בידספיריט | ”מכתב חסות” כחלק מ”דרכון קולקטיבי”

”מכתב חסות” כחלק מ”דרכון קולקטיבי” ליהודי יינו שיק (הגאון רבי משה נתן שיק), ע”י חסיד אומות העולם קרל לוץ, הדיפלומט השוויצרי, במבצע להצלת יהדות בודפשט - 23 באוקטובר 1944 - ”המשלחת מאשרת בזאת ששיק יינו Schuck jeno רשום בדרכון השוויצרי הקולקטיבי להגירה ולכן הוא רשאי להיחשב כבעל דרכון בתוקף. 23 באוקטובר 1944”. ”מכתב החסות” כתוב על נייר רשמי של ”המחלקה לאינטרסים זרים של קונסוליית שווייץ”. שני טורים, גרמנית והונגרית. חותמת רשמית, שעליה רשום בכתב יד בעט: 34 / 1429 (ייתכן ששישה אנשים נכללו ב”מכתב חסות” זה). מתחת לזה כתוב בעט: 1944. היהודי יינו שיק הוא כנראה הגאון רבי משה נתן שיק (1974-1895), שכיהן לאחר השואה כרבה של קהילת מישקולץ (תש”ה-תשי”ח) וכיושב ראש מועצת הרבנים החרדים בהונגריה הקומוניסטית. בצעירותו עבר לבודפשט, שם התחתן עם אחת מנכדותיו של הגאון רבי קופל רייך. הוא כיהן שם כרב בית הכנסת ”חברת בית יעקב”, וכן היה רב צבאי בדרגת קצין. בזמן השואה שהה גם במחנות עבודה. יהודי הונגריה היו הקהילה הגדולה האחרונה שנרצחה ע”י הנאצים ושולחיהם. על המבצע פיקד באופן אישי אדולף אייכמן, שהכין את סידורי הרכבות שהובילו את היהודים לאושוויץ. הגרמנים כבשו את הונגריה במרץ 1944 והחלו כבר במאי לגרש מאות אלפי יהודים מערי השדה למחנות ההשמדה. מ-8 ביולי 1944 נפסקו הגירושים להשמדה במשך כשלושה חודשים, עד ליום 15 באוקטובר, שבו התקיימה מהפכת צלב החץ, והשלטון עבר לידי מפלגה אנטישמית זו. אייכמן חזר לבודפשט יומיים לאחר ההפיכה, ב-17 באוקטובר, והחל לרכז מיד את היהודים בבודפשט בגטו. ”מכתב החסות” שלפנינו, מה-23 באוקטובר, ניתן שישה ימים לאחר ההסלמה במצב היהודים בבודפשט, ע”י הדיפלומט השוויצרי קרל לוץ (1975-1895). לוץ שימש כסגן הקונסול בשגרירות שווייץ בבודפשט, הממונה על ”המחלקה לאינטרסים זרים”, שייצגה את האינטרסים של מספר מדינות המשתתפות במלחמה, ובהן ארה”ב ובריטניה. הוא הנפיק כ-8,000 ”כתבי חסות” שוויצריים ליהודים שהיו להם סרטיפיקטים לעלייה לארץ ישראל. בעזרתו של משה קראוס, נציג הסוכנות היהודית בבודפשט, נאספו תצלומים של 4,000 יהודים, ולוץ הוציא בשבילם ארבעה דרכונים קולקטיביים - בכל אחד מהם 1,000 שמות. לכל יהודי הוצא ”מכתב חסות” (Schutzbrief) שערב לביטחונו עד יציאתו בפועל לארץ ישראל. כדי לספק מכתבי הגנה לבני אדם רבים ככול האפשר, פירש לוץ את האישורים כתקפים למשפחות ולא ליחידים. כך, בסופו של דבר כללו מכתבי ההגנה כ-60,000 יהודים, שניצלו הודות ללוץ! שיטת הפעולה הנועזת של לוץ, שניצל את היכרותו עם הפקידים הנאצים ודיבר את שפתם, אומצה גם ע”י דיפלומטים נוספים ממדינות וארגונים ניטרליים, שהבולט שבהם היו ראול ולנברג, שפעל בשגרירות השוודית. לוץ פעל יחד עם דיפלומטים נוספים, כגון אנג'לו רוטה, בהקמת ה”גטו הבינלאומי” שהגן על היהודים שהחזיקו בכתבי החסות מפני השמדתם. על פועלו זכה להיות מהראשונים שהוכרו כחסידי אומות העולם, וכן הנפיקו לזכרו מדליה ממשלתית ובול. 29x21 ס”מ. מצב: טוב. סימני קיפול ללא פגיעה בטקסט.