בידספיריט | כתב יד הגאון הגדול והקדוש,

כתב יד הגאון הגדול והקדוש, נורא ונשגב, רבי יעקב ענתבי זצוק”ל, הדמות המרכזית ב”עלילת דמשק” - כתב יד שלא נודע עד עתה! תגלית היסטורית ותורנית! - דרשות שדרש רבי יעקב ענתבי במשך מספר שנים בדמשק בפני קהל רב, תשובות הלכתיות, חידושי הלכה וש”ס, וחידושי תורה נפרדים על ספרי הפוסקים בהלכה. כתב יד קודשו, שלא נדפס מעולם. תגלית לעולם היהודי כולו! כולל פרטים היסטוריים על חייו שלא היו ידועים עד כה. כתב היד נושא 264 דף כתובים משני הצדדים. כרך גדול ועבה. 23X16 ס”מ. כתב היד והרקע לכתיבתו רבי יעקב ענתבי התחיל לכתוב את הקובץ בדמשק, והשלימו לאחר שעלה לירושלים. בהיותו עדיין בדמשק, כתב בו את דרשותיו ותשובותיו שהשיב בדמשק, כולל ”נוסח פרוזבול שעשיתי בשנת תק”פ ש' השמיטה פה דמשק”. לאחר העלילה והייסורים שעבר בשנת ת”ר, עזב את דמשק ועלה לירושלים. הוא העלה עמו את הקובץ הזה, וכן כמה דפים נפרדים עם עוד כתבים ודרשות שכתב. לאחר שעלה לירושלים ונפטר מעול הציבור, סידר בקובץ זה בכתב יד קודשו את הדרשות שדרש ושהכין בדמשק (בכמה מקומות כותב: ”צריך לראות בנייר העיקרי דאיכא בו תוס[פת]...”). כמו כן הוסיף לקובץ תשובות הלכתיות שכתב בדמשק ובירושלים, וכן חידושי תורה בענייני הלכה, חידושים על הטור והשולחן ערוך, הערות וחידושים בדברי הפוסקים הראשונים והאחרונים, חידושים בסוגיות הש”ס, באגדה ובמדרשים ובתרגום, סגולות שונות ועוד. תוכן כתב היד ארבעים ואחת דרשות ארוכות שדרש בדמשק בחלק מהדרשות לשבתות, בכמה מקומות כותב רבי יעקב היכן דרש, ושנכח ”קהל רב”. דרשות ארוכות, חלקן כ-20 עמ'. חלקן כוללות פתיחה מליצית עם נושא הדרוש. בכמה מהן הוא כותב את התאריכים המדויקים ועוד פרטים שונים על הדרשה. בסוף חלק מהדרשות ובחלק מהתשובות חתימתו ידו. חתימה אחת גם בראשי תיבות ”יע”ק”. בדף [49] חתימת ידו עם סלסול קליגרפי. דרשות לשבת הגדול: תקע”ה, תקפ”ב, תקפ”ז, תקפ”ח, תקפ”ט, תק”ץ (בסוף דרשה זו עשרים וחמישה טעמים לכך שנקראת ”שבת הגדול”), תקצ”א. דרשות ל”משמרת חודש אלול”: תקפ”ה, תקפ”ו, תקפ”ז (על שנת תקפ”ז כתב: ”ולא דרשתיהו אז מחשש הדבר...”), תקפ”ט (בק”ק גובאר). דרושים לשבת ערב ראש השנה: תקפ”ח, תקפ”ט, תקצ”א. דרושים לשבת תשובה: ללא תאריך, תקפ”ו, תקפ”ח. דרושים לשבת זכור: תקפ”ב, (”ופי' האמור המאמר טוב אופנים” - שבעה עשר אופנים לגלות מצרים), תקפ”ז (כ-30 עמ'), תקפ”ח, תקפ”ט, תק”ץ, תקצ”א, תקצ”ב, תקצ”ד. דרושים לנישואין. דרוש לכיבוד אב ואם. דרושים להספד: ”לתשלום שנה לח”ר עזרא זלה”ה”, ”סדר בהעלותך קע”ה דרשתי על הרוג הינ”נ”, ”דרשתי לתשלום שנה לג' מנחם פרחי נ”ע” (על מעלת המחזיקים ביד לומדי תורה), דרשה בעניין יום המיתה וחשיבותו להשבת האדם למוטב, הספד ”לשמועת הרב ח”ק כמהריו”ס זלה”ה דרשתיהו על שמועתו ועל שמועת הרב כמהר”ח עמרם”, דרוש להספד על מיתתן של צדיקים שמכפרת, הספד לחודש לפטירת אביו, הספד לשנה לפטירת אביו, הספד על רבי בכור לאניאדו (תקע”ז), הספד ”לתשלום שנה להר”ח לניאדו”, הספד לחודש לפטירת הגביר השר מנחם פרחי, הספד על אמו בתשלום החודש, דרוש למעלת הזקנים. שתים עשרה תשובות הלכתיות ארוכות תשובה אם מחבת צריכה ליבון לפסח, תשובה בענייני קדושת כתיבת השם, תשובה הלכתית שבאה לפניו בדמשק בדין פריה ורביה, תשובה בדין יבם, תשובה בהלכות שכירות, תשובה פולמוסית ביותר בדין יבמה שבאה לפניו ולפני הראשון לציון רבי משה סוזין - בתשובה מספר הרב את כל הקורות אותו ואת מחלוקתו עם הראשון לציון, תשובה בעניין דבר שלא בא לעולם בהקדש, תשובה אם מותר ומצווה לישראל למול גויים ”ואני ג”כ הסכמתי למול בן הישמעאלי... ומלתי בן גוי בבלי סייד מחמד סעד בחורף ש' התקצ”ט ליצירה”, תשובה חשובה בעניין תנאי הכתובה שלא יישא אישה על אשתו, תשובה בעניין שידוך בת יתומה, תשובה בעניין שכירות דירה שהשכיר רבי יעקב בירושלים - תשובה פולמוסית עם סיפור חייו והסתגלותו בירושלים (התשובה ברובה משוכתבת בחומר המצורף), תשובה הלכתית בעניין ליבון מחבת נחושת. בנוסף: עשרות רבות של קטעי חידושים בהלכה, באגדה, חידושי סוגיות הש”ס, ועניינים שונים רבים. פירוט מלא של תוכן כתב היד דף אחר דף יישלח לכל דורש. תגלית היסטורית מיוחדת! ברוך שמסר עולמו לשומרים! תורתו הקדושה של רבי יעקב ענתבי שבקובץ זה לא נדפסה מעולם, והנה היא מונחת לפנינו בכתב יד קודשו. הקולמוס והכתיבה בכתב ידו של רבי יעקב אנו מוצאים שינויים בין הקולמוסים ובזמני הכתיבה. לעתים הכתב קטן וצפוף ולעתים מרווח. לכל אורך כתב היד יש מחיקות ותיקונים, הערות שוליים והוספות שונות (כמפורט ברשימה המצורפת), המעידים בבירור כי כל הנכתב הנו בכתב יד קודשו של המחבר (פרט לעמודים בודדים כמפורט להלן). כתיבת הקובץ נמשכה על פני השנים תקע”ה-תר”ו (בראש הדף האחרון רישום בכתב ידו עם התאריך: ”ג' בש”ק ג' ניסן נשאתי... תר”ו” - חצי שנה לפני פטירתו). בדף [8] עד דף [9] בשליש האחרון של העמוד כתב מסוגנן השונה מכתב ידו של רבי יעקב, ככל הנראה הוא כתב יד סופר או כתב יד בנו. לאחר כתיבה זו הוסיף רבי יעקב בכתב ידו: ”הגם הלום אחר החיפוש ראתה עיני בס' מעלות לשלמה”. בכמה מקומות בקובץ כתב שונה (עיין בדפים [18] עמוד ראשון, [21] עמוד שני והלאה ולפי הכותרת שבעמוד [26]), ככל הנראה כתב ידו של בנו. חשיבות כתב היד מהקובץ הגדול אנו לומדים דברים רבים נוספים, חשובים ביותר, שלא נודעו עד עתה, ביחס לאישיותו ולתורתו. נציין כאן שניים מהם: הידיעות האישיות וההיסטוריות בכתב היד אנו מוצאים דברים אישיים והיסטוריים שכתב על עצמו. למשל, בצדה הפנימי של הכריכה: ”התר”ב ליצירה, יצאתי מדמשק יום טו”ב סיון לחט”ו [לחיים טובים ולשלום]... ובאתי לחט”ו אני וביתי הי”ו... לעה”ק ירוש' ת”ו יום עש”ק כ”ה סיון ש' התר”ב ליצירה. והיום עש”ק י”ג חדש רחמים היו נישואי בתי סי' אסתר תמ”א עם הח' כמה”ר שמואל עקיבא בן הר' ר' ישעיה י”צ והלך לחו”ל לחט”ו מוצאי פסח תר”ד ויה”ר יחזור לחט”ו... עש”ק ז”ך תמוז תר”ה נלב”ע תנצב”ה”.