בידספיריט | מאמרים חשובים בכתב ידם של

מאמרים חשובים בכתב ידם של גאוני ירושלים וביניהם רבי בינוש סלנט - מחאה חריפה נגד רבי שמעון דייטש, תלמידו המובהק של ה”חת”ם סופר” וראש כולל אונגרין - פולמוס האתרוגים - תרל”ז [1876] - תגלית היסטורית! - מאמרים חשובים בכתב ידם של רבני ירושלים בעניין הפולמוס הידוע על כשרותם של אתרוגי ארץ ישראל. במאמרים מובעת מחאה חריפה שאין כדוגמתה נגד רבי שמעון דייטש, ראש תלמידי ה”חת”ם סופר” העולים ארצה ומייסד כולל אונגרין, אשר פקפק בכשרות אתרוגי הארץ. המאמרים הוכנו באותם ימים לדפוס, אולם לא נדפסו מעולם! חלק משמעותי שאינו ידוע כלל בפרשייה היסטורית מפורסמת זאת, הנוגע לתהליכים משמעותיים בחיי היישוב הישן באותם ימים. רקע היסטורי פולמוס אתרוגי ארץ ישראל הסעיר את העולם היהודי במשך עשרות שנים במאה ה-19. רוב הפרדסים בארץ לא היו בבעלות יהודית. לקראת חג הסוכות ירדו סוחרי האתרוגים לרכוש אתרוגים ממספר כפרים ערביים אשר לעצי האתרוג הנטועים בהם הייתה מסורת כשרות קדומה מימי חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל, ובכללם הכפרים ליפתא, בית נקופא, צובא וקולוניא במבואות ירושלים, והכפר אום אל-פחם הסמוך לג'נין. היו רבנים שהביעו חשש כי חלק מאתרוגי חו”ל, ובמיוחד אתרוגי האי קורפו, הנם אתרוגים מורכבים ופסולים. רבה של ירושלים בעת ההיא, רבי מאיר אויערבך מקאליש בעל ה”אמרי בינה”, מציין באיגרתו משנת תרל”ז כי ”לאחר הערעור שיצא על אתרוגי קורפו, נודע החשש שיש עליהם כי הם מורכבים, ולכתחילה כמעט רוב גאוני הדור שלפנינו אסרו אותם לברך עליהם”, ולכן הציע ליטול את אתרוגי ארץ ישראל, ופסק ש”חיובא רמיא על אחינו יושבי חוץ לארץ, לשמוע להוראת גדולי הרבנים, שלא לברך על אתרוג קורפו, באם ישיג מאתרוגים הגדלים בארץ הקדושה תובב”א, שזה כשר אליבא דכולי עלמא”. במאמציו להגדיל את חזקת הכשרות של אתרוגי ארץ ישראל, פירט ר”מ אויערבך את שמות הכפרים שבהם גדלים האתרוגים, וציין שיש לגביהם מסורת מדור אחר דור ”שלא נמצא בהם מורכבים”. גדולי הרבנים שפעלו למען אתרוגי ארץ ישראל ציינו בדבריהם את מאמרי חז”ל בשבח פירותיה של הארץ, ואף הסבירו שיש חשיבות קריטית בקניית אתרוגים מארץ ישראל, שכן יש בכך חיזוק משמעותי ליישוב היהודי בארץ. ואולם, למרות התמיכה שניתנה לאתרוגי הארץ, לא יכלו אלה לעמוד בתחרות מול אתרוגי קורפו, שהיו מהודרים בחיצוניותם. בנוסף, סוחרי האתרוגים מחו”ל השמיצו את אתרוגי הארץ. מחלוקת זו הסעירה את העם במשך עשרות שנים, כשהיא מתלבה מחדש מדי שנה לקראת חג הסוכות. רבנים חשובים פרסמו קונטרסי פולמוס חריפים, ונשלחו שאלות ותשובות בנושא בין גדולי הפוסקים באירופה. גם בעיתונים היהודיים בארץ ובאירופה התפרסמו מאמרים ומכתבים פולמוסיים, ולעתים גם העיתונים עצמם הביעו תמיכה גלויה בצד זה או אחר. מאמרו של רבי שמעון דייטש בשנת תרל”ה נעור הפולמוס ביתר שאת. מאמרים חריפים פורסמו אז בעיתונות. שנה לאחר מכן, בקיץ תרל”ו, נדמה שכבר שככה המחלוקת, והנה התפרסם בעיתון הירושלמי ”חבצלת” מכתב מטלטל מאת רבי שמעון דייטש, תחת הכותרת ”קול קורא” (חבצלת, יום שישי, כ”א במנחם אב תרל”ו, 11 באוגוסט 1876), ועורר מחדש את הפולמוס. מכתבו של רבי שמעון דייטש גדוש בביטויים על אהבת ה' לעמו, וכן הוא מבאר את טעמיה הקבליים של מצוות ארבעת המינים. לאחר מכן הוא כותב: ”אמרתי להודיע בשבטי ישראל נאמנה, כי מקרוב ניטעו נטיעות מורכבים בגלילי אדמת הקודש יחללו, ושולחים מירושלים אתרוגים מורכבים לכל גלילות אחב”י שבגולה למקום שידם מגעת, ומכשילים עם קודש בתרתי', לא די שמנא קרבא [=האתרוגים] מזויפים הם ונהפכו כקשת רמי' וביטול מ”ע ורב ברכות לבטלה, ומוכרים הם המורכבים בטביעת עין כמתבונן עליהם במראיתן בטביעת עין, כי אעפ”י שיש להם כל תואר אתרוג בגדולו הנאה בפיטום נאה ושושנתא עליה, גם בעוקצו שיש להם שיקוע, מ”מ נכרים הם במראיהן [...] כמו שיש לכל אדם טביעת עין במראה אתרוג. זאת שנית... ויש להודיע שאפילו יאמר שהם מן נמל פחם, כל זמן שהיא רואה שהוא משונה - שקר ענה, גם סיפר לי א' מן הסוחרים בנמל פחם גופי' יש אילן א' גדול מצד א' מגדל כשרים, ומצד א' הוא מורכב ופירותיו מורכבות. גם להודיע אודות אתרוגים שהם בלא פיטם אומרים גידולו כך וכשר, אבל שקר אחר שגדל מעט, יבש הפיטם... ולכן הוא פסול. והיה ראוי להאריך הדיבור אך אין כוחי, ומי שיבקש ממני פשר דבר יכתוב לי ואודיעהו. ונבקש מאת הסוחרים שלא יקנו מורכבים. ואבקש מכבוד כל כותבי צייטונגען המבקשים כבוד שמים יודיעו דבריי ברבים ויהיה כבוד שמים מתרבה. וחמור דבר זה מתכלת, ואמרו אינו ניקח אלא מן המומחה [...] אבל פה ה”ה לפנינו וניכר שהוא מזויף, ולמה נאמין לו שהוא מומחה. ובעוה”ר גם פה בעיה”ק נמכרים מורכבים ואין בנו כוח למחות, ומה ידעו יושבי חו”ל, והמוכרים יודעין שהוא מורכב, ונשבעין שהוא משדה בירך חקל תפוחין קדישין, לשקר. ובעוה”ר כבר נבטלתי ונתאחרתי מלהודיע. ואם כבר הסוחרים המוכרים קנו, מי ידבר על לבם שלא ימכרו, והלוואי שישמעו לכתחילה ולא יקנו. דברי המדבר לכבוד ה' ולכבוד מצוותיו, ה”ק שמעון דייטש, תלמיד הגאון רכשבה”ג מו”ה משה סופר זללה”ה האב”ד ור”מ דק”ק פ”ב יע”א”. מגוון מאמרים שפורסמו באותה התקופה ב”חבצלת” ופגעו בכבודם של רבני ירושלים, עוררו את קפידתם של הרבנים, שהכריזו ”חרם” על העיתון ועל עורכו בשנת תרל”ז. לא מן הנמנע שגם מאמר זה של רבי שמעון דייטש תרם להכרזת החרם. וכך אנו מוצאים באחד מגיליונות העיתון ”יהודה וירושלים” (שהדפיס רבי יואל משה סלומון) העתק מכתב של רבני ירושלים (רבי אברהם אשכנזי, רבי מאיר אויערבך ורבי שמואל סלנט) אשר נשלח אל רבי נתן אדלר, ובו קריאה דחופה נגד העשירים בחו”ל המחזיקים בכספם את ”חבצלת”. וכך מתארים רבני ירושלים: ”כל הימים אשר תושיע ידם את 'חבצלת', עד מהרה ירוצו דברי שקריו דרך כל כותבי העתים, אל לב כל קוראי דבריהם, ומה יאמרו אותם בעלי הרעפארם: 'הלא תראו מה מעשי יראי ה' הארטעדאקסין[!] בתוככי ירושלם עיר הקדושה'! ונמצא שם שמים מתחלל...”.