בידספיריט | ארכיון ענק של דפי חידושי

ארכיון ענק של דפי חידושי תורה בכתב יד קדשו של הגאון רבי זבולון חרל”פ, דיין בבית דינו של המהרי”ל דיסקין / חיבור בכתב ידו הקדושה שלא נדפס מעולם ו”לחש לעין הרע בדוק ומנוסה” בכתב ידו - ירושלים, תר”ל-מ / התכתבויות בכתב יד רבנים מפורסמים עם בנו מרן הגאון רבי יעקב משה חרל”פ - ארכיון ענק של דפי חידושי תורה בנושאים רבים, בכתב יד קדשו של הגאון הגדול רבי זבולון חרל”פ, אביו של הגאון רבי יעקב משה חרל”פ. הארכיון כולל כ-400 עמ' כתובים. חלק גדול מכתבי היד לא נדפסו מעולם, כמו למשל החיבור ”הלכה ברורה” על קיצור פסקי הרא”ש במסכתות בבא קמא ובבא מציעא שלא נדפס מעולם. כן נמצאות בארכיון התכתבויות בכתב יד מרבנים שונים עם בנו הגאון רבי יעקב משה חרל”פ. להלן פירוט של הפריטים שבארכיון: 1. מחברת בכתב יד קדשו של הגאון רבי זבולון חרל”פ, וקראה הלכות קבועות, חיבור על קיצור פסקי הרא”ש, מסכת בבא מציעא, רוב פרק ראשון, וקצת מפרק שני. מעתיק את לשון קיצור פסקי הרא”ש (לבעל הטורים), ומסביבו חיבור הלכות קבועות, בו מסכם ומבאר את ההלכה עד לפסיקת ההלכה. בסוף המחברת דפים מלאים בחידושי תורה בכתב יד קדשו, על מסכתות תרומות ומעשרות. בעמוד האחרון רישום בכתב יד קדשו של בנו הגרי”מ; ”חידושים מכבוד אדוני אבי מורי ... שבאמת אין מי שידוע לו מעלותיו ... שכל מי שראה אותו בשעת התפילה ההתלהבות שלו. ואמר לי שאם ... בשעה שהיה מתפלל ... רבי נחום [משאדיק] או רבי יעקב יהודה לייב ... מה נקרא התלהבות. ועוד כמה מעלות שלא הלך לישון על מיטה, אלא או על הארץ על מחצלת וכר תחת ראשו, או על הספסל שהיה יושב ולמוד, ולא היה עתות קבועות לישן אלא פעמים היה ישן על השולחן, ופעמים שלא היה ישן כלל אלא ביום אחר אחר חצות היום, ובכל דבר שהיה יכול להשתמט ולא לבטל מתלמודו...”. 2. מחברת בכתב יד קדשו של הגאון רבי זבולון חרל”פ, קיצור פסקי הרא”ש עם ביאור הלכות קבועות, על פרק ראשון ממסכת בבא קמא, וקצת מפרק שני. בסוף המחברת תשובה לגאון אחד, ועוד חידושי תורה והלכה אודות פירות נכרים בתרומות ושביעית. בעמוד אחרון טיוטה שרשם על מכתב המלצה עבור המוסדות שבחורבת רבי יהודה החסיד, ועוד רישום לגבי כולל סובלאק. 3. שני עותקים בכתב ידו הקדושה של רבי זבולון, ”יסוד המעלה” בירור דיני שביעית בפירות עכו”ם. שני עותקים כתובים בכתב ידו כפי שהכינו לדפוס [מעט שינויי נוסחאות בין הכתבי יד], חיבור זה נדפס מצורף לספר בית זבול חלק שני. מצורף מכתב בכתב ידו הקדושה של בנו הגרי”מ; ”... הנני מוסר ... את קובץ אחד מכתי”ק אאממו”ר זצוק”ל ... תעבור עליו ותכינהו לדפוס ... ....”. 4. קובץ דפים כרוכים, חידושי תורה בכתב ידו הקדושה של רבי זבולון זצוק”ל. חידושי תורה בעיקר בעניני חושן משפט. מצורף אליו גם קובץ דפי חידושי תורה על התורה על סדר הפרשיות. אוצר בלום בחידושי תורה ודרשות. כמו כן רשומים בכתב ידו הקדושה, תפלה אצל קבורת רחל אמנו על עצירת גשמים. סגולה להינצל מכשפים. תפלה מהרב”ן לרואה ואינו נראה. עוד בקובץ זה ”לחש לעין הרע – והוא בדוק ומנוסה” כתובה בכתב רש”י, חתומה בידי הגאון זצוק”ל ונלוה אליו מספר חתימות נדירות של בניו רבי יצחק אליעזר, ורבי ניסן יהודה ליב. 5. מחברת ישנה חידושי תורה על סדר חושן משפט, בכתיבת יד קדשו של רבי זבולון, פגומה בקצה השמאלי למטה, עם חסרון. 6. קובץ דפים מלאים בחידושי תורה, בעיקר על סדר חושן משפט, ומעט מהלכות עירובין. מספר דפים כתובים על גבי כרוזים ישנים, ועל גבי שער טור אחורח חיים חלק שני, ורשה, 1882. 7. קובץ מכתבים שנשלחו לבנו מרן הגאון רבי יעקב משה. ומעט דפים כתובים בכתב ידו של הגרי”מ. דף אחד בכתב ידו אודות כולל אמריקא. כמה דפים חתומים על ידי לומדי כולל בית זבול, חתימת הגאון רבי זונדל קרוזר בעהמח”ס אור החמה אף מופיעה בין החותמים, ועוד חתימות של רבנים. הגאון הנודע רבי זבולון חרל”פ (תר”א-תרנ”ח), נולד בווילקובישק שבפולין ובשנת תרי”א עלה עם הוריו לירושלים. תלמיד ישיבת הר”ן של הגאון הקדוש רבי נחום משאדיק ותלמיד רבי מאיר אויערבאך בעל ה”אמרי בינה”. נתמנה ל”ספרא דדינא” ולאחר מכן לדיין בבית דינו של המהרי”ל דיסקין בירושלים, חתום על הסכמות ופסקי דין רבים. היה ממונה ומנהל כולל סובלק ולומז'ה, ומממוני ”ועד הכללי”. מחיבוריו: ”מאורי חיים” על משלי (ירושלים, תרנ”א) ו”יסוד המעלה” בעניני שביעית ומעשרות (נדפס בסוף ”בית זבול”, ח”ב, ירושלים, תש”ח). בנו הגאון רבי יעקב משה חרל”פ (תרמ”ב - תשי”ב), מגדולי גאוני וצדיקי ירושלים. ראש ישיבת ”מרכז הרב” ורב שכונת ”שערי חסד”. תלמיד מובהק של הצדיק הקדוש רבי צבי הירש מיכל שפירא ה”צבי לצדיק”. הסתופף בנערותו בצילו של המהרי”ל דיסקין - שאביו רבי זבולון חרל”פ היה מראשי בית-דינו. גאון מופלג בגמרא ובהלכה. פועל-ישועות ורב-תבונות. עסק רבות גם בחכמת הקבלה, והיה מקושר לחבורות המקובלים הנסתרים בירושלים עובדי-השם, שהיו עוסקים בסתר בתיקוני-תפילות וייחודים עפ”י הקבלה. עם הגעתו של הרב קוק לארץ, התקרב אליו מאד והיה לתלמידו המובהק. ממקימי ישיבת ”מרכז הרב”. לאחר פטירת הרב היה מועמד למשרת הרב הראשי לארץ-ישראל. בסוף ימיו הקים את ישיבת ”בית זבול”. ספריו בהלכה נקראו ”בית זבול”, וסדרת ספריו בתורת מחשבת-ישראל נקראה בשם ”מי מרום”. גודל ומצב משתנים – לפחות מחצית מהכתבים במצב טוב מאד.