בידספיריט | לוט מכתבים בעניין אחדות ושלום

לוט מכתבים בעניין אחדות ושלום בין המפלגות – הראשל”צ רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל - הגאון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ”ל (תר”ם-תשי”ג) היה הרב הראשי הספרדי הראשון של מדינת ישראל. נולד בירושלים, כיהן ברבנות ביפו ולאחר מכן בסלוניקי. בשנת תרפ”ג שב ארצה לכהן כרב הראשי הספרדי של תל אביב-יפו, ובשנת תרצ”ט, עם פטירתו של הרב הראשי הספרדי רבי יעקב מאיר זצ”ל, ישב על כס הרבנות הראשית לארץ ישראל. א. המחלוקת בין 'מפעל התורה' ובין 'ועד הישיבות' - מכתב הרב טוקצינסקי לרב עוזיאל. עם חורבנה של יהדות אירופה בשנות הארבעים, נחרב עמה עולם הישיבות המפואר של עמנו. לאור זאת, התעורר ביישוב הישן הצורך לשקם את ההריסות ולהקים את עולם התורה מחדש בארץ ישראל ההולכת ומתפתחת. בתחילה היו אלה ראשי הנהלת 'המזרחי', ובראשם הרב מאיר בר אילן, שהקימו בשנת תש”א ארגון בשם 'מפעל התורה', שמטרתו הייתה ”לחזק ע”י מפעל אחד את כל הישיבות הקיימות מבלי הבדל כלשהוא, לייסד גם ישיבות חדשות, בייחוד ישיבות קטנות במקום שאינן, ולסייע בהעברת ישיבות גדולות ממקומות החורבן באירופה”. פעילות הארגון לא הייתה מקובלת על חלק מאנשי היישוב הישן שהשתייכו ל'אגודת ישראל', ובמקביל קם באותה שנה ארגון נוסף שנקרא 'ועד הישיבות', שבראשו עמדו הרב הראשי לישראל הגאון רבי יצחק הלוי הרצוג זצ”ל, ויו”ר מועצת גדולי התורה של 'אגודת ישראל', רבי זלמן סורוצקין זצ”ל. (יש לציין ש'ועד הישיבות' הוקם לראשונה בשנת תרפ”ד ע”י רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ”ל וה'חפץ חיים' זצ”ל על מנת לאגד בתוכו את כל ישיבות פולין וליטא, אך הוא נוסד מחדש בארץ ישראל בשנת תש”א כאמור לעיל). הפריט שלפנינו הוא מכתב המתעד את הקיטוב והפילוג ששררו בין שני ארגונים אלו, שנשלח מאת רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי זצ”ל, ראש ישיבת 'עץ חיים' בירושלים ולימים חבר נשיאות 'ועד הישיבות', אל הראשל”צ הגאון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ”ל, שעמד בנשיאות 'מפעל התורה'. במכתב, שנכתב בתאריך ב' אב תש”ב כתשובה למכתב קודם של הרב עוזיאל, מתוארת דאגתם של שני אישים אלו על דבר המחלוקת הגדולה שבין שני הארגונים, ותקוותם הגדולה שישכון ביניהם השלום, ואולי אף יתאחדו לארגון אחד. הרב טוקצינסקי קובל על עניין זה, ש”אינו מרבה לא כבוד שמים ולא כבוד התורה והישיבות וממעט דמותן וצורכיהן”. בנוסף, מתאר הרב טוקצינסקי את הקושי בהשכנת שלום בין שני הארגונים, הנובע מהתבצרות כל אחד מהם בעמדתו הוא, ומבקר את 'מפעל התורה' על ש”תחילת יצירתו הייתה לסתירה ולא לבניין”. המכתב נדפס במכונת כתיבה, מוגה וחתום בחתימת ידו של הרב טוקצינסקי. הגאון רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי (תרל”ב-תשט”ו) היה ראש ומנהל ישיבת 'עץ חיים', אבי 'לוח ארץ ישראל' ומחברם של ספרי הלכה רבים. מצב: טוב מאוד. חורי תיוק. מעט כתמים. ב. מכתב לרב עוזיאל מאת הרב אפרים שחור, יו”ר האיחוד הדתי הבלתי-מפלגתי בארץ ישראל, בנושא קיפוח מפלגתו, ותשובת הרב עוזיאל. 'האיחוד הדתי הבלתי-מפלגתי' (נוסד בשנת תש”ד) היה מפלגה של אנשים דתיים וחרדים, שחבריה התנגדו לצעד של 'אגודת ישראל' שפרשה מכנסת ישראל, וסברו שיש להשפיע מבפנים, אך מאידך לא חפצו באיחוד עם 'המזרחי' הציונית. בבחירות לאסיפת הנבחרים הרביעית בשנת תש”ד זכתה הרשימה בשלושה מנדטים, וכן זכתה בבחירות בכמה מועצות מקומיות. בהמשך נטמע האיחוד בקרב החזית הדתית. בתאריך י”א בניסן תש”ח, לקראת הרכבת מועצת העם שהוקמה לרגל הכרזת העצמאות, כתב יו”ר האיחוד, הרב אפרים שחור, מכתב לראשל”צ הרב עוזיאל זצ”ל (אשר תוכנו נשלח גם לרב הראשי האשכנזי רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ”ל), ובו קבל על ”הקיפוח שנעשה לאיחוד הדתי הבלתי מפלגתי בקשר להרכבת המועצה הממשלתית הזמנית”. שחור מבקש להכניס למועצת המדינה נציגים מטעם האיחוד הדתי הבלתי מפלגתי. הוא רומז לכך שדעתו לא נוחה מכך שצירפו ”אלה מחלקי הציבור שלא השתתפו כלל בכנסת ישראל”, כנראה כוונתו ל'אגודת ישראל' שקיבלה נציגות. את תשובתו רשם הרב עוזיאל, כהרגלו, בשולי המכתב ובצדו האחורי. הוא כותב שהמכתב הגיע אליו רק כעת, בכ”ה סיוון תש”ח (תשו”ב), ולכן ”אין מה לעשות בשאלה זאת שעבר זמנה”. הוא מוסיף שלדעתו צריך להתאחד עם כל הארגונים הדתיים ”כדי ללכת שכם אחד בעבודת התעמולה והארגון לחיזוקה וביסוסה האיתן של תורת ישראל”. כתוב וחתום בכתב ידו של הרב עוזיאל. מצב: טוב מאוד. חורי תיוק, קיפול. ג. מכתב הרב עוזיאל לרב שלמה איש אמונים (גלוברמן) בנושא אחדות פוליטית. בשנת תש”ט נערכו בחירות לאסיפה המכוננת, שהיו בעצם הבחירות הראשונות לכנסת. בבחירות אלו התמודדה לראשונה 'חזית דתית מאוחדת' שהורכבה מנציגים של 'המזרחי', 'הפועל המזרחי', 'אגודת ישראל' ו'פועלי אגודת ישראל'. מכתב זה הינו מכתב תשובה מהרב עוזיאל לרב שלמה גלוברמן, מתאריך י”ז שבט תש”ט, יום לאחר הבחירות.המכתב כתוב במכונת כתיבה, וחתום בכתב ידו של הרב עוזיאל. הרב עוזיאל מציין בתחילת דבריו כי ”אני וחברי הרב הרצוג היינו הראשונים היוזמים ופועלים להתהוותה של החזית הדתית”, ומתאר את השתדלותו למען הכנסת ספרדים לחזית הדתית המאוחדת - מהלך אשר לא צלח בסופו של דבר. בהמשך לכך מתייחס הרב עוזיאל בהרחבה לשאלה אם טוב הדבר שתהיה מפלגה עצמאית של ספרדים, וכותב שהעובדה שנשארו בסופו של דבר שתי מפלגות, אשכנזית וספרדית, ”אין בזה משום פירוד לשני עמים, אלא להפך, איחוד כל העם לעדותיו בכנסת ישראל האחידה”. בהמשך המכתב הוא מזכיר את הצעתו של הרב גלוברמן שהחרדים יישארו מחוץ לכנסת אלא אם כן יכריזו על שלטון התורה, ושבכל מקרה החרדים יודיעו שאינם עומדים לשאת בחובות אזרחי המדינה (מסים וגיוס לצבא). הרב עוזיאל מוחה כנגד גישה זו של מרד ומלחמה, ומביא סימוכין לדבריו ממעשיהם של גדולי ישראל בעבר. הוא כותב שצריך להתנהג באופן של ”שמאל דוחה וימין מקרבת”, להיכנס לממשלה ולהשפיע מתוכה. הרב שלמה גלוברמן (תרכ”ד-תש”י), חסיד קרלין נודע, גדל בפינסק והיה ראש החברא קדישא שם.