בידספיריט | כתב יד הגאון רבי בנימין

כתב יד הגאון רבי בנימין שלמה זלמן הלוי שפיצר, חתן ה”חת”ם סופר” - ארבעה עמודים גדולים מלאים דברי תורה - עם חתימת יד קודשו - לא נדפס! - מכתבים בדברי תורה בכתב ידו של הגאון רבי בנימין שלמה זלמן הלוי שפיצר. שני דפים גדולים כתובים משני הצדדים. ניכר כי הדפים הוכנו לדפוס, אם כי למיטב ידיעתנו הם לא נדפסו. הדף הראשון: בצדו הראשון של הדף מכתב שנשלח אל אחיו: ”שאו הרים שלום לאהובי אחי הגדול ידיד נפשי וחמדת לבבי ה”ה הבח' המופלג בתורה חרוץ ושנון זית רענן כש”ת...”. המכתב מיום ה', ל”ג בעומר. הוא עוסק בדברי הרמב”ם בדיני ספקות, ופותח בדברי ה”שאגת אריה” בסימן כט. כן דן בדברי הרמב”ם בהלכות עבודת בית המקדש. באמצע העמוד הוא כותב: וסברה זו נראה נכונה כפי מה שכתבתי באיגרתי לאדמ”ו הרב הגדול מהרי”ב נ”י”. בשולי העמוד חתימתו: ”הק' זלמן סג”ל שפיצר מאובן ישן” (עיר הולדתו). בצדו השני של הדף מכתב אל רבי יוסף בער (אולי הוא הגאון המופלא רבי יוסף דב לאק זצ”ל (תקע”ד-תר”ם), אב”ד צעהלים ולאחר מכן אב”ד מעדיעד, תלמיד ה”חת”ם סופר” ולאחר מכן תלמיד ה”כתב סופר”). המכתב נכתב בערב שבת קודש, ועוסק בדיני ”סוגיא דרוב וכו' סמוך מיעוטה לחזקה”. על אחד מחידושיו הוסיף: ”וכן שמעתי מאדמ”ו הגאון דק”ק יערגען נ”י” [=רבנו המהר”ם שיק, אשר הרש”ז שפיצר למד בישיבתו באותם ימים]. בראש העמוד נכתבה האות ”ב”. הדף השני: בעמוד הראשון דיון בהלכות מיעוט וחזקה בטריפות. בעמוד זה הוא כותב בין היתר: ”ואדמ”ו הרב הגדול הצדיק מו”ה יוסף בער נ”י נתן סברה לחלק בוודאי גם המהרש”א מודה...”. הוא דן בדבריו, הנוגעים גם להלכות קרבנות. בהמשך מציין: ”בחור מופלג אחד הקשה לי...”. בעמוד השני הוא ממשיך ועוסק בהלכות הנ”ל. מצורף דף נוסף בכתב ידו של הרב שפיצר, ובו מראי מקומות וראשי פרקים בדברי אגדה - אזכור של כמה מאמרי חז”ל בקיצור. ככל הנראה מדובר במראה מקומות לדרשה או כיוצא בזה. התוכן נכתב בעיפרון (שורה אחת בדיו). הדף הוא בעצם מעטפה, שבה נשלח ככל הנראה מכתב לרב שפיצר. בצדה החיצוני של המעטפה נכתב שמו של הרב שפיצר כנמען. על גבי המעטפה חותמות דואר שונות ובול אוסטרי. 22X20 ס”מ. מצב: טוב. פגמים בשוליים ובלאי, ללא פגיעה בטקסט. סימני קיפול. רבי בנימין שלמה זלמן הלוי שפיצר (תקפ”ו-תרנ”ד) נולד באובן ישן לאביו רבי יעקב דוד הלוי שפיץ. למד תורה מפי אביו, ואחר כך נסע אל העיר יערגען, לישיבתו של רבי משה שיק אב”ד חוסט, ונודע כתלמידו המובהק. כמו כן למד תורה גם אצל רבי מאיר א”ש אב”ד אונוגוואר, חתן ה”חת”ם סופר”. רבו, ה”כתב סופר”, השיא לו לאישה את אחותו מרת גיטל, בת ה”חת”ם סופר”, שהייתה אלמנה מבעלה הראשון רבי אליהו קורניצר. אז התגורר בפרשבורג. משנת תרי”ב התקבל לרב ביהכנ”ס של קהל החרדים יוצאי הונגריה, בוהמיה ומורביה אשר בוויען. בתקופה זו התנהל פולמוס גדול בהלכה סביב הוראתו להיתר סוג מסוים של קפה לפסח, שנודע כ”פולמוס כשרות הציקוריה”. משנת תרי”ח נתמנה גם לדיין וראב”ד של הקהילה הכללית, לצד האב”ד רבי אליעזר הלוי הורוויץ. בשנת תרל”ב פרש מהקהילה הכללית לאחר שפרסם קונטרס שמחייב את פרישת היראים מהקהילה הכללית בווינה בעקבות החלטתם של ראשי הקהילה שנכנעו לרפורמים לשנות את סדרי התפילה, להשמיט אזכור לציון וירושלים. על קונטרס זה חתמו 389 רבנים. בשנת תרל”ד נתקבל לאב”ד מטרסדורף, אך לא נסע לשם לכהן ברבנות, מכיוון שרבו המהר”ם שיק אמר לו שייעודו הוא לשמר את היהדות האותנטית בווינה. לכן נשאר לכהן עד לפטירתו כרב קהילת החרדים ”עדת ישראל” בבית הכנסת ”שיף שוהל” בוויען. מחבר הספר ”תיקון שלמה שמלת בנימין” - דרשות וחידושי סוגיות. תשובות אליו נדפסו בשו”ת ”כתב סופר”, וכן נזכר בשו”ת ”חת”ם סופר”. חתניו: רבי יוסף דב בער הכהן ראב”ד בוויען, רבי שמעון סופר אב”ד ערלוי, רבי זאב וואלף גרוס רב בוויען, ורבי אליעזר המבורג דיין בפרנקפורט. למיטב ידיעתנו, כתב היד לא נדפס כלל! 2 דף (4 עמ' כתובים). 33X21 ס”מ. מצב: בינוני. פגמים וקמטים בשוליים ובטקסט. קרעים.