בידספיריט | סוכת שלום - ספר קבלה

סוכת שלום - ספר קבלה ותיקונים מאת האדמו”ר רבי אליהו גוטמאכר מגריידיץ - ירושלים, תרמ”ג - הספר הראשון שנדפס בדפוס הירשנזון - כולל ”איגרת הקודש”, על ארץ ישראל כמרכז תורני ליהודי העולם - כולל דף נדיר שאינו ידוע ביבליוגרפית - סוכת שלום - חיבור קבלי מאת הגאון הקדוש המקובל האלוקי רבנו אליהו גוטמאכר זיע”א (תקנ”ו-תרל”ה), נשיא ארץ ישראל, ראש וראשון לחובבי ציון מעוררי שחר הגאולה הפועלים למען תחיית עם ישראל בארצו, ונשיא ישיבת ”סוכת שלום-שנות אליהו”, אשר נודע בכוח קדושתו ובגודל מופתיו. הספר כולל תיקונים, תפילות וחידושים באופנים של פנימיות התורה. בסוף הספר נדפסה ”איגרת הקודש” מאת המחבר, ובה הוא מציע את תכניתו המופלאה בדבר יישוב ארץ ישראל והפיכתה למרכז רוחני לכל יהודי הגולה - יסוד שיטתו הרוחנית. ספר מיוחד מאוד וחשוב ביותר. מהדורה ראשונה. ש. הלוי, ספרי ירושלים הראשונים 429. שני שערים. זהו הספר הראשון שנדפס בדפוסו המפורסם והחשוב של רבי יצחק הירשנזון זצ”ל. ספר ביכורים זה מגלה את דרכה הרוחנית והציבורית של משפחת הירשנזון כולה. בעותק שלפנינו נדפס לאחר דף השער דף נוסף שאינו קיים ברוב ככל העותקים: דף הקדשה (מודפס) מאת רבי חיים הירשנזון. בראשו: ”מנחת זיכרון”. וכך נכתב: ”לכבוד [מקום ריק להשלמה בכתב יד] אחי ורעי... אתכבד להגיש לפני הוד יקרת כ”ת מנחה חדשה ספר קדוש מכתבי יד הרב... אליהו גוטטמאכער... עם הערותיי אשר העיר והאיר לי ד' ית' על ידו חלקי בתורה”ק... חכו ממתקים וכולו מחמדים. אקווה אשר ישתוקק כל איש לשתות בצמא מימי התורה היוצאים מפי אדמו”ר הקדוש... ויגמלני כל נדיב לב כצדקו להחזיק ישיבתי בקודש על התורה ועבודה... חיים הירשענזאהן”. מכיוון שעד היום לא נכתב מאמר הערכה מקיף על הספר, ראינו לנכון להרחיב מעט על תוכנו ומשמעותו של החיבור הקדוש שלפנינו, שנולד מתוך הקשר הרוחני העמוק בין רבני משפחת הירשנזון למורם ורבם, הגאון הקדוש מגריידיץ. רקע היסטורי - הגאון הקדוש רבי אליהו גוטמאכר ומשפחת הירשנזון בסוף שנת תרט”ז יצא הגאון רבי יעקב מרדכי הירשנזון לגייס כספים בחו”ל בשביל הכולל שהקים בצפת. תוך כדי מסעו הגיע אל הגאון רבי אליהו גוטמאכר בגריידיץ שבגרמניה, שנודע כצדיק ואדמו”ר (תופעה יחידה מסוגה בגרמניה), ושהיה שותפו של הגאון רבי צבי הירש קלישר בפעילות למען יישוב ארץ ישראל. יחדיו הקימו את ”חברת יישוב ארץ ישראל”. רי”מ הירשנזון התרשם עמוקות מגדלותו וקדושתו של הצדיק מגריידיץ, ”אשר שקולה נפשו נגד אלפי נפשות בני ישראל, הן בתורה, הן בחסידות, הן בחכמת הקבלה, ואיש מופת הוא”, כלשונו של הרב קלישר. נפשו של הרב הירשנזון דבקה ברבי אליהו, ומעתה והלאה היה חסידו ותלמידו של הגאון הקדוש. כעבור שלוש שנים (בשנת תרי”ט) השניים נפגשו שוב, על מנת לדון על דרך יישום הרעיונות שהעלו בפגישתם הראשונה בדבר שיפור מצב החינוך והתורה בארץ ישראל. המפגש ביניהם היה פורה מאוד, והתברר כי השקפותיהם דומות ביחס לבעיות החינוך בארץ ולהקמת מוסד תורני חדש מסוגו: רבי אליהו ביקש לעשות את ארץ ישראל ”מקום ועד לחכמים גדולים וגאוני עולם שגם יתעלו מאוד בחכמות אנושיות בדרך הקודש כמו אבותינו קדושי עליון”. רי”מ הסכים לתכנית זו. הוא עצמו הגה במשך שנים רעיון דומה: יסוד בית מדרש מרכזי לתורה בירושלים, שמורי הוראה ורבנים בכל תפוצות ישראל יצטרכו לקבל בו סמיכה. לשם כך החליטו שני הגאונים להקים ישיבה חדשה בארץ ישראל. רבי יעקב מרדכי יצא למסע גיוס כספים בקרב קהילות גרמניה, כשהוא מצויד באיגרת הקודש שהעניק לו האדמו”ר על מנת לייעל את גיוס הכספים (להלן נתייחס בהרחבה לאיגרת זו, שנדפסה בספר שלפנינו). הישיבה החדשה הוקמה בתחילה בצפת, והייתה מחולקת לשתי חברות, לכל פלג שם נפרד: ”מאור יעקב” ו”סוכת שלום”. בשנת תרכ”ה עברה הישיבה לירושלים, בהמלצת רבי אליהו. בשנת תר”ל הוסב שם הישיבה ל”שנות אליהו”, על שמו של רבי אליהו. ראש הישיבה היה רבי יעקב מרדכי. אחרי פטירת רבי אליהו המשיך רבי יעקב מרדכי לשאת בעול הישיבה ולדאוג לאחזקתה יחד עם שני בניו, תוך שהוא חוזר ומדגיש את הקשר של רבי אליהו אל הישיבה. משפחת הירשנזון שמרה אמונים לזכרו של רבי אליהו, ובבית הדפוס שהקימה בירושלים בשנת תרמ”ג הדפיסה כמה וכמה חיבורים מפרי עטו. הספר הראשון שהדפיסה המשפחה היה חיבורו של רבי אליהו בשם ”סוכת שלום”, שהיה עד אז בכתב יד, העוסק בענייני קבלה ותיקוני נשמות הנוגעים לבתי המדרש ”סוכת שלום”. בספר נדפסה לראשונה ”איגרת הקודש” הנזכרת. עטרת זקנים - חיבורו הראשון של רבי חיים הירשנזון את חיבורו ”סוכת שלום” חיבר רבי אליהו בשנת תרי”ד. לפי דברי המחבר בשער הספר, החיבור ”מעורר... הלבבות ומודיע את אשר יעשה אדם וחי בהם אף לאחר מותו תיקונים לנשמה... ואת אשר יעשו הבנים לטובת נשמת אבותיהם...”. בהקדמתו לספר מבאר המחבר את הסיבות שעוררוהו לחברו, ואת גודל חשקו להדפיסו - יותר מאת שאר ספריו. בפרקי הספר מבאר רבי אליהו שהחי מזכה למת חלק במצווה שמקיים, כמו יששכר וזבולון, ולשם כך צריך לומר קודם הלימוד ולאחר הלימוד תפילה מיוחדת. רבי אליהו מביא את התפילה החדשה שתיקן, ומבארה בהרחבה. הספר מיוסד על דברי קבלה. על חיבור זה נוספו פירוש והערות בשם ”עטרת זקנים”, מאת בנו של הרי”מ הירשנזון, רבי חיים הירשנזון. הוא נודע כאחד מבחירי הגאונים הצעירים בירושלים. לימים כיהן כרב בארה”ב (בעיר הובוקן שבניו ג'רזי). מבחינה מסוימת, ”עטרת זקנים” הוא חיבור חשוב כשלעצמו (וזהו החיבור הראשון שנדפס מתורתו של הרח”ה), וכפי שהוא עצמו כתב לימים בשו”ת ”מלכי בקודש”: ”בשנת תרמ”ג הדפסתי ספרי 'עטרת זקנים' שהוא הערות וציונים לספר 'סוכת שלום' להגאון ר' אליהו גוטמאכר מגריידיץ זצ”ל, ולבד הערות הדפסתי בו אחד ועשרים מאמרים מיוחדים על עניינים דרושים וקבלה”. גם הערותיו של רח”ה ב”עטרת זקנים” על דברי רבו האדמו”ר הן ארוכות וחשובות מאוד, וחלקן יכולות להיחשב כמאמרים מקוריים וחשובים בפני עצמם.