בידספיריט | ארכיון מסמכים ותעודות היסטוריים מהקמתה

ארכיון מסמכים ותעודות היסטוריים מהקמתה של המושבה בני ברק בתרפ”ד ועד ראשית שנות המדינה - ארכיון הכולל כ-35 מכתבים, מסמכים, תעודות והזמנות, מראשית שנותיה של המושבה החקלאית בני ברק, ועד לשנותיה הראשונות כעיר התורה והחסידות. הארכיון כולל גם אוטוגרפים חשובים ונדירים כשלעצמם של גדולי הרבנים בארץ, מנהיגים ציוניים, סופרים ועיתונאים ידועים. במסמכים השונים באה לידי ביטוי הרוח המיוחדת שליוותה את הקמת בני ברק, וכן מתוארים ומפורטים הלבטים והאתגרים שבהם נתקלו המתיישבים הראשונים. חומר היסטורי רב-ערך גנוז בארכיון זה, הכולל תגליות מרתקות על יוזמות ופעולות מראשיתה של בני ברק. המסמכים לא פורסמו ולא נדפסו עד היום. להלן פירוט של חלק מהמסמכים, לפי נושאים: רכישת האדמות והקמת המושבה ביום ה' באייר תרפ”ב רכשו המייסדים את האדמות הראשונות של בני ברק מידי מספר משפחות ערביות מהכפר אבן איברק. המכירה נעשתה באמצעות תיווכה של חברת ”גאולה” ובהשתדלותו הרבה של מנהלה, בצלאל יפה ז”ל. שנים רבות קודם לייסודה, יזם ופעל יפה למען התיישבות יהודית באדמות בני ברק. בטקס הנחת אבן הפינה של בני ברק, בתמוז תרפ”ד, סיפר השומר ר' אברהם שפירא מפתח תקווה על כך שיפה היה ”משדל אותנו הרבה לקניית אדמות אלו לטובת היישוב העברי כולו כדי להוציא גבעות אלו מידי זרים ולחזק בכך את הביטחון בדרך המובילה לפתח תקווה ולכל יתר היישובים העבריים בשרון”. ואכן, בשנת תרפ”ב נרכשו אדמותיה של בני ברק בתיווכו של יפה, החתום על כמה מהמסמכים שלפנינו, אשר נכתבו בימיה הראשונים של המושבה. שנתיים לאחר מכן, בחודש סיוון תרפ”ד, הגיעה מפולין קבוצת העולים הראשונה שהתיישבה בבני ברק ובנתה את בתיה הראשונים. לפנינו מסמכים חשובים מהשנים הראשונות של בני ברק ומראשית בנייתה: • מסמך רשמי מאת חברת גאולה, אל אגודת בית ונחלה בתל אביב וראשיה, י. ל. פנחס וישראל חבס. (בראש הדף כתוב: דף 2. הדף הראשון חסר). במסמך מפורטים סעיפים שונים בנוגע לרכישת קרקעות בני ברק ולתנאי המכירה. חותמת חברת גאולה, וחתימת בצלאל יפה, מנהל החברה. ללא תאריך. כנראה קיץ תרפ”ב 1922, אז נרכשו אדמות בני ברק. בגב הדף חותמת ובולי מס משפט. מכתב זה הנו קדום ביותר, עוד לפני התיישבות המייסדים בקרקעות שנרכשו! • מכתב רשמי מאת חברת גאולה אל ישראל חבס וי. ל. פנחס, מנהלי בית ונחלה בתל אביב, בעניין הצעתו של ד”ר משה וולך מירושלים. כ”ה בכסלו תרפ”ד (1923). חותמת חברת גאולה וחתימת בצלאל יפה. גם המכתב הזה קדום ביותר כנ”ל. • מכתב רשמי מאת חברת גאולה, מאת מנהלה בצלאל יפה ובחתימתו, אל ר' יצחק גרשטנקורן, מייסד המושבה בני ברק. י”ז באייר תרפ”ה (1925). במכתב שלפנינו מתאר יפה את קושי הדרכים בין המושבה הצעירה (ומושבות אחרות באזור) לעיר הגדולה - תל אביב: ”המכוניות הולכות ובלות, העגלות נשברות, ובהמות המשא מושכות בדוחק את חצי המטען הרגיל... ולמרות העזובה הרבה של הדרך, גדולה התנועה בין הנקודות הנ”ל ובין תל אביב, שהיא הצרכן העיקרי של תנובת הארץ, המחלבות וכו'”. יפה מסביר כי ”דרך מתונה היא תנאי מוקדם להתפתחות היישוב, להגדלת התוצרת ולהוזלת צרכי החיים”. משום כך הוא מבקש מוועד ”בית ונחלה” בבני ברק ”לשלוח בא כוח להשתתף במשלחת שתבוא לפני אבי היישוב הברון רוטשילד, בתלונה על מצב הדרך ויחס הממשלה אליה, ולבקשו שיעזור לנו להשפיע על הממשלה בכיוון הרצוי לנקודות היישוב הנ”ל”. כוונת הדברים היא שבני ברק כמושבה סיפקה, יחד עם המושבות האחרות, תצרוכת חקלאית וחלב לתל אביב. היוזמה לפנות לברון רוטשילד, שאיננו יודעים אם יצאה אל הפועל, לא הייתה ידועה עד כה ממקורות אחרים! • מכתב מאת רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, רבה של תל אביב, על נייר רשמי, מתאריך ו' בתשרי תרפ”ט, אל ועד המושבה בני ברק. הרב עוזיאל מודה על ברכותיהם לרגל השנה החדשה, ומברכם: ”חזקו ואמצו בעבודתכם היישובית שבה התמזגו בהרמוניא נעימה תורה ועבודה... נעזור בכל אשר יהיה לאל ידינו להתפתחות מושבכם ביסודותיה הבריאים של תורה ועבודה...”. חתימתו עם הוספה של שורה בכתב ידו. • מכתב נוסף מאת הרב עוזיאל, על נייר רשמי של רבנות ת”א, בחתימתו, לכבוד ועד המושבה, מתאריך י”ז באלול תר”ץ. במכתב מתנצל הרב על שאינו יכולה להיענות להזמנתם להגיע למסיבה העתידה להתקיים במושבה, ולכן הוא מסתפק בברכה כתובה המפורטת במכתב: ”ימין ושמאל תפרוצו לבנות שוממות ארצנו וליישבה באוכלוסי יהודים שיהיו ברוחם ונפשם תלמידיו הוותיקים של רבי עקיבא בתורתו ובלאומיותו!”. • מכתב ממשרד ראש הממשלה דוד בן גוריון אל ר' יצחק גרשטנקורן, בעניין שיכון תושבי מעברת בני ברק. 1951 תשי”ב. אתגרי ביטחון תחום נוסף שבו עוסקים המסמכים שבארכיון הוא הנושא הביטחוני בשנותיה הראשונות של המושבה. בשנים אלו התרחשו מאורעות דמים ברחבי הארץ (בעיקר בשנים תרפ”ט ותרצ”ו) ומייסדי המושבה הפקידו שומרים, צעירים ומבוגרים, שעמדו הכן סביב המושבה. תפקידם היה לשמור על חייהם מפני הפורעים הערבים שהתגוררו בכפרים הסמוכים. גם ר' יצחק גרשטנקורן עצמו השתתף בשמירה, יחד עם השומרים חברי ה'הגנה'. שאלת ההגנה בארץ כולה עלתה שוב עם תחילת מלחמת השחרור בחורף תש”ח. לפנינו מספר מסמכים העוסקים בהיבט הביטחוני: • מכתב מאת ההנהלה הציונית, בחתימת רבי מאיר ברלין, לוועד המושב, מתאריך י”ז באלול תרפ”ט (מיד לאחר פרעות תרפ”ט): ”מתכבדים להודיעכם כי הוועד המרכזי החליט לאשר לכם את הסכום של 100 לא”י להוצאות הגנת נקודתכם”. • גלויה מודפסת - הזמנה מהנהלת הסוכנות היהודית לכבוד ר' יצחק גרשטנקורן, ל”מסיבה סגורה לבירור בעיות הביטחון וההתגוננות”, שתתקיים ביום ג', ט”ז בשבט תש”ח (1948) בתל אביב. המרצה: יו”ר הנהלת הסוכנות, דוד בן גוריון. ההזמנה היא אישית ומשמשת כרטיס כניסה”. עם מילוי פרטים בכתב יד. • מכתב מאת ”מגבית התגייסות והצלה”, אדר תש”ח (1948), אל ר' יצחק גרשטנקורן, ”בבקשה גדולה להיות חבר בוועדת ההערכה למגבית, כפי שעשה זאת במפעלינו הקודמים”. חותמת וחתימות מנהלי המגבית,