בידספיריט | שאלו שלום ירושלים - תיאור

שאלו שלום ירושלים - תיאור חיי היישוב הישן בירושלים, מאת הגאון רבי משה נחמיה כהנוב, ראש הישיבה הראשון בירושלים - אודסה, תרכ”ו - מהדורה ראשונה ונדירה ביותר - ספר חשוב ומרתק מאת הגאון רבי משה נחמיה כהנוב זצ”ל, ראש ישיבת ”עץ חיים” בירושלים, המתאר בפירוט ובדייקנות את חיי היישוב הישן ומוסדות התורה והחסד בירושלים שבין החומות. הרב כהנוב כתב את החיבור הזה בהיותו על סיפון האונייה המפליגה מארץ ישראל לאודסה, עת נסע במסירות נפש לגייס תרומות למוסדות היישוב הישן ובראשם ”עץ חיים”, שהיו במצב כלכלי חמור. בספר תיאור מלא של כל חיי היישוב הישן ומוסדותיו ובראשם ”עץ חיים”. לפנינו המהדורה הראשונה שהיא יקרת המציאות! ככל הנראה נדפסו עותקים מעטים, רובם אבדו בחו”ל (לעומת המהדורות האחרות, שנדפסו בירושלים). מהדורה זו מעולם לא נראתה במכירות פומביות! בשנת תרכ”ז, כאשר יצא הרב כהנוב לחוץ לארץ כדי לגייס תרומות להצלת המוסד התורני ”עץ חיים” שפקדהו משבר כספי חמור, ראה לנכון לכתוב חיבור חשוב זה. באופן ייחודי שאינו מצוי נטל על עצמו גאון וצדיק זה את עבודת כתיבת החיבור. מטרה נוספת שהייתה לספר מלבד גיוס תרומות היא עידוד העלייה לארץ, דבר שיתרום גם לשיפור מצבו הכלכלי של היישוב. הספר בנוי בצורה של שאלות ותשובות (ומכאן שמו ”שאלו שלום ירושלים”), הנוגעות ב”מצב עיר הקודש ואחינו היושבים שמה, הן בתורה והן בדרך ארץ, ואופן חיי חכמיה וסופריה, וכל צורכי אוכל נפש שמה, וענתה בם צדקתם ועוניים ויגיעם בתורה יומם וליל”. תיאור מלא ומדויק של כל הנעשה בירושלים. כן מופיע תיאור מקיף על מקומותיה הקדושים, סדרי החינוך בה והמוסדות הציבוריים. המחבר מתאר בהרחבה את בנייתו של בית הכנסת הגדול ב”חורבת רבי יהודה החסיד” ואת הרושם הכביר שעושה המבנה המפואר על הבאים בשעריו. הספר נחשב באותן שנים לפרסום הרשמי המקיף והחשוב ביותר על חיי היישוב היהודי בירושלים, וחולל הדים חיוביים רבים בכל העולם היהודי, אשר הועילו ביותר ליישוב בארץ. הספר נדפס בשלוש מהדורות בתוך עשר שנים (דבר שאין כדוגמתו בספרי ירושלים המוקדמים!): תרכ”ז (באודסה), תרכ”ח ותרל”ח (בירושלים). בשלוש המהדורות נדפס הספר בעילום שם המחבר. בשער מהדורת תרל”ח נדפס בשער הספר: ”את כל אלה העלה על הספר רב גדול מפורסם הנכבד למאוד איש אמונים מחשובי ירושלים בשבתו באונייה לרדת חו”ל (בחודש אייר תרכ”ז) - מכל אשר ידע וראה וחקר ובחן בעצמו דברים כנים ונאמנים, והדפיסם למען דורשי ציון המשתוקקים לשמוע משלום ירושלים”. באותה מהדורה נכתב בסוף הספר שם המחבר, ברמז וראשי תיבות. הגאון רבי משה נחמיה כהנוב (כהניו) (תקע”ז-תרמ”ז), מגדולי גאוני ליטא וירושלים. לאחר נישואיו נסע לווילנא ושהה שם ארבע שנים, שבמהלכן הסתגר באחד מבתי הכנסת בעיר ושקע בתורה. בתקופה זו למד הרבה מתורתו של רבי חיים מוולוז'ין, שנפטר כעשר שנים לפני בואו לווילנא. בכתביו מזכירו הרב כהנוב בשם ”מורי ורבי”. נבחר לרב העיר חסלביץ', שהייתה מפורסמת כעיר מלאה חכמי תורה, ורבניה נמנו עם גדולי התורה ברוסיה. למרות גילו הצעיר התאים למשרה רבת הדרישות והאחריות. בסוף שנת תרכ”ד עלה ארצה בנסיעה שארכה שישה חדשים, השתקע בירושלים ונתמנה לראש הישיבה והת”ת ”עץ חיים”. בכך היה לראש הישיבה האשכנזי הראשון בירושלים, ו”אבי ראשי הישיבות” הבאים אחריו. עמד בראש הישיבה עד לפטירתו, במשך כ-25 שנה. מאות מגדולי ירושלים נמנו עם תלמידיו. בימיו התחילה פריחת הישיבה וגידולה. בחיבורו שלפנינו מפרט המחבר את פעילות הישיבה. בתפקידו כראש הישיבה לא הסתפק בהרצאת שיעורים, אלא התמסר גם לחינוך תלמידיו ברוח האהבה לקודשי ישראל ולארץ הקודש ובחכמת חיים וטוהר המידות, ורבים מבני היישוב הישן, שתפסו עמדות חשובות בבניין היישוב החדש בכל ענפי החיים, קיבלו ממנו את חינוכם והדרכתם. כיהן כראב”ד בבית דינו של רבי שמואל סלאנט. חיבר אחד-עשר ספרים, רובם בענייני הלכה. הרב כהנוב פעל רבות בענייני הציבור. בשנת תר”ל יסד את הגמ”ח הראשון בירושלים, ”שערי חסד”. היה ראש וראשון לפעילות הצדקה. הצליח תמיד להשיג את מבוקשו אצל השר הצדיק משה מונטיפיורי, שעמו קשר קשרים אמיצים. מראשי המדרבנים לייסוד המושבות החקלאיות. פרסם מאמרים בעיתון ”יהודה וירושלים” בדבר הצורך ביסוד חברה להזרמת מים לירושלים, יסוד בנק עברי ומפעלי תעשייה ליצור נייר ועוד, כדי לספק עבודה לתושבי ירושלים ולפתח בה חיים כלכליים לפרנסת המונים. הרב כהנוב השתתף בהרחבת היישוב מחוץ לחומה. בנה לו בית בשכונת נחלת שבעה, אך בהיותו קשור למקום עבודתו בישיבה בעיר העתיקה, והיות שלעת זקנה קשתה עליו ההליכה אל השכונה הרחוקה, השכיר את הבית, ורק חדר אחד השאיר לעצמו, ובימות הקיץ היה יוצא לגור שם. בבית המדרש ובישיבה היה כל היום מעוטר בתפילין ודיבר רק בלשון הקודש, ובשבתות וימים טובים היה מדבר עברית גם בביתו. עמד בפרץ כנגד המנסים להכניס זמורות זרות בהיכל ה' ולפגוע בקדושת החינוך היהודי וכנגד רוחות ההשכלה הזרה. היה מראשי החותמים על האיסורים נגד מוסדות ההשכלה הפסולה. ציווה לא לכתוב על מצבתו שום שבח, רק: ”היה עבד לעדת ישורון ועסק בלימוד הישיבות בק' פיטראוויץ וק' חאסלאוויץ ופה עיה”ק”. חומר נרחב על חשיבות הספר שלפנינו ועל מחברו, ראו בהקדמה למהדורת הספר שנדפסה בשנת תשל”ח. בעותק שלפנינו 30 עמ'. ללא ”סדר קרבן פסח”, הנזכר בשער הספר. ככל הנראה חלק מהעותקים נדפסו כך. כרוך עמו: קונטרס מי מנוחות - הלכות שבת, מאת רבי משה נחמיה כהנוב. ירושלים, תרכ”ו 1866. דפוס אברהם רוטנברג. ש' הלוי 125. בשער: איור של קבר זכריה הנביא. בספר מובאים דיני שהייה, הטמנה ובישול בשבת, והערות נוספות בהלכות שבת ויום טוב. עיקרו של החיבור נדפס בספר ”נתיבות השלום” מאת המחבר, וכאן נוספו הוספות חשובות. כמו כן נוסף כאן קונטרס פלגי מים - ”דיני המפליגים בספינה בימים ובנהרות, וכל פרטי דיני ההולכים בספינות ורפסודות, ביום השבת”. 17 ס”מ. מצב: טוב. נתון בכריכה חדשה. נדיר מאוד!