בידספיריט | כתב יד - קובץ גדול

כתב יד - קובץ גדול של מאות פיוטי ארם צובה, כולל פיוטים רבים שכלל אינם ידועים ולא נדפסו מעולם! - עם סדר הבקשות ללילי שבת - ארם צובה, המאה ה-19 - מאוסף פרטי - חשוב ונדיר מאוד! - בתחילת כתב היד: ”בקשות שנוהגים פה העיר הזאת נעמי היא אר”ץ טובה יע”א אנשי מעשה באשמורת יום ש”ק, בבית הכנסת, בקול נעים וזמרה, השומר אמת ישמרם כיר”א נס”ו”. הפיוטים תחת הכותרת ”בקשות”. בסוף הבקשות קולופון: ”תמו בקשות ושירות ותשבחות שנוהגים פה עיר המהוללה שנעימה במעשיה אר”ץ טובה יע”א לאומרם אנשי מעשה באשמורת יום שבת קודש ה' ישמרם כיר”א”. מעבר לדף: ”פתיחה אשר עשה אותה מעלת אדוני אבי כמוהר”ר יוסף סתהון ז”ל”. הפיוטים לפי סדר המקאמים: תחילה מקאם ראשט. סאסגאר. פתיחות למקאם מאהור ופיוטים לאותו מקאם. איראק. חוסיני. ביאת. ערזבאר. אצפאהן. נאבה (נאווה). עשיראן. בוסאליק. סאבה (צבא). זנבולי מחייאר. ג'ארגאה (ג'רכה). עאגים (עג'ם). שגייא. איבג (אוג'). רהאווי. זרגולא. אוזל חיג'אז. ברוב פרקי המקאמים, בתחילת כל מקאם ומקאם פתיחות. ישנם מקאמים בקובץ זה שאינם ידועים כיום. ברבים מהפיוטים נכתב שמו של המחבר, בחלקם נכתב על ידי סימן (סי' אבטליון, סי' אברהם וכו'). לצד כל פיוט נרשם לחן הפיוט במקור. כמו כן נכתב לצד השירים סגנון השיר: פשראוו, דור, או תוושיח. בסוף הכרך מפתחות מפורטים של כל הפיוטים לפי סדר המקאמים ולפי מספר העמוד. כמו כן מפתחות לפי סדר הפרשיות: לצד כל פיוט כתובה פרשת השבת שבה הוא מושר, וכן מפתחות למועדים: פיוטים בעניין פסח, ר”ח ניסן, שבועות, שבת נחמו, ראש השנה ויום הכיפורים, סוכות, שמחה תורה, חנוכה, פורים, שבת וראש חודש. עד היום נוהגים חזני ופייטני המזרח במנהג הידוע מיסודם של חכמי ארם צובה, שלכל שבת ושבת, לפי תוכן פרשת השבוע, מנגנים את התפילה במקאם המיוחד לשבת. לדוגמה: בשבת פרשת בראשית יתפללו במקאם ראשט, שהנו מקאם שמח וראש לכל המקאמים. בשבת פרשת חיי שרה, שבה נפטרה שרה אמנו, יתפללו במקאם חג'אז, שסדר נגינתו עצוב. המקאמים ”מקאם” בערבית פירושו מקום, והוא מבנה המגדיר את סולם הנגינה במוזיקה הערבית. כל מקאם כולל סדרת צלילים (טונים) אבסולוטיים והתנהגות מלודית אופיינית. שיטת המקאמים משמשת כבסיס למוזיקה הערבית והתורכית. בסולמות משתמשים ברבעי הטונים ובשמיניות הטונים המוגדרים על פי המרווחים ביניהם, זאת בשונה מהמוזיקה המערבית, שבחלקה קיימים מרווחים של חצי טון לכל היותר. כל מקאם כולל דגשים, שהיות במקומות מסוימים בסולם והתנהגות אופיינית המייחדים אותו, וכתוצאה מכך, ייתכנו מקאמים שונים שהם בעלי אותו סולם צלילים. לכל מקאם ישנה הייחודיות שלו, שמעניקה חוויה שונה למאזין. בין הרגשות שנהוג לייחס למקאמים: עצב, יגון, שמחה, געגוע, גאווה, אהבה וכו'. שירת הבקשות בלילי שבתות ”שירת הבקשות” הוא כינוי לאוסף פיוטים המושרים על ידי הקהל בבית הכנסת לפני תפילת שחרית. בקהילת העיר ארם צובה (חלב שבסוריה) התפתחה שירת הבקשות לממדים מיוחדים, וסודרו ספרים מיוחדים לשם כך. נהגו לקום בעוד לילה בשבתות החורף (שבהן הלילות ארוכים), להתקבץ יחד בבית הכנסת ולשיר את שירת הבקשות במשך כארבע שעות, עד זמן תפילת שחרית. שירת הבקשות ממשיכה בקרב יוצאי קהילות סוריה ועדות שונות גם בארץ ישראל כיום, כגון בשכונת נחלאות בבית הכנסת עדס (ליוצאי ארם צובה), ובבית הכנסת מוסאיוף בשכונת הבוכרים. סדר הבקשות בכתב היד שלפנינו שונה מסדר הבקשות המושר כיום בלילי שבתות. כיום הצטרפו לסדר הבקשות פיוטים נוספים. 391 דף כתובים משני הצדדים. המספור הוא עד דף שנז (לא כולל סדר המפתחות). 20 ס”מ. כתיבת חצי קולמוס ורש”י בסגנון ארם צובה. ככל הנראה משני כותבים. כתיבה מיושרת ונאה, מסוגננת לפי סדר הפיוט. מילים ראשיות באותיות מרובעות. הפיוטים ממוספרים לפי אותיות. מצב: טוב-טוב מאוד. דפים בהירים, עבים ואיכותיים. בין פרקי המקאמים מספר דפים לבנים. מצב משתנה בין הדפים. כתמי שימוש ובלאי. בדפים בודדים פגמים עם חיסרון. דפים רופפים. רבים מהפיוטים כאן לא נדפסו מעולם!