר בבקשה שיקח על עצמו את ראשות הישיבה. הרב גולדויכט ביקש את ברכתם של רבותיו לצעד כזה שהיה נועז ומרחיק לכת, שכן לרב גולדוויכט נשקף עתיד מזהיר בעולם הישיבות, והליכה לישיבה של ”המזרחי” הייתה למעשה ניתוק הקשר עם עולם זה. רבותיו נחלקו בעניין. הרב מבריסק התנגד בחריפות. החזון איש ביקשו להשאר עוד שנה ולהחליט בסופה על צעדיו. כנראה סבר שבתוך שנה יוכר כוחו, ותימצא לו משרה מכובדת שתבטיח את עתידו הגשמי והרוחני בתוך החברה בה צמח ובה היו נטועים שורשיו. כאשר חזר הרב גולדוויכט לביתו וסיפר לאשתו על בקשת החזון איש, פנתה אשת הרב, הרבנית מרים, לחזון איש (אשר הכיר היטב את אביה הרב יוסף ברקוביץ אשר היה איש העיירה קוסובה ומחבר הספר ”חלקת יוסף”), ושטחה בפני החזון איש את עוניים הקשה והבלתי נסבל. לאחר שמיעת דבריה נתרצה החזון איש למהלך! במרחשוון ה'תשי”ד פתח הרב את ישיבת כרם ביבנה, אם ישיבות ההסדר! 12.5X15 ס”מ. מצב: טוב מאד, סימן קיפול.