בידספיריט | מכונת  דפוס עתיקה – ירושלים,

מכונת  דפוס עתיקה – ירושלים, תחילת המאה ה-20 – פריט מוזיאוני - א. מכונת דפוס להדפסת כרזות, עיתונים ודפים שונים, עם שולחן הדפוס. דפוס ארד, ירושלים, רחוב יפו, טלפון 014. 1925 בערך. כולל גלופות עץ נדירות, גלופת נחושת, אותיות הדפוס ועוד. מכונת דפוס שהופעלה על ידי גלילת מערוך על הנייר המונח על האותיות הצבועות בצבע הדפוס. המכונה וסדר עבודתה מכונת דפוס להדפסת כרזות, עיתונים ודפים. משטח מתכת מסיבי ועליו גלגל מתכת כבד העובר על האותיות עם גיליון נייר. במשטח מסדרים את האותיות או התחריט הרצוי בתוך מסילות עם מכוונים מברזל לגודל הרצוי. על הגלגל העטוף בבד חלקלק מצמידים את הנייר, לאחר מכן מורחים דיו על האותיות, ובדחיפה קדימה מעבירים את הגלגל הכבד כשהנייר עובר בגלילה על האותיות, וכך הדיו נדפס על הנייר. מכונת הברזל מונחת על שולחן עץ, שולחן עבודתו של ”הבחור הזעצר” (סַדַּר האותיות של בית הדפוס). לשולחן מגירות גדולות המכילות את אותיות הדפוס והגלופות. השולחן עשוי עץ מסיבי, צבוע בירוק. מקום לתשע מגרות. חמש מתוכן לפנינו. האותיות, הגלופות והתחריטים במגירות מצויות גלופות מתכת של אותיות עבריות בגדלים שונים, וכן גלופות של מספרים. למכונה מצורפים שטנצים וגלופות של תחריטים נדירים מעץ, נחושת ופח. התחריטים ירושלמיים קלאסיים. גובה השידה: 99 ס”מ. אורך: 84 ס”מ. רוחב: 48 ס”מ. גובה מרבי כולל מכונת הדפוס: 123 ס”מ. המכונה עצמה באורך 73 ס”מ. מצב: השידה והמכונה נשמרו במצב טוב. הבד מוצמד לגלגל ההדפסה, עם פגמים קלים וחסרונות חלקיים של הבד. ב. עבודות מקוריות ממפעל הצינקוגרפיה של משפחת ולרשטיינר. מפעל הצינקוגרפיה של משפחת ולרשטיינר פעל בתל אביב במשך שנים רבות. שלושה דורות של המשפחה עסקו במלאכה זו. המפעל עסק בתחריטי נחושת ועץ לכרוזים ובמיוחד לספרים מאוירים. צינקוגרפיה היא מכונה החורטת על נחושת. לאחר שהצייר היה מצייר את הציור, היו מעתיקים את הציור לטס הנחושת, ואז חורטים אותו באמצעות מכונת הצינקוגרפיה. את תחריטי העץ היו חורטים על ידי מפסלת. לפנינו שתי גלופות מתכת מודבקות לעץ, שמהן הדפיסו כרזות לתלייה בסוכה עם ציורים שונים הקשורים לחג הסוכות: סוכה, ארבעת המינים, מקומות קדושים בירושלים ועוד. כיתוב: ”ברוך אתה בצאתך”. התחריטים בגודל 21.5X30.5 ס”מ. שטנץ נוסף של תחריט עץ נעשה לכבוד התחריטאי דוד ולרשטיינר, ובו נראה יהודי לומד תורה לאור הנר. ציורי בית כנסת, הכותל המערבי ובתים עתיקים. כיתוב: ”לזכר שלום ליום הולדת השמונים דוד בן אברהם, ירושלים אלול תרצ”ד”. 20X19 ס”מ. מצורף דף מקורי שבו הודפס התחריט הנ”ל. הדף במצב טוב. קרעים. לפנינו גם גלופת תחריט על טס נחושת של רב תוקע בשופר, עטוף בטלית. כיתוב: ”לשנה טובה תכתבו, ראש השנה תרצ”ב”, וכיתובים בשני הצדדים. תחריט הנחושת יוצר על ידי יוסף ולרשטיינר. 18X14.5 ס”מ. בנוסף, סדר דפוס של משחק השחמט: גלופה המסודרת על ידי ”אבנים” קטנות כמו של אותיות דפוס, אך במקום אותיות, לפנינו אבני ברזל של לוח השחמט והכלים. הכול מוכן להדפסת לוח השחמט! גלופות נוספות בגדלים שונים, ביניהן תחריט הרמב”ם, גלופה של חותמת וחתימת רבי אליהו ראם ורבי דוד שפרבר, שלושה תחריטים של מקומות קדושים בירושלים, תחריט מתכת של זיכרון עם הכיתוב ”הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט, נר אלוקים נשמת אדם” וציור המנורה באמצע התחריט, ועוד. כל התחריטים יוצרו באותה תקופה, ושימשו את בית הדפוס. ג. אבן שיש כבדה המשמשת כדפוס. אבן דפוס. ההדפסה באבן נעשתה כך: הצייר צייר את הציור על השיש, מרחו עליו שעווה יצוקה, ופיסלו את הציורים והכתב בתוך השעווה. אחר כך היו מורחים צבע ואז לוחצים בד על האבן, והבד היה נדפס בצבע. כל אבן הייתה מיוחדת לציור אחד. האבן שלפנינו שימשה להדפסת כיסויי בד לקערת הסדר בראשית המאה ה-20. מצורף אחד מהבדים המקוריים שנדפסו באבן הזאת! על הבד מודפסים בצבע סימני הסדר, והכיתוב: ”שבעת ימים תאכל מצות”.