בידספיריט | שני כתבים חשובים של נטורי

שני כתבים חשובים של נטורי קרתא - א. מכתב חשוב מאוד בכתב יד מאת הרב יעקב הלפרין אל מערכת ”החומה” של נטורי קרתא, בעניין פגישת החרדים עם חברי הוועדה האנגלו-אמריקאית. זכרון מאיר, ה' באדר תש”ו. עורך ”החומה”, שאליו נשלח המכתב, היה רבי אהרן קצנלבויגן, מנהיג ”נטורי קרתא”. השולח, הרב יעקב הלפרין מזכרון מאיר, מייסד זכרון מאיר, גביר ופרנס, ממקורביו של ה”חזון איש”. בנו הוא ר' רפאל הלפרין. נולד בגליציה למשפחה חסידית מחסידות טשורטקוב. היה מקורב לאדמו”ר רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב שהתגורר בווינה. את הונו עשה בתחום הבנקאות וממסחר בכתבי יד עתיקים. היה מתורמיה הגדולים של ישיבת חכמי לובלין בפולין. השתתף בשתי הכנסיות הגדולות הראשונות של ”אגודת ישראל” שהתקיימו בווינה, עיר מגוריו. בשנת תרצ”ג (1933) עלה הלפרין עם משפחתו מווינה לארץ ישראל. עם בואו רכש עשרות דונמים בבני ברק, שהייתה אז מושבה צעירה. לאחר מות רבו, רבי מאיר שפירא מלובלין בתרצ”ד, הקים על שמו את שכונת זכרון מאיר. הלפרין היה מקורב מאוד ל”חזון איש” והתייעץ עמו בעסקיו. ה”חזון איש” נהג להצטרף למשפחת הלפרין בנסיעתה לנופש השנתי בצפת. ה”חזון איש” אף היה השדכן של בתו של הלפרין, שרה, לתלמידו הרב שלמה כהן. בעצתו של ה”חזון איש” תרם הלפרין לרבי יוסף שלמה כהנמן שטח גדול שהיה בבעלותו על אחת מגבעות העיר, ועליו נבנתה ישיבת פוניבז'. בשנת תש”ז הזמין הלפרין את רבי שמואל הלוי וואזנר, מתלמידי רבי מאיר שפירא מלובלין, להקים ישיבה לזכר הרב שפירא בתחומי שכונת זכרון מאיר בבני ברק. בעצת ה”חזון איש” מינהו אף לרב השכונה. בתחילת המכתב כותב הרב הלפרין על תרומתו למערכת, וכותב ש”בהזדמנות אחרת אוסיף לתרום אי”ה”. הרב הלפרין מעורר וכותב שכדאי שאנשי הנטורי קרתא יופיעו בפני הוועדה האנגלו-אמריקאית שבאה לארץ הקודש, ולא כדאי שאנשי אגודת ישראל יופיעו בפני הוועדה, כיוון שלא יוכלו להעיד בפומבי נגד הסוכנות ויתעלמו מכמה דברים. מעניין לדעת אם קדמה למכתב זה שיחה עם ה”חזון איש” בעניין. הוועדה האנגלו-אמריקאית הופיעה לראשונה בארץ ישראל ב-6 במרץ 1946 (תש”ו) לדון בעניין ארץ ישראל והשלכותיה על העלייה היהודית מבחינה כלכלית, חברתית ומדינית. כל פלג מהפלגים השונים שבארץ ישראל שלח את נציגיו (עדים): העד מטעם התנועה הציונית היה ד”ר חיים ויצמן, העד מטעם הסוכנות היהודית היה דוד בן גוריון, העד מטעם ערביי ישראל היה ג'מאל אל-חוסייני. כמו כן הופיעו נציגים מטעם הוועד הלאומי, הספרדים ואגודת ישראל. חשיבות עליונה הייתה לכל צד להשמיע את דעתו בפגישה ראשונה זו עם הוועד האנגלו-אמריקאי. בחלקו האחרון של המכתב מעורר הרב הלפרין על שני דברים חשובים שצריך לומר בפני הוועדה, ”כי בהתאם למנדט, המבטיח כידוע חופש המצפון, יש לחוקק חוק מתאים האוסר על הנשים להופיע בפומבי בפריצות מופרזת, דבר האסור בכל המדינות ודווקא כאן באה”ק אין חוק כזה”. עניין נוסף שראוי לדבריו להזכיר בפני הוועדה הוא ש”יש להתרעם על הממשלה התומכת בחינוך החופשי שמפיץ קומוניזם, פרשנות והוללות”. חתימת הרב יעקב הלפרין בסוף המכתב. 21 ס”מ. מצב: טוב. נקבי תיוק עם פגיעה בטקסט בשתי מילים. ב. שטר תנאים לחתונתו של רבי משה הירש, ”שר החוץ” של נטורי קרתא, עם בתו של רבי אהרן קצנלבויגן, מנהיג נטורי קרתא. השטר כתוב כולו בכתב ידו של הרב קצנלבויגן ובחתימתו, בתוספת חתימת החתן. בכותרת: ”בסימן טוב ובמזל טוב, אלה דברי התנאים האחרונים והברית אשר נדברו והותנו בין הני תרי צדדי... התנאים הראשונים וההתחייבויות שבהם התקיימו ונתמלאו ומתקיימים ומתמלאים במלואם בעז”ה...”. זמן החתונה נקבע ליום ג', י”ח באדר תשי”ז. רבי אהרן שלמה הלוי קצנלבויגן, ראש ישיבת ”תורה ויראה”, ממייסדי נטורי קרתא ומנהיגם. בצעירותו קיבל תורה מרבי יוסף חיים זוננפלד, ונתעלה בתורה עד שלפני אירוסיו נבחן על שולחן ערוך יורה דעה וחושן משפט. הקים ארגון ”חנוך לנוער” שבו התחנכו תלמידי חכמים חשובים, ביניהם רבי שלום שבדרון, שלמד ממנו והושפע מדרך דיבורו והליכותיו. היה בעל דעות תקיפות וקיצוניות. יחד עם ידידו הרב עמרם בלוי הקימו את חברת ”החיים”, שלימים הפכה לקהילה הנקראת ”נטורי קרתא”. היה מנהיגה והיה משמיע מסרים והנהגות של החברה בכל הזדמנות פומבית ציבורית. שלושת האחים לבית קצנלבויגן הלכו לשלושה כיונים שונים: רבי אהרן מנהיג ה”נטורי קרתא”, אחיו רבי יעקב ירוחם מעסקני ”אגודת ישראל”, ואחיהם רבי רפאל ממנהיגי תנועת ”פועלי אגודת ישראל”. רבי משה הירש למד בצעירותו בישיבות סלבודקה ומיר. התגורר בשכונת מאה שערים בירושלים. היה מקורב לרב עמרם בלוי. הירש היה פעיל אנטי ציוני וקיצוני יותר מחמיו. ניהל מגעים קרובים עם יאסר ערפאת ונשא בתואר ”השר לענייני יהודים” בממשלתו. נפטר בל”ג בעומר תש”ע, ונקבר בו ביום בבית הקברות בהר הזיתים. משלחת של חברי הפת”ח באה לניחום אבלים בביתו בזמן השבעה. בנו רבי ישראל מאיר ממשיך את דרכו בהידברות עם בכירים פלסטינים ובהפצת השקפת אביו. דף מקופל. 21 ס”מ. מצב: טוב. נקבי תיוק ללא פגיעה בטקסט.