בידספיריט | סידור רבי אשר מרגליות תלמיד

סידור רבי אשר מרגליות תלמיד הבעש”ט - נוסח ספרד - לבוב, תקמ”ח - דפוס המקובלים קדושי עליון - מהדורה ראשונה - סדר תפילה מכל השנה, עם כוונת האר”י. שני חלקים בכרך אחד: לחול ולשבת. ”סידור רבי אשר” - עם השלמות ותיקונים בעריכת המקובל רבי אשר מרגליות מבראד ומעזיבוז, תלמיד הבעש”ט. לבוב, תקמ”ח (1787). דפוס רבי שלמה יארוש ראפופורט (גנזי ישראל 219). סטפנסקי חסידות מס' 414. רבי אשר מרגליות זצ”ל היה מבני החבריא קדישא דאור שבעת הימים רבנו ישראל בעל שם טוב, ומגדולי חכמי הקלויז המפורסם בבראד. הסידור נדפס בלבוב בשנת תקמ”ח, בדפוסו של רבי שלמה יארוש. העובדים באותו בית דפוס היו קדושי עליון, מל”ו הצדיקים הנסתרים שבאותו הדור. הספרים שנדפסו בדפוס זה נחשבים כסגולה. בבית דפוס זה נדפסה באותה שנה המהדורה הראשונה של הספר הקדוש ”נועם אלימלך”. כדאי לציין שה”כוכבים” הזעירים שמהדורת ה”נועם אלימלך” הנ”ל מפורסמת בהם, נמצאים גם בסידור זה שלפנינו. בראש הסידור נדפסו הסכמות הרבנים חכמי בראד, הסכמת הרה”ק רבי יששכר דוב מזלאטשוב, הרה”ק רבי משה מפשעווארסק, ועוד (חסרות בעותק שלפנינו). נוסף על כרך זה, נדפס גם חלק התפילות למועדים (שאינו לפנינו). העותק שלפנינו היה שייך לרבי אשר זעליג מרגליות זצ”ל, מגדולי גאוני הקבלה בירושלים. חתימתו וחותמתו (המחוקה מעט) בפתח הספר. באחד הדפים נמצאת הערה עיונית-קבלית קצרה, כנראה בכתב ידו. הדפסת הסידור באותה התקופה הסוערת של ימי צמיחת החסידות, שינו החסידים את נוסח התפלה לנוסח האריז”ל. כך למשל הוסיפו לפני תפילת ערבית אחרי קבלת שבת קטע מספר הזוהר פרשת תרומה (קלה, א) המתחיל ”כגוונא”. קטע זה, שתוכנו מעלת שבת בעת ”ברכו”, ונאמר מאז ועד היום כמעט בכל הקהילות החסידיות כהקדמה ל”ברכו”, מופיע בסידור שלפנינו. כשבע שנים לפני כן, בשנת תקמ”א, נדפס בזולקווה סידור עם כוונת האריז”ל, בעידודם של המקובלים מהקלויז בבראד, ונודע כ”סידור חכמי הקלויז”. סידור זה היה הסידור הראשון עם כוונות הקבלה שנדפס באותו מחוז, בעקבות התפשטות תורת הקבלה באזור על ידי חכמי בראד ותלמידי הבעש”ט. רבי אשר מרגליות התעמק בסידור ובמקורותיו: כתבי האר”י, ספר הייחודים, ספר פרי עץ חיים, כתב יד סידור החסיד המקובל מוה”ר שבתי מראשקוב ועוד. בתוך כך טרח לנקותו משגיאות ולהעמידו על מכונו. בהקדמתו בראש הסידור כותב רבי אשר על סידור חכמי הקלויז ש”אי אפשר שיהיה בפעם הראשונה בשלמות”. הוא מסביר שמתיר לעצמו לתקן, משום ש”ראיתי שמקום הניחו לי לתקן ברצון חכמים, בפרט כי היה לי אילן גדול לסמוך עליו מורנו ורבנו הרב המאור הגדול... המקובל האלוקי מוהר”ר חיים צאנזר ז”ל מבראד אשר גדולה שימושה יותר מלימודה ויצקתי מים על ידו בפרט בלימוד החכמה הנוראה האמיתית הזאת”. ועוד, מפני שרבו הנ”ל הגיה את הסידור הזה, ”לכן יש לאל ידי להגיהו ולתקנו”. סידור זה נקרא בפי כול על שם עורכו, ”סידור רבי אשר”, והוא מהווה מקור נאמן לתורת הקבלה של תלמידי הבעש”ט ומקובלי אותו הדור. בני החבריא קדישא של הבעש”ט השתמשו בסידור זה. סידור חשוב ונדיר באופן יוצא מן הכלל! עותק חסר: השער מושלם בצילום. חסרים שלושת הדפים הראשונים, שבהם נדפסו ההסכמות והקדמת העורך רבי אשר מרגליות. העותק מתחיל בדף 4 - ”כח והרשאה של מדפיסים הראשונים [של הוצאת תקמ”א]”. חלק התפילות לשבת מתחיל בדף ”כוונת ערב שבת” - חסרים דף השער וארבעה דפים נוספים - ”כוונות כוללות”. 18 ס”מ. מצב: טוב. כריכה מקורית עתיקה, מעט רופפת. כתמים בולטים וכן קרעים קטנים בדפים ספורים.