בידספיריט | מגילת קהלת - עברית וגרמנית

מגילת קהלת - עברית וגרמנית - ברלין, תרצ”ט 1938 - תשעה תחריטים של אפרים ליליאן - ההקדמה והתחריטים רומזים על מצבם הנורא של היהודים בגרמניה הנאצית - נדיר! - Die Rolle Kohelet. ספר קהלת זה יצא לאור בערב ראש השנה תרצ”ט - כחודש וחצי לפני ליל הבדולח. הֵדי מצבם של היהודים תחת השלטון הנאצי רמוזים הן בהקדמה והן בתחריטיו של ליליאן. ההקדמה נכתבה בגרמנית ע”י היינריך שטל והרב ד”ר מרטין סלמונסקי, ראשי מועצת הקהילה היהודית של ברלין. ההקדמה כולה מתייחסת למצב בצורה זהירה תחת עינו הבולשת של השלטון הנאצי. הכותרת (בעברית), ”דבר בעתו”, מרמזת על השייכות המיוחדת בין הוצאת ספר קהלת לבין הזמן המיוחד שבו הם נמצאים, וכן רומזת לפרק ג בקהלת: ”לכל זמן ועת לכל חפץ... עת ללדת ועת למות... עת להרוג ועת לרפוא... עת מלחמה ועת שלום”. בהקדמה עצמה מנהיגי הקהילה הדוויה מזכירים לבני קהילתם שיש ביכולתנו ללמוד מדברי קהלת דברים רבים וחשובים כמו התבוננות על ארעיות החיים של עמנו המעונה. על כן עלינו להתאזר בסבלנות ולקוות לביטחון. אפרים משה ליליאן (1925-1874), הצייר הנודע, פעל בגרמניה ובארץ ישראל. היה ממייסדי ”בצלאל”, וסגנון ציורו מזוהה עם סגנון האר נובו.‏‏ התפרסם מאוד בזכות תמונתו המפורסמת של הרצל על מרפסת המלון בבאזל, שהוצגה בקונגרס של שנת 1901. היה ציוני דגול, ועבודותיו ביטאו זאת. מכונה לעתים ”האמן הציוני הראשון”. תשעת תחריטיו של ליליאן המלווים את דפי מגילת קהלת שלפנינו מדגישים את האווירה קשה והטראגית של יהדות גרמניה. בין התחריטים: הבל שנרצח על ידי אחיו, איוב המיוסר, עקידת יצחק. ”הבל הבלים הכל הבל”: לעומת המשמעות הקיומית של המושג ”הבל” בקהלת, בחר ליליאן להדגיש, בשעה קשה זו, את דמותו הטראגית של הבל רועה הצאן העומד להירצח על ידי אחיו - רמז לגורל היהודים בגרמניה. איוב: ליליאן בחר בדמותו המיוסרת של איוב, שאיבד את כל היקר לו: איוב על הקרקע מפולש בעפר לאות אבל. בעמוד הקודם מוזכר בהערה למטה הדמיון בין הפסוק בקהלת ”הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר” לפסוק באיוב ”ערם יצאתי מבטן אמי וערם אשוב שמה, ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך. עקידת יצחק: אברהם אוחז ביד בנו יצחק ותוך כדי כך רוכן ומנשק את ידו המובלת מתוך אהבה ודאגה. התחריט מופיע לצד הפסוקים בקהלת המדגישים שכל מה שקורה בעולם כבר נקבע מראש על ידי האל, ושום דבר אינו תוצאה של הרצון האנושי: ”מה שהיה כבר נקרא שמו ונודע אשר הוא אדם ולא יוכל לדין עם שהתקיף ממנו”. ”והמה ביקשו חשבונות רבים”: התחריט מתאר מלכה ויועצה החורשים מזימות. קהלת מדגיש את הרעיון שהאדם שנברא ישר ותמים ע”י האל, אך נכנע ליצרו הרע, והוא מבקש חשבונות ותחבולות ומאבד את תמימותו. כאן רומז ליליאן לרשעותם של ה”מלכים” כלפי עם ישראל. ”ושבחתי אני את השמחה”: התחריט מתאר איך השמחה מלווה את האדם גם ברגעיו הקשים, בשלושה נגנים בסגנון תנ”כי המנגנים בנבלים ובחליל. ”והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך כי הילדות והשחרות הבל”: לקראת סוף המגילה מדגיש שוב ליליאן את ”הבל” - הפעם בדמותו של זקן יהודי שטלית על כתפיו והוא שקוע בתפילתו, על רקע נופי ארץ ישראל. ”דברי חכמים... בעלי אספות ניתנו מרועה אחד”: משה רבנו אוחז בלוחות הברית לפני שהוא מנפץ אותם; לצדו גבר שמליט את ידיו על פניו ומתפלל. ייתכן שיש כאן חיזוק לאמירת קהלת הנ”ל נגד הכעס והדגשת חשיבות קיום המצוות. עברית ותרגום לגרמנית. עם הערות פרשניות בגרמנית. פריט חשוב מאוד! 16x11 ס”מ. 63 עמ'. מצב: טוב מאוד. כתמים וקרעים קלים, ללא פגיעה בטקסט.