בידספיריט | כתב יד מאויר - (תוספת)

כתב יד מאויר - (תוספת) מעשה רב - חיבור בתורת הגר”א בכתב יד נינו, רבי אליעזר לנדא - תקפ”ח - העותק שממנו נדפס הספר (מהדורת תרנ”ו) - כולל חידושי תורה מאת ר”א לנדא, שטרם נדפסו - הספר ”מעשה רב” נכתב לראשונה בידי רבי סעדיה (נפטר תקע”ג), תלמידו המובהק של רבנו הגר”א מווילנא, אשר למד אצלו נגלה ונסתר, ואף זכה לשמשו. עלה ארצה בשנת תקס”ט והיה מראשי כולל הפרושים בצפת ולאחר מכן בירושלים. החיבור נערך על ידי רבי יששכר בער (נפטר תרט”ו), ונדפס לראשונה בשנת תקצ”ב. רבי יששכר בער היה מגדולי המו”צים בווילנא. בחיבור מתוארים בדייקנות מנהגיו ההלכתיים של הגר”א בנושאים שונים - כפי שנהג בינו ובין עצמו, ולא הוראות הלכתיות כלליות שיצאו מפיו. רבי יששכר בער הוסיף חלק מועט בספר מתוך כתבים אחרים של הגר”א שנדפסו כבר, וכן דברים ששמע מפי אחרים. כמו כן סידר את הדברים, שמלכתחילה נכתבו בלא סדר. ספר זה נחשב, לצד הביאור על ה”שולחן ערוך”, כעדות האותנטית ביותר על דעתו ההלכתית של הגר”א, ופסקיו מצוטטים במאות ספרים, וכן פעמים רבות ב”משנה ברורה” כדעת הגר”א הלכה למעשה. החידוש שבכתב היד שלפנינו כתב היד שלפנינו הנו העתקה מחיבורו של רבי סעדיה, ונכתב בשנת תקפ”ח, כלומר ארבע שנים קודם צאת הספר ”מעשה רב” לאור במהדורתו הראשונה, והוא שונה מהנוסח הנדפס במהדורה ראשונה זו, כפי שיבואר להלן. אמנם, החיבור המקורי, ”מעשה רב”, נדפס על ידי רבי יששכר בער עצמו, בשנת תקצ”ב; אולם לעומת הנוסח הנדפס על ידו, בכתב היד שלפנינו יש הוספות בשם ”תוספת מעשה רב”. חוץ מאותן הוספות ישנם דברים ששמע רבי אליעזר לנדא מהגאון רבי יעקב כהנא זצ”ל בעל ”גאון יעקב”, חתן הגאון רבי אברהם אחי מרנא הגר”א זצ”ל. הוספות חשובות ביותר על הנהגותיהם של רבותינו הגר”א ורבי חיים מוולאז'ין. יש לציין כי באותן שנים (סוף שנות הת”ק) נעשו העתקות נוספות מהחיבור ”מעשה רב”, וביניהן הבדלים מסוימים, השמטות והוספות. בכל אופן, כאמור, רק בכתב היד שלפנינו נוספו ההוספות שצוינו לעיל. יתרון נוסף שיש לו על כתבי היד האחרים הוא בכך שנכתב על ידי נינו של הגר”א. כתב היד שלפנינו נדפס לראשונה בשם ”תוספת מעשה רב” בירושלים, תרנ”ו, על ידי רבי אליהו לנדא, בנו של רבי אליעזר. הספר זכה לתפוצה מרובה מאז, ונדפס עשרות פעמים כמו הדפוס הראשון הזה של תרנ”ו, בנפרד וגם יחד עם סידורי תפילה. כמו כן יש בסופו שניים וחצי עמודים בחידושי תורה מאת רבי אליעזר לנדא, שכפי הנראה אף הם לא נדפסו כלל עד כה. בסוף הספר גם ארבע הנהגות (או קבלות) שרשם המחבר. ישנם שינויי לשון (שלא נבדקו) בין כתב היד לנוסחים שהודפסו. תיאור מפורט של החיבור השער מושלם בצילום (השער המקורי אבד, ושרד בצילום שצולם לפני כן על ידי הבעלים), מאויר עם כיתוב: ”ספר חידושי הלכות ומנהגים מהגאון רבינו אליהו זללה”ה, העתקתיו אני הצעיר אליעזר בן אדוני אבי מורי הרב החריף ובקי מו”ה יעקב משה נר”ו, נכד הגאון המחבר זצ”ל. היום יום א' ר”ח אלול שנת בו יתקע לפ”ק, בשופר לפ”ק” [תקפ”ח. בסוף הקדמתו הוא חותם תקפ”ו!]. החיבור כולל 13 דף: שער מאויר (חסר ונשלם בצילום. צולם גם הדף שמעבר לשער: ”הקדמה מבן נכד המחבר המעתיק ומגיה ומסדר”, כולל שיר בסוף). דפים א-יא: מעשה רב עם תוספות. נוסח ה”מעשה רב” נכתב בתוך מסגרת, ותוכנו דומה ל”מעשה רב” המצוי, שנדפס לראשונה בשנת תקצ”ב, מלבד שינויי לשון קלים. ההוספות, ביניהן בשם הגאון רבי יעקב כהנא, נרשמו בטור בצד כל עמוד, תחת הכותרת ”הגה”. דפים יב-יג: בלי מסגרות - חידושי תורה בכתב יד, ”ויען היינו מדברים בזה הספר בענייני דפסחא אעלה על לוח קצת דברים מחידושי הלכות פסח כדי שיהי' לזיכרון נגד עיני”. ככל הנראה חידושים אלו הם מרבי אליעזר לנדא, ולא נדפסו מעולם. כתיבה אמנותית בליווי איורים ליטוגרפיים כתב אשכנזי רהוט ויפה. דיו חום. ציורים וקישוטים לאורך כל הספר, כנראה מעשה ידי רבי אליעזר לנדא עצמו (!). תופעה זו - ציורים בכתב יד תורני של רב מליטא - היא נדירה ביותר. התיבה הראשונה בעמ' ב, וכן שמות רבים מהפרקים, במסגרות מקושטות מפוארות. תולדות חיי הגאונים כותב כתב היד שלפנינו, רבי אליעזר לנדא, היה בנו של הגאון רבי יעקב משה בן הגאון רבי אברהם בן הגר”א. נולד בערך בשנת תקע”ב לאביו רבי יעקב משה בסלונים. היה בר אוריין ועסק בתורה. בשנת תרכ”ח עלה ארצה, ובכתביו הוא מתאר את כל הנסיעה עד שהגיע לירושלים. בשנת תרל”ד התחתן שוב בירושלים ונולד לו בן בשם אליהו (שהוציא לאור רבים מכתבי הגר”א והקים את בית מדרש הגר”א בתל אביב). שנה אחר כך נפטר שם ונקבר בהר הזיתים. הוא ירש כמה כתבי יד של הגר”א מאביו, שלאחר מכן עברו לבנו שהדפיסם. כאמור, ההוספות שנתחדשו בכתב היד שלפנינו הן בעיקר מפי הגאון רבי יעקב כהנא, נכדו של הגאון רבי שאול אב”ד אמשטרדם שנתגדל על ברכיו. בגיל י”ג שנה לקחוֹ לחתן הגאון רבי יששכר בער אחי הגר”א, ומאז נכנס תחת כנפי הגר”א ולמד אצלו עשרים ואחת שנים עד פטירת הגר”א. רבי יעקב למד כל ימיו בקדושה ובטהרה ומחמת ענוותנותו לא רצה ליטול על עצמו שום משרה רבנית. היה מגבאי ה”קלויז” של הגר”א. נפטר בשנת תקפ”ו. ספרו ”גאון יעקב” על מסכת עירובין הוא מספרי היסוד למסכת זו. על ”מעשה רב” ועל מהדורותיו וחשיבותו, ראה מאמרו המקיף של ר' דוד קמנצקי ב”ישורון” כרך כא. כתב היד נשתמר בארכיונו של אספן חשוב של ספרי הגר”א. מצב: טוב. שער מושלם בצילום. פגעי עש ברוב דפי הספר, משוקמים במצב מעולה.