בידספיריט | שלושת הגיליונות הראשונים של הירחון

שלושת הגיליונות הראשונים של הירחון הפולמוסי של הקנאים בירושלים, 'קול ישראל' – נדיר - קול ישראל' היה ירחון תורני של אנשי 'אגודת ישראל' הירושלמית. 'אגודת ישראל' הירושלמית רדפה את גדולי ארץ ישראל וירושלים, וגם מגדולי הגולה לא חסכו את מיליהם. בשלב מסוים בית הדין הגדול לכל מקהלות האשכנזים בירושלים הוציא כתב חרם [!] נגד עורכי העיתון, ואסר לקרוא בו ולפרסם בו. ידועים דבריו של הגראי”ה קוק שאמר על מנהיגם שארץ ישראל תקיא אותו, ונתקיים הדבר במלואו, שנפטר בנכר. בעיתונם הם השמיטו תוארי כבוד מאלה שהחרימו אותם, וחילקו תארים ביד נדיבה לאלה שזכו ל”הסכמתם”. בין השאר, בניגוד לאמת, הצמידו את תואר ”רבה של ירושלים” לגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, על אף שלמעשה רק הם, ”הקנאים”, היו חתומים על כתב הרבנות שלו. לפנינו שלוש החוברות הראשונות של הירחון, כרוכות יחד: א. הגיליון הראשון, חוברת א, שנה א. אלול תרפ”א. בגיליון זה עוד לא סומן הירחון באופן מובהק ככלי מבטאם של הקנאים, ולכן ניתן למצוא בו מאמרים תורניים של רבני הפלג הקנאי לצד מאמרים של מקורבי הגראי”ה קוק ושל ראשי 'המזרחי' בירושלים! גם הביקורת החוזרת לאורך הידיעות התורניות וה”מאמרים לשאלות הזמן” בחלקה השני של החוברת, כנגד הרבנות הראשית, היא עדינה יחסית. ב. גיליון א של שנה ב. תשרי תרפ”ב. בחוברת מאמרים תורניים, ו”מאמרים לשאלות הזמן” (פולמוסיים). מאמר מיוחד על הגעת רבי זלמן סנדר שפירא לארץ, וקבלת הפנים שלה זכה. ג. גיליון ב של שנה ב. חשוון תרפ”ב. בפתח הכרך תווית ספר, של רבי יהודה ליב מימון-פישמן, וכן חתימה של הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג בעל 'ציץ אליעזר'. לאורך הספר תיקונים וסימונים שונים בכתב יד, ייתכן שהם של הרב ולדנברג, חלקם מעניינים ובעלי משמעות. כך למשל בעמ' מט ובעמ' צ נמחק התואר ”אב”ד [ירושלים]” המיוחס לרבי יוסף חיים זוננפלד. בגיליון מאמרים תורניים ו”מאמרים לשאלות הזמן”, מכתב ומאמר בעניין 'אגודת ישראל' הירושלמית מאת ה'חפץ חיים', מאמרים בנוגע לתנועת 'המזרחי', מהרי”מ טוקצינסקי והרב רפאל קצנלבויגן (העורך) ועוד. ידיעות תורניות מרחבי הארץ והגולה (בין היתר על הפרעות בירושלים וביפו). מכתב בנוגע לחינוך בארץ מרבי שלמה אליעזר אלפנדרי, ועוד. מדור מיוחד ”אבד חסיד מן הארץ!” על פטירתו הפתאומית של ראש הקנאים בירושלים. מתוארת בהרחבה הלווייתו, ההספדים שנאמרו עליו ותולדות חייו, תוך דגש על קנאותו הרבה - ”היה מגדולי הקנאים בירושלים”, ותוכחותיו לגאוני ירושלים על שסטו, לפי דעתו, מדרך התורה - ”ולא חת מפני כל, מבלי שום נשיאות פנים היה מוכיח לאלה שנסו לשנות מדרכי אבותינו”. מודעות תנחומים על פטירתו. נציין כי מקובל בירושלים כי אותו נפטר ביזה את מרן הגראי”ה קוק, וימים ספורים לאחר מכן נפטר. חסר הדף הראשון (שער ותוכן). מצב: טוב-טוב מאוד. קיים שער רק לגיליון הראשון. כריכה קשה. נזקי עש בפנים הכריכה.