בידספיריט | מכתבים של יהודים דרך הצלב

מכתבים של יהודים דרך הצלב האדום בזמן השואה - רוב המכתבים הם חליפת מכתבים של בני משפחה אחת, בין הולנד, גרמניה ופלשתינה. 1944-1942. המכתבים מלמדים על גורלם הטרגי של הוריהם. דפי הצלב האדום של הולנד, בריטניה, גרמניה וארה”ב. עוד שני מכתבים מעניינים מהשואה. • 10 מכתבים של משפחת פורטייה (Poortje) בימי השואה. ממכתב למכתב, למרות הניסוח הלקוני והקצר (עד 25 מילים), מתגלה הטרגדיה הגדולה של המשפחה: א. 5.9.1942 - מכתב מזיגמונד פורטייה שבאמשטרדם אל יעקב-הנס פורטייה בקבוצת מעיין בזיכרון יעקב: ”אנחנו בריאים ומקווים כולנו לשמור טוב על החג... תמסרו ד”ש [למשפחה] לחיפה... מקווה לכתוב גם בחודש הבא, נשיקה. אמא, אבא, אילזה והנרי (הרמן)”. הצלב האדום ההולנדי. חותמת הצלב האדום ז'נבה וכן חותמת צנזור פלשתינה. ב. 2.10.1942 - מכתב מד”ר הרמן שבאמשטרדם אל הנס פורטייה בזכרון יעקב: ”להנס ואדית היקרים, אבא ואמא עזבו היום את הולנד. אמא בשבועות האחרונים עצבנית, אבא במצב רוח טוב. שניהם בריאים, כבר לא כל כך חזקים. מקווים להתראות בקרוב”. ג. 22.11.1942 - מכתב מאילזה הרמן פורטייה שבאמשטרדם אל הנס פורטייה בזכרון יעקב: ”את מכתב התשובה שלכם ממאי, ההורים כבר לא קראו... עוד אין הודעה מהם. אמנם כתבתי אבל בלי כתובת. האם אי פעם יקבלו את זה? אנחנו בריאים. נשיקות, אילזה”. המשך מאחור: ”התקבל מכתב... אזרו אומץ... להתראות בקרוב”. ד. 18.12.1942 - מכתב מהנס פורטייה שבפלשתינה אל זיגמונד פורטייה באמשטרדם (האב): ”הורים אהובים, אילזה והיינר חודשיים בלי הודעה [מכם]... אנחנו עכשיו בחיפה, מזל טוב חם ליום הולדתך אמא...”. ה. 23.2.1943 - מכתב מהנס שבפלשתינה לאמשטרדם: ”קיבלתי את המכתב מ-22.11.1942 [ג]... ההורים כתבו? מבקש כתובת... שמרו על המורל!... להתראות, הנס ואדית”. ו. 11.3.1943 - מהנס פורטייה שבפלשתינה אל ד”ר הרמן באמשטרדם: ”אילזה והיינר היקרים, מה אתכם? קיבלתם מההורים הודעה? תכתבו הרבה, אנחנו בריאים. אינגה בקרוב אמא. ד”ש חמה, הנס ואדית”. מאחור תשובה מאילזה שבאמשטרדם, 7.6.1943: ”מההורים אין הודעה, אנחנו בריאים, היינריך עובד בחנות... יום הולדת שמח... השתדלו להשיג לנו אישור כניסה [סרטיפיקט לפלשתינה]. מזל טוב לאינגה”. ז. 11.3.1943 - מאילזה והרמן פורטייה שבאמשטרדם אל הנס פורטייה בחיפה: ”מי מעסיק אתכם בחיפה? הקצבייה של אירמה?...אנחנו בריאים ומרוצים” (נשלח דרך הצלב האדום ההולנדי. תאריך נוסף: 17.3.1943). ח. 19.5.1943 - ממרגוט (שרה) זיפרד שבגרמניה אל אחותה אדית פורטייה (אשתו של הנס) בקבוצת מעיין זכרון יעקב: ”יקיריי, קיבלתי את מכתבכם מינואר. מאוקטובר אין דואר מההורים! לאלי ובובה כל טוב”. ט. 28.5.1943 - מאדית פורטייה שבפלשתינה אל מרגוט אחותה בגרמניה. ”יקיריי, קיבלתי מכתב מדצמבר... ההורים בריאים? גרהד כותבת הרבה. נשיקות, אדית ואלי”. תשובה מאחור, 5.9.1943: ”אדית, אלי וגרהד היקרים, מההורים מאוקטובר אין חדשות. הרדי בבית, אני שמחה. מגרהד מזמן לא שמענו, דואגת” (תאריך נוסף: 7.10.1943). י. 23.9.1943 - מאדית פורטייה שבחיפה אל אחותה מרגוט זייפר בגרמניה: ”יקיריי, הודעה ממאי קיבלנו. אלי ובובי לא כאן. בריאים. פריץ בסדר? ומה עם הרדי? חדשות מההורים? גרדה כותבת. נשיקות, אדית”. מאחור שתי הודעות: 18.12.1943: ”אדית יקרה, עם פריץ הכל בסדר, הרדי כאן. מההורים אין הודעה. רק מדודה לינה. מזל טוב ליום ההולדת, נשיקות לך”. 25.2.1944: ”יקיריי, פה כולם בריאים, אלי בחופשה...”. על פי דפי העדות ב”יד ושם”, ההורים זיגמונד (שלמה) ופרידה פורטייה נרצחו באושוויץ כבר ב-5.10.1942, כיומיים אחרי שנכתב לראשונה על עזיבתם את הולנד! משפחת פורטייה התגוררה בגרמניה, ובזמן המלחמה התגוררו בהולנד. מי שכתב את דף העדות הוא אליעזר פורטייה, בנם, המוזכר במכתבים לעיל בשמות אלי או הנס. • שני מכתבים נוספים: א. גלויה בגרמנית מ-15.6.1940, שנשלחה מגולומב ל. שבהאג (הולנד) אל משפחת וייס בניו יורק: ”אחיי היקרים האהובים, לצערי הרב אני צריכה להודיע הודעה עצובה, שאחותנו גולדה הלכה לעולמה ב-13.6, שביעי בסיוון. מחר ההלוויה... לעולם לא אנטוש את ההורים... וגם אתם תעזרו... אחפש עבודה כעוזרת בית מפני שאין מספיק כסף”. ב. שני דפים עם לוגו של הצלב האדום האמריקאי: מכתב מחייל על נתינת כסף, ומכתב לאהובה, הודעה על שליחת מתנה ”כל אהבתי ומיליוני נשיקות שלך לנצח סול”. אין תאריכים. מצב: טוב מאוד.