בידספיריט | פתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים, ”המרכז

פתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים, ”המרכז הרוחני בארץ ישראל” - מכתב חשוב ומרגש מאת ההיסטוריון הנודע שמעון דובנוב לידידו ”אחד העם”, הוגה רעיון האוניברסיטה - ברלין, תרפ”ה 1925 - נדיר ביותר! - מכתב עם תוכן מעניין וחשוב, בכתב ידו ובחתימתו של ההיסטוריון הנודע שמעון דובנוב, אל ידידו אשר גינצברג (”אחד העם”). המכתב נשלח מברלין בחודש אדר תרפ”ה (1925), ימים ספורים לפני טקס פתיחת האוניברסיטה העברית בהר הצופים בירושלים, טקס שריגש את המוני בית ישראל בארץ ובעולם. הקמת האוניברסיטה הייתה צעד היסטורי ומשמעותי ביותר במפעל הציוני והלאומי. דובנוב מכנה במכתבו את פתיחת האוניברסיטה: ”שמחת תורה”(!). אחד העם היה ממניחי היסוד להקמת האוניברסיטה העברית (כמו גם ליתר מוסדות ההשכלה הגבוהה הראשונים בארץ). הוא הגה ויסד את זרם ”הציונות הרוחנית”, אשר לפיה ארץ ישראל לא תוכל לקלוט, מבחינה כלכלית, את מיליוני היהודים מכל ארצות הגולה, ועליה להיות מרכז לאומי רוחני ליהדות, המאחד ומקשר את כל העם שבגולה. גם דובנוב היה שותף פעיל לגישה זו, הרואה בארץ ישראל מרכז רוחני בלבד. במכתב שלפנינו מבקש דובנוב מאחד העם, ”יוצר תורת המרכז הרוחני בארץ ישראל”, למסור את ברכותיו החמות לחברי ”הוועד הממונה על האוניברסיטה” - שאחד העם נמנה עם חבריו - ”המגשימים בפועל את רעיונך הגדול”. ”מצטער אני מאוד שלא זכיתי לעלות לארצנו ולשמוח עמכם בשמחת תורה, אבל גם מרחוק הנני משתתף בשמחתכם”, כותב דובנוב. לאחר מכן הוא מעתיר בברכות נרגשות למוסד החדש. בין היתר מאחל: ”שהאוניברסיטה הירושלמית לא תיפול בערכה מאחיותיה בכל הארצות, ותעלה עליהן במקצוע חכמת ישראל”. התלהבותו הרבה של דובנוב מהאוניברסיטה העברית נבעה מהשקפת עולמו בנוגע ליחס בין עם ישראל לארץ ישראל. דובנוב ראה בארץ ישראל מרכז רוחני, ולא ראה חשיבות מיוחדת בציונות ובמדינה ציונית בארץ. הוא לא קיבל את הציונות במובנה הקלאסי, אלא סבר שהעם היהודי הוא עם גם בלא קרקע. הוא לא האמין ברעיון שיבת העם לארצו, אלא חשב שאחד מן המרכזים הרוחניים הרבים של העם ברחבי העולם, יהיה בארץ ישראל. מתוך השקפה זו הוא נרתם למען המרכז הזה, אשר בראשו תעמוד האוניברסיטה. באחד ממכתביו כתב דובנוב: ”היהודים בכל ארץ וארץ, המשתתפים במידה אקטיבית בחייה האזרחיים והמדיניים, נהנים מכל הזכויות הניתנות לאזרחיה לא רק בתור אנשים יחידים, אלא גם בתור בני אומותיהם”. את המרכז היהודי העולמי בתקופתו, ראה דובנוב בשטחי רוסיה-פולין. שם שאפו רוב היהודים לשלטון עצמי אוטונומי ולאחדות לאומית. הוא קיווה שהמרכז החדש יהיה דתי פחות, ייפתח להשפעות של התרבות החילונית הכללית, והיידיש תהיה השפה השלטת בו. דובנוב התנגד לטענה שהיהודים זרים באירופה. לדעתו, ישיבתם באירופה קדומה מאוד, והם חלק ממנה ומתרבותה. לכן לא נתקבלה על דעתו הדרישה של הציונות שהיהודים יעזבו את אירופה וישובו לארצם כדי לחדש את לאומיותם. השקפתו השלילית על הציונות ואמונתו בכך ש”עם ישראל - כל העולם הוא ביתו”, התנפצו אל סלע המציאות המרה עם פרוץ השואה הנוראה. בשנת 1941 נרצח דובנוב בידי קצין גסטאפו שהיה בעבר תלמידו (!). מקום קבורתו לא נודע. למפרע התברר שאין תקווה לעם היהודי בארצות הנכר, אלא רק בארצו. המרכזים היהודיים הענקיים בגרמניה, בפולין, ברוסיה ובאוקראינה נמחקו כמעט כליל. צאצאיו של דובנוב חיים כיום בשלום ובנחת במדינת ישראל, שהיא כיום המרכז של העם היהודי, ואליה ממשיכות הגלויות להתקבץ. שמעון דובנוב הי”ד (1941-1860), מגדולי הסופרים וההיסטוריונים בדורו, חי ופעל ברוסיה, בגרמניה ובארצות הבלטיות. היה ממקימי התנועה האוטונומיסטית היהודית שעיצבה תפיסה הסוברת שהיהודים הם ”עם שכל העולם הוא מקומו” - ולכן פתרון הבעיה היהודית הוא הענקת אוטונומיה ליהודים בגולה. על פי השקפה זו כתב את חיבורו המקיף בן 11 הכרכים, ”דברי ימי עם עולם”. הוא כתב את דברי ימי עמו בראייה המיוחדת לו וחילק אותם לפי סדר המרכזים הרוחניים של עם ישראל: ישראל בארצו, בבל, אפריקה הצפונית, ספרד, ארצות אשכנז, מזרח אירופה, ארצות הברית וחוזר חלילה לארץ ישראל, שהתחילה להיעשות בדורו למרכז הרוחני החשוב של עם ישראל. סדרת הספרים ”דברי ימי עולם” זכתה לפרסום רב, ולה חשיבות מרובה בתולדות עם ישראל. ”אחד העם”, יוזם רעיון האוניברסיטה אשר צבי גינצברג, שנודע בכינויו ”אחד העם” (1927-1856), היה מראשי הוגיה של הציונות, מייסד הזרם והוגה הרעיונות של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית. בחוברת שיצאה עם חנוכת האוניברסיטה העברית בירושלים נכתב כי ”אחד העם” הגה את רעיון האוניברסיטה עוד בשנת 1891, כשבעת ביקורו בירושלים הצביע על הר המוריה ואמר: ”כאן ייבנה בית מדרש עליון למדעי הרוח, מקדש חכמה, בית תפילה לכל העמים”. בשנים הבאות נחשב ”אחד העם” בעיני רבים כמורה הדור בעניין האוניברסיטה, והיה מעורב בשכלול חזונה ובתכנון הקמתה. ב-1922 עלה ארצה והצטרף לוועדת ההכנה לאוניברסיטה, אשר פעלה בשנים 1925-1922. הוא שימש יושב ראש הוועדה שעסקה בתכנון המכון למדעי המזרח. בטקס פתיחת האוניברסיטה השתתף ביושבו על במת הכבוד. פריט היסטורי, חשוב ומעניין! כתבי יד של דובנוב נדירים באופן יוצא מן הכלל! כבר שנים רבות שלא נראה שום כתב יד ממנו במכירה פומבית. 14X22 ס”מ. מצב: טוב. קרע משוקם בנייר דבק.