בידספיריט | Juda - הציורים הציוניים הראשונים

Juda - הציורים הציוניים הראשונים של א”מ ליליאן - מאת בוריס פון מינכהאוזן, פרו ציוני שהפך לאנטישמי - ברלין, 1900 - ספר שירים הנוגעים לקשר שבין העם היהודי לארץ ישראל הקדומה. בסוף הספר נדפס איור (ככל הנראה אקסליבריס) הנושא את הכותרת: ”והגר אשר בשעריך, בארריס לבית מונכהויזען”. היה זה טרם הפך מינכהאוזן את עורו והיה לאנטישמי ותומך הנאצים. הספר כתוב בגרמנית גותית. גוף הספר, הכריכה, המסגרות והשערים - כולם אוירו בידי א”מ ליליאן בסגנונו האופייני. בין היתר נדפס כאן הציור הידוע של יהודי במצרים ליד הפירמידות, המביט לעבר ציון. אלו הם הציורים הציוניים הראשונים שנדפסו מאת ליליאן. בוריס פון מינכהאוזן (1945-1874) היה משורר רומנטי גרמני. נולד בהילדסהיים למשפחת אצולה. למד משפטים ומדעי המדינה באוניברסיטאות, וקיבל תואר דוקטור. כבר כסטודנט גילה יחס אוהד ויוצא דופן כלפי היהודים, על רקע האנטישמיות של בני גילו ומעמדו, ואף ביקר בבית כנסת בתפילות השבת. בראשית ימיו הוא נתפס לציונות כדרך נאותה לאפשר בידול בין היהודים, שישובו למכורתם, ובין הארים. מאז ומתמיד התנגד לנישואין בין ארים ליהודים. שיריו, שהתפרסמו בכתב העת ”Ost und West” זיכו אותו מפי הרצל בכינוי ”לורד ביירון של הציונות”. ב-1900 ראה אור ספר השירים שלפנינו, ”Juda” (יהודה) שחיבר פון מינכהאוזן, הכולל שירים שקישרו בין העם היהודי לארץ ישראל הקדומה ובני ישראל בנופך אוריינטליסטי-רומנטי. את הספר אייר, בעבודתו הראשונה עבור התנועה הציונית, האמן הנודע אפרים משה ליליאן. אולם ב-1903 החל פון מינכהאוזן להתבטא נגד ה”אוסט-יודן”, היהודים ממזרח אירופה, יהודי השטעטל של פולין ותחום המושב. בשנות ה-20 הפך בהדרגה לאנטישמי. עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933 הביע נאמנות לאדולף היטלר, ואף חתם על מסמך הקורא להכריז על היטלר כעל פיהרר. כאשר הגיעו כוחות בעלות הברית לאחוזתו, נטל מנת יתר של גלולות שינה והתאבד. מצב: בינוני-טוב. חסרה השדרה. הדפים מנותקים, אולם שלמים לחלוטין ונאים.