בידספיריט | מסמך משפטי חשוב בין המדפיס

מסמך משפטי חשוב בין המדפיס רבי ישראל ב”ק וצאצאי שותפו רבי דניאל אלקלעי - תרי”א [1851] - נדיר ביותר - בשנת תר”ז יצאה פקודה מאת מושלי רומניה לגרש את כל היהודים מהכפרים במדינה. רבי ישראל ב”ק יצא אז מארץ ישראל ונסע לקונסטנטינופול הבירה, שם פעל אצל הקונסול לבטל את הגזרה. במשך שנתיים התגורר בתורכיה ופעל גדולות ונצורות לטובת עמו. לאחר מכן, בתחילת שנת תרי”א, שב לירושלים, וביקש להמשיך במלאכת הדפוס שבה עסק החל משנת תר”א. או אז התעוררו כנגדו צאצאיו שותפו, של רבי דניאל אלקלעי (שנפטר בשנת תר”ה). בעקבות סכסוך ממוני זה שבת הדפוס מאז למשך תקופה. זהו נושא המסמך המעניין שלפנינו, מחודש טבת תרי”א. הרב אלקלעי, ממקובלי ירושלים, אחיינו של רבי אברהם אלקלעי (בעל ספר ”זכור לאברהם”), היה דמות מכוננת בדפוס העברי בירושלים. הוא שיזם ודחף להקמת דפוסו של ב”ק בראשית שנת תר”א. באותם ימים שב ארצה ב”ק ממסעו למצרים (שבמסגרתו נפגש עם איברהים פחה וביקשו למלא את הבטחתו לשלם את הנזקים שגרמו הפלחים ליהודי צפת בשנת תקצ”ח), והגיע לביקור בירושלים (מקום מושבו היה בצפת). הרב אלקלעי, שפגש בו, שכנע אותו לעבור עם משפחתו לירושלים ולהשתקע בה, ולפתוח בה את דפוסו. באותם ימים התנה ב”ק את הסכמתו בכך שחכמי ירושלים יעשו ”הסכמה” ”לבל ישים איש את ידו להשיג את גבולי פה בארץ החיים לעסוק במלאכת הדפוס כל זמן שאני ובני ביתי מתעסקים בזה”. ואכן, בסיועו ובתיווכו של הרב אלקלעי, ניתנה בראשית טבת תר”א הסכמת חכמי הספרדים, שקבעו את איסור הסגת גבולו, ובזכות זאת הסכים ב”ק לפתוח את הדפוס. הרב אלקלעי ידוע גם כאיש שערך וסידר את הספר הראשון שנדפס בירושלים - ”עבודת הקודש” להחיד”א. והנה, בשנת תרי”א התגלע ויכוח בין משפחת אלקלעי לרבי ישראל ב”ק. כבר בתחילת המסמך אנו נתקלים בפרט מפתיע: ”להיות שהגוי שיך מוסטפה אל באשיטי היו לו טו”מ עם הרב ר' ישראל אשכנזי [ב”ק] המדפיס ועם ה' ר' דניאל אלקלעי ז”ל...”. לפנינו תגלית היסטורית שככל הנראה אינה ידועה ממקור אחר, והיא מעורבותו של ערבי (!) נכבד בייסוד או בהפעלת הדפוס העברי בירושלים בראשיתו. בהמשך המסמך מפורטת הכרעת בית הדין בירושלים: ”וכעת עמד הר”י הנז”ל ובנו ה”י ואני הח”מ נר”ו ומשנהו כסף הרב המופלא וכבוד ה' מלא גדול מרדכי הי”ו, ונתפשרו עם הגוי מ”ל בעד סך אלף ושבע מאות וחמישים, וכעת מסר הר”י [בק] הי”ו שפ”ת להגוי הנז' לפרוע לו סך הנז' כדי להוציא את הגוי מעליו. ובע”ה כשנעמוד לחש' אם יצא החשבון שהרב ר”י חייב להרב ר' דניאל ז”ל נ”ז הנה [...], ואם יצא החש' להפך שהרב ר' דניאל חייב תו”מ מתחיב אני לקחת מעשה ב”ד [...] ממע' עט”ר ממ”ן ומשנהו כסף הי”ו הנז”ל שיתפרע הר”י הי”ו מנכסי המנוח הרב ר' דניאל ז”ל נז', ולהיות הדבר אמו”ץ... ח' טבת תרי”א... והיתה לבאר שיתפרע הר”י אם יצא חייב הרב ר' דניאל מבנו החכם שלמה אלקלעי...”. שטר בירורים דיון נוסף שהתקיים בין הצדדים באותם ימים מוזכר במסמך שפרסם ר' פנחס גרייבסקי, שהקדיש את חייו להצלת חומרים חשובים ורבי ערך לתולדות ירושלים. בחוברתו ”זיכרון לחובבים הראשונים” (חוברת יא, ירושלים, תרפ”ח, עמ' 25) מביא גרייבסקי מסמך נוסף העוסק בפרשייה קדומה זו, תחת הכותרת: ”שטר בירורים משנת תרי”א”. השטר הוא מט”ז בשבט תרי”א - כחודש לאחר שנכתב המסמך שלפנינו. שם מדובר על דיון שהתקיים בין אותם הצדדים - רבי ישראל ב”ק ומשפחת אלקלעי, לאחר ש”נמצא בין גנזי ר' דניאל כמה טו”ת עם מע' ר' ישראל בק מדפיס”. הצדדים בחרו בנציגים ”מורשים” בבית הדין - רבי יצחק יוסף ורבי יעקב קאפיליטי, ”ושניהם ביררו למע' הרב ר' שמואל סלאנט הי”ו”. על המסמך ההוא חתומים רבי חיים יצחק פיזאנטי, רבי יעקב שאול אלישר ורבי ישראל בק. לפנינו, אם כן, מסמך דומה מאותם ימים, שככל הנראה נוסח גם הוא על ידי אותם הרבנים. לפי המידע הקיים בידינו, המסמך אכן הגיע מתוך ארכיונו האישי של הגר”ש סלנט, שהיה שמור במשך כ-150 שנה. אמנם המסמך שלפנינו אינו חתום, וייתכן שמדובר בטיוטה שנכתבה תוך כדי הדיון בבית הדין, או שבסופו של דבר ביקשו הצדדים לשנות דבר מה בו, ולכן נעזב והוחלף באחר; עם זאת, הוא בעל ערך רב מבחינה היסטורית. לא מצויים כיום מסמכים משפטיים בנוגע לתולדות הדפוס העברי בירושלים מאותם ימים קדומים. כל שכן שהמסמך שלפנינו נושא בחובו תגלית חשובה - מעורבותו של שיך ערבי בהפעלת הדפוס העברי של ב”ק, דבר שלא היה ידוע כלל עד כה. על חשיבותם ההיסטורית של מסמכים אלו מראשית הדפוס העברי בירושלים התבטא גרייבסקי (שם, עמ' 22): ”כל שורה ושורה בכתבים האלה מרגלית יקרה היא להיסטוריה הירושלמית”. זיהוי הכותב כתב היד במסמך שלפנינו דומה מאוד לכתב ידו של הגאון רבי יעקב שאול אלישר בעל ”יש”א ברכה” (מצורף חומר לזיהוי כתב היד). כאמור לעיל, הוא היה שותף במשפטים הממוניים בין רבי ישראל ב”ק למשפחת אלקלעי. אם נכון הדבר, לפנינו תגלית נוספת: נדירים מאוד מסמכים בכתב ידו של הרב אלישר מאותן שנים קדומות! בגב המסמך מופיעות מספר מילים שנרשמו כעבור זמן כטיוטת מכתב. בראשן נכתב: ”טברי' תוב”ב”. 14.5x13 ס”מ. מצב: בינוני-טוב. סימני קיפול וחריצים בעקבותיהם. קרעים קלים בשולי הדף. הטקסט שלם כמעט לחלוטין.