בידספיריט | כתב יד שלא נדפס -

כתב יד שלא נדפס - ענייני חסידות וקבלה - ארבעה עמודים, מתוך חיבור שלא נדפס, בענייני חסידות וקבלה. שנות הת”ר. בעמוד הראשון מתייחס המחבר לעניין הכוונה בתפילות שנאמרות בארמית, וכותב שהגם שאיננו יודעים לכוון בכל הכוונות, ”אמנם הוא [הקב”ה] יודע ומתכבד בזה, וזה רצונו ממידת ענוותנותו, ונחשב כאילו כוונו בכל הכווונות שיש בה לכוון... כשאנו מטבילין המוציא בדבש בימים הנוראים, בטוחים אנו שיתן לנו שנה טובה ומתוקה...”. ומביא על כך משל נאה מחייליו של המלך, וכן מבאר מדוע נתייסדו תפילות קדושות אלו דווקא בארמית ”בלשון הזוהר”. בשלושת עמודים הבאים הוא פותח בהסבר העניין של עשיית רצונו יתברך ”כמו שכתוב פה בזוהר”. בהמשך לכך מביא באריכות הנהגה מהחיד”א בספרו 'שמחת הרגל': ”קודם כל דבר מצוה או לימוד תורה... וירגיל עצמו לומר לשם יחוד... ואל תשגיח במה שכתב מהר”ר יחזקאל סג”ל לנדא בספרו שו”ת נודע ביהודה... על אמירת ליקבה”ו....”, ומבאר באריכות, על פי הקבלה, את משמעות אמירה זו. אוטוגרף, כולל מחיקות והוספות. 21.5x27 ס”מ. מצב בינוני-טוב. קרעים עם פגיעה בטקסט.