בידספיריט | חמישה מכתבים מרבני הקהילות במצרים

חמישה מכתבים מרבני הקהילות במצרים - א. תעודת רווקות לבחור פסח פיליק, בכתב ידו ובחתימתו של רבי אהרן מענדל בהר”ן הכהן, אב”ד לעדת האשכנזים בקהיר. עם חותמת. כתוב על נייר מסמכים רשמי. קהיר, תרפ”ד. ב. מכתב (בכתב ידו?) בחתימתו של רבי יהודה חיים מסלתון אל חברי הבד”ץ בירושלים. עם חותמת. כתוב על נייר מסמכים רשמי של הרבנות הראשית במצרים. אייר, תרפ”ט. ג. מכתב מדייני מצרים אל הרבנות הראשית בחיפה. בעניין שליחות גט. כתוב בכתב יד רבי שלמה חיון, עם חתימתו ועם חתימת רבי יהודה חיים מסלתון. בשולי המכתב נכתב בעיפרון, ככל הנראה ע”י רבי יהושע קניאל: ”הגט נמסר ביום ה' כ”ה אייר תרצ”ד”. כתוב על נייר מסמכים רשמי של הרבנות הראשית למצרים. קהיר, י”ז אייר תרצ”ד. ד. מכתב ארוך ונוקב בעניין הקמת ישיבה חקלאית, בכתב יד רבי יצחק טורץ אב”ד דעדת האשכנזים בקהיר, אל רבי יהודה ליב פישמן. כתוב על נייר מסמכים רשמי. קהיר, תרצ”ו. ה. מכתב מאת הרב הראשי בנא אמון, רבי מ. וינטורה, אל הרבנות הראשית לישראל, עבור אדם הרוצה לעבוד בצבא הבריטי וצריך אישור לכך שאביו נולד בירושלים. כתוב על נייר מסמכים רשמי של בד”ץ אלכסנדריה. תש”א. רבי אהרן מענדל בהר”ן הכהן (תרכ”ו-תרפ”ו) שימש כרבה האשכנזי של קהיר במשך כ-30 שנה. נודע במאמציו לחידוש הסמיכה, ולשם כך הדפיס את חיבורו ”סמיכת חכמים”, הכולל עשרות מכתבים מגדולי הדור ומרבנים שונים מכל רחבי תבל. חיבר עוד כמה ספרים: ”כלילת חתנים”, ”קונטרס עגונות”, ”אבל מצרים” ועוד. בסוף ימיו עלה לארץ, ונקבר בחיפה. רבי יהודה חיים מסלתון (תרל”ב-תש”ו) נולד בדמשק לאביו רבי עזרא מסלתון בעל ”שערי עזרא”. מילדותו שקד על לימוד התורה. בשנת תרע”ב בערך הוזמן לכהן כראב”ד קהיר. נודע בענוותנותו והתייחס לכל אדם בכבוד. התכתב עם רבני ארם צובה, השיב לשאלות הלכתיות רבות. מספריו: ”בני יהודה”, ”וזאת ליהודה”, ”ויאמר יהודה”, ”שארית יהודה”. בספרו ”ויאמר יהודה” מופיע הספדו הנרגש על הראי”ה קוק. רבי יצחק טורץ (נפטר תשכ”ז) נולד בזוסטי פלך וילנה. למד בישיבת ”כנסת בית יצחק” אצל חותנו לעתיד הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ זצ”ל ה”ברכת שמואל”, היה ממצויני הישיבה ומשקדניה. בנוסף היה הולך בקביעות לשמוע שיחות מוסר מה”סבא” מסלבודקה. לאחר מכן עבר לראדין, להסתופף בצלו של ה”חפץ חיים”. שם נקשרה נפשו במשגיח המפורסם הגאון רבי ירוחם ליבוביץ זצ”ל, שהיה אז המנהל הרוחני בראדין. כאשר עזב רבי ירוחם את ראדין, נמנה רבי יצחק עם אותם תלמידים שעזבו עמו את ראדין לטובת ישיבת מיר, ובה המשיך להתעלות בתורה וביראת שמים. משם נלקח לחתן ע”י רבו רבי ברוך בער, שמינהו לר”מ בישיבה. עוד בהיותו בסלבודקה המשיך עם הישיבה בכל גלויותיה. בשנת תרצ”ה הגשים את חלומו ועלה ארצה. נתמנה לרב ומורה צדק בשכונת בת גלים בחיפה, ובה השקיע את מרצו לקומם חיי תורה ויראה. היה חבר הרבנות הראשית בחיפה. רבי משה וינטורה, איש חינוך ומנהיג ציבור. כיהן כרב הראשי של יהודי אלכסנדריה בין השנים תרח”ץ-תש”ח. חיבר מספר ספרים. מצב: מצבים שונים.