בידספיריט | מכתב חשוב בהנהגת הציבור, בכתב
מכתב חשוב בהנהגת הציבור, בכתב ידו של הגרא”ז מלצר, אל רבי יוסף חיים זוננפלד - פולמוס בחירת נשים - ירושלים, תרפ”ו - מכתב בכתב ידו ובחתימתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ”ל. כתוב על נייר רשמי. כמה מרבני ירושלים, ובראשם רבי יוסף חיים זוננפלד זצ”ל, כינסו אסיפת מחאה נגד משאל העם בנוגע להשתתפות אנשים ונשים בוועד העיר ירושלים. הם ביקשו מרבי איסר זלמן מלצר להשתתף באסיפה. מתוך צער לבו על ריחוקם של ה”בנים” מדרך התורה, ענה הגרא”ז תשובה נחרצת לאיסור משאל העם, והביע תמיכה באסיפת מחאה זו: ”בוודאי אין לעבור בשתיקה נגד המשאל עם, ונחוצה מחאה מרבני ירושלים עיה”ק, למען דעת הקהל והממשלה כי כל אלה שדעתם נאמנה שלא להתערב בתערובות, ויימנעו מחוות דעתם - אינם פאסיביים, כי אם אקטיביים שליליים, ובוודאי אי אפשר להתרצות שיימסר שאלה של חוות דעת תורה ושאלה של יראת שמים למשאל עם”. הפולמוס בעניין בחירת נשים החל בשנת תר”פ, עם תחילת המנדט הבריטי, בעת הבחירות לאסיפת הנבחרים הראשונה של ”כנסת ישראל”. הרב הראשי מרן הראי”ה קוק, ועמו רוב גדולי ישראל, התנגדו לאפשרות שנשים תשתתפנה בבחירות, מסיבות של צניעות. בשנת תרפ”ו ניעור מחדש הוויכוח הציבורי בנושא זה, בעקבות אסיפת הנבחרים השנייה ליהודי ארץ ישראל. בניסיון להגיע לפשרה, הציעו עסקנים חרדים מתנועת ”המזרחי” לקיים משאל עם על זכות הבחירה לנשים. לאחר ויכוחים רבים הוחלט לבסוף לערוך את המשאל, ונקבע שייערך לפי שני תנאים: א. מפלגת ”המזרחי”, שדרשה אותו, התחייבה להיכנע לתוצאותיו. ב. בניגוד להצעה המקורית, גם לנשים ניתנה רשות להצביע במשאל. במכתב שלפנינו מתבררת התנגדותם החריפה של הרב מלצר והרב זוננפלד ליוזמת פשרה זו. ואכן, ”אגודת ישראל” הכריזה חרם על משאל העם, ומשום כך בסופו של דבר הוא לא יצא אל הפועל. רבי איסר זלמן מלצר (תר”ל-תשי”ד), מן העילויים של וולוזי'ן, רבה של סלוצק וראש הישיבה בה. לאחר עלותו ארצה כיהן כראש ישיבת ”עץ חיים” בירושלים. היה יו”ר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. מחבר ”אבן האזל” על משנה תורה לרמב”ם. 27.5X21.5 ס”מ. מצב: טוב מאוד.