בידספיריט | ספר שלם בכתב יד, דיו

ספר שלם בכתב יד, דיו על קלף: פירושי רבנו אברהם אבן עזרא – איטליה, 1300 בערך - ספר שלם, כפי שיצא תחת ידי הסופר, ללא שום חיסרון, שמור במצב מעולה. ניתן לקריאה כאילו נכתב אתמול. 72 עמ', כרוך בגיד. איטליה, 1300 בערך.   תיאור כתב-היד מאת ד”ר בנימין ריצ'לר מנהל המחלקה לתצלומי כתבי-יד בספריה הלאומית לשעבר, מומחה לכתבי-יד: תוכן כתב-היד: כתב-היד כולל פירושי ר' אברהם אבן עזרא (ראב”ע) לחמש מגילות וספר דניאל. דפים 3א-[6]א: פירוש על מגילת רות. דפים [6]א-16ב: פירוש על מגילת שיר השירים. דפים 17א-50ב: פירוש על מגילת קהלת. דפים 51א-58ב: פירוש על מגילת איכה. דפים 58ב-66ב: פירוש על מגילת אסתר. דפים 67א-71ב: הפירוש הקצר על ספר דניאל. בלתי שלם. המעתיק העתיק רק עד קרוב לסוף פירוש הנבואה השנית. פירוש קצר זה פורסם לראשונה על ידי H.J. Mathews בשנת 1877. כעבור מאה שנים, בשנת תשל”ז, פרסם אהרן מונדשיין מהדורה ביקורתית, ר' אברהם אבן עזרא: הפירוש הקצר לספר דניאל , כחלק מעבודת תואר שלישי באוניברסיטת בר אילן. מונדשיין זיהה 9 כתבי-יד בלבד של חיבור זה, מהם רק אחד הכולל את הפירוש בשלמותו. הוא רשם בין כתבי-היד גם את כתב-היד הזה, אף שלא ראה אותו. ראה להלן בסעיף ”בעלות קודמת”. בראש כתב-היד (דף 2ב) הוסיף המעתיק קטע קצר בפילוסופיה: ”זה מצאתי בתוספות נוצרי אחד על ספר הנפש”.   תיאור פיזי: כתב-היד שמור במצב מעולה ונדיר לספר שנכתב לפני 700 שנים. הדיו שומר על צבעו החום הכהה. הדפים שלמים ללא פגם, פרט לדף האחרון והריק, המשמש ככריכה, שבו קרע קטן. קלף. 25 X 15 ס”מ. 72 דף (ספרור הדפים בעיפרון הוא מאוחר ואינו מדויק. דף 1 הוא למעשה הכריכה. דף אחד, הנמצא בין דף 5 לדף 6, לא סופרר, ואני קראתי לו דף [6]). כתיבה איטלקית בינונית ( semi-cursive ), נאה מאוד וקריא. כתב-היד נעתק על ידי מעתיק בשם משה, שסימן את אותיות שמו בראשי שורות בדפים 41א, 43א, 54א, 57ב, 61א, 61ב, 62א. תאריך כתיבה משוער: 1300 לערך (בין 1340-1275). מבנה הקונטרסים: קונטרסים מס' 5-1 של חמישה גיליונות, קונטרס 6 של שישה גיליונות וקונטרס 7 של חמישה גיליונות, כאשר עמוד 72א ריק, ועמוד 72ב משמש כחלק מהכריכה האחורית. שרטוט בחריטה. ניקוב בקצה החיצוני של כל דף. כריכה מקורית, המורכבת מדף קלף בודד בראש כתב-היד ומהדף האחרון של הקונטרס האחרון בסופו.   בעלות: בראש כתב-היד (דף 2א) כתב אחד מהבעלים במאה הי”ד או הט”ו: ”פירוש חמש מגילות ודניאל לאברהם בן עזרה וספר אותות הנוח”. ספר אותות הנוח לר' יהודה חיוג' בתרגומו של הראב”ע לא נמצא בכתב-היד. בעלים אחר, במאה הט”ז או הי”ז, חתם את שמו: ”מהצעיר שמואל”. בעלים נוסף רשם את שמו מאוחר יותר בדף 71ב: ”זה הספר מכמ”ר ישמעאל ן' נחמן”. בבעלות של הנ”ל היה גם כתב-יד של פירושו לתורה של ראב”ע (כ”י פרמא 2875) ושם הוא מציין את עיר מושבו, פיסא. באותו עמוד נמצאת חתימתו של צנזור מטעם הכנסייה: Camillo Jaghel, 1619 . בראש כתב-היד רשמו בעלים מאוחרים מספרים: No. 13, No. 49, No. 55 . במבט ראשון נראה לי שהמספר 13 נכתב בכתיבתו של החוקר והאספן שלמה זלמן חיים הלברשטאם (שזח”ה). במהדורת ספר העבור מאת ראב”ע שערך הלברשטאם ונדפסה בשנת 1874, הוא כתב בעמוד 14 שהיה ברשותו עותק של הפירוש ”בשטתו האחרת” של ראב”ע  על דניאל, וחזר והזכיר את הפירוש בעמוד 15. במהדורתו של הפירוש לס' דניאל שיצא לאור בשנת 1877, Mathews  רשם שינויי נוסח מכתב-יד זה וציין שהוא מסתיים במלים ”מן הגוי”, כמו שמסתיים כתב-יד זה. בשנת 1890 פרסם הלברשטאם קטלוג של ספרייתו, ספר קהלת שלמה , אך כתב-יד זה לא נכלל בו. לכן, אפשר לשער ששזח”ה מכר את כתב-היד בין השנים 1890-1877. לפי הקטלוג של המכון לכתבי-היד העבריים, כתב-יד זה לא נשמר באחת מהספריות שרכשו כתבי-יד משזח”ה. נראה שהוא נשמר בידיים פרטיות מאז שנמכר בסוף המאה הי”ט.   פרופ' מלאכי בית אריה, מנהל הספרייה הלאומית לשעבר, מומחה לכתבי-יד, מוסיף בירור לגבי סופר כתב-היד: כתב-היד של פירושי ר' אבן עזרא לחמש מגילות ודניאל דומה בכתיבתו ובמלאכת הספר שלו לכתבי-יד אחדים בציוני תאריך שנכתבו באיטליה ברבע האחרון של המאה ה-13, כגון כתב-יד לונדון, הספרייה הבריטית Additional 14763 , שנכתב בויטרבו ( Viterbo ) בשנת 1272, ובעיקר לכתב יד ירושלים, הספרייה הלאומית Heb. 8 0 4128 , שנכתב בשנת 1282, וכן לכמה כתבי-יד שנכתבו באיטליה בתחילת המאה ה-14. אין ספק שכתב-היד נכתב בידי סופר ששמו היה משה, אך אין למצוא בין כתבי-היד ששרדו מאותה תקופה כתב-יד שנכתב בידי סופר ששמו היה משה. אף-על-פי-כן, נמצא כתב-יד אחר שנכתב ללא ספק בידי סופר כתב-היד שלפנינו. זהו כתב-יד השמור בספריית בודליאנה של אוניברסיטת אוקספורד, וסימנו Bodl. Or. 597 (קטלוג נויבאואר מס' 222). כתיבתו זהה לכתיבת כתב-יד זה , וכן זהוֹת בשני כתבי-היד התכונות הגרפיות הנלוות לכתב, כגון חלוקת מילה בסופי שורות כאשר מופרדת אות השימוש משאר המילה ומובלטת על-יד ניקוד (כגון שֶ), תחליף שם הוי”ה והצורה המקוצרת של הצירוף ”אל”. גם בכתב-יד אוקספורד העתיק משה את פירוש ראב”ע – ובו הפירוש לתורה, והדעת נותנת שהוא העתיק את כל פירושיו בכמה כרכים. בסופו כתב הסופר קולופון, לפיו הושלמה ההעתקה בכ”ח בשבט בשנת ה'ע”א לבריאת עולם (1311), וציין גם את השנה לפי המניין לחורבן הבית (שנת 1243 לפי מסורת האיטלקים). כתב-יד אוקספורד נכתב עבור אחי הסופר, אך שם הסופר לא נודע, כיוון ששמו ושם אביו של המעתיק נמחקו. מעתה, בזכות כתב-היד שלפנינו, ייוודע שם הסופר ויוכל להתוסף לקטלוג ההשלמות לקטלוג נויבאואר C atalogue of the Hebrew Manuscripts in the Bodleian Library: Supplement of Addenda and Corrigenda to Vol. I (A. Neubauer's Catalogue). Compiled under the direction of Malachi Beit-Arié. Oxford, Clarendon Press, 1994